דמם הנלווה לטחורים

ד.נ. האם דמם קל, חד-פעמי, המתגלה על נייר הטואלט כנלווה לטחורים "פעילים", מחייב אוטומטית לעבור קולונוסקופיה (מיידית), או האם יש נסיבות (אלו?) בהן הדבר איננו נחוץ, דהיינו בהן ברור שמקור הדמם הינו בטחורים ולא בגידול במעי הגס. לעניין זה, האם זה משנה אם ה"פציינט" כבר עבר קולונוסקופיה קודם לכן, או משך הזמן שחלף מאז עבר אותה? או האם זה משנה אם יש או אין סימנים לבעיה במערכת העיכול? תודה ושבת שלום. א.

אם עברת קולונוסקופיה ב-5 השנים האחרונות והיא היתה תקינה לחלוטין (לא נכרתו פוליפים ולא נראתה כל פתולוגיה אחרת), אז הסיכוי שהתפתח גידול סרטני מאז הקולונוסקופיה הוא יחסית נמוך. אם ידוע לך שיש לך טחורים, אז הסבירות שהדימום המועט שתיארת הוא אכן מהטחורים - שוב, במידה ועברת קולונוסקופיה כמתואר. חשוב לזכור שתהליך הווצרות גידולים במערכת העיכול לוקח זמן רב. כיום אנו יודעים שממצב בו הרירית של המעי הגס תקינה ועוברת מוטציה, ועד שהמוטציה מתפתחת לגידול סרטני יכולות לעבור 7-10 שנים כאשר מדובר בתהליך הדרגתי. בשלב ראשון ברירית התקינה יש מוטציה ומתחיל תהליך טרום-סרטני, דיספלזה בלעז. זה הופך לפוליפ או אדנומה והפוליפים הופכים לסרטן. בד"כ אין מעבר ישיר לסרטן. מכאן נגזרות ההמלצות לכל הבדיקות לגילוי מוקדם: מטרת הקולונוסקופיה היא לגלות ולכרות את הפוליפים לפני שהם הופכים לסרטן. אם בקולונוסקופיה אחת נראו פוליפים ונכרתו, מומלץ לחזור על קולונוסקופיה עוד 5 שנים - זה הזמן שבד"כ לוקח לגוף "לייצר" פוליפים חדשים. אם הקולונוסקופיה הראשונה היתה תקינה לחלוטין, הבאה יכולה להיות בעוד 10 שנים. אלה הן ההמלצות של המכון הלאומי לסרטן בארה"ב והן אומצו גם ע"י האיגודים השונים בארצנו.