מעבר מסטומה זמנית לקבועה

שלום ד"ר, יש לי לופ אילאוסטומי, מפי הטבעת ועד הסטומה כ 25 ס"מ מעי גס לא פעיל (רקטום וקצת סיגמואיד + כ 10 ס"מ אילאום לא פעיל). מעוניינית בהסרה של חלקיי המעי הלא פעילים ויצירת סטומה קבועה. האם כשמסירים את המעיים הלא פעילים וסוגרים את פי הטבעת, משאירים איזה טיפ-טיפה של פי טבעת/רקטום? אפילו ס"מ 1? כי אם משאירים אפילו חלק קטן, הוא ימשיך לייצר ריר, פי הטבעת יהיה חתום וסגור והרגשת הלחץ שהריר הזה ייצור תהיה בוודאי לא נעימה כלל. שאלה נוספת, האם בד"כ יש צורך ליצור את הסטומה הקבועה במיקום חדש, או שאפשר לבצעה באותו מקום בדיוק של הנוכחית? תודה רבה!

שלום מעיין, בניתוח שתיארת כורתים את כל המעי שנמצא ב"מורד הזרם" מהסטומה עד פי הטבעת, כולל פי הטבעת. לא נהוג להשאיר כלום מהסיבה שציינת. ניתן למקם את הסטומה החדשה במקומה של הסטומה הזמנית אם מיקום זה נוח לחולה. האם את חולה במחלת קרוהן?

תודה רבה על התשובה המהירה! אז מדוע כל, או לפחות רוב, בעליי סטומה קבועה, למרות שלא אמור להישאר שם כלום, מדווחים על הרגשת לחץ בפי הטבעת וכאילו צורך ליציאה? אני נוטה להאמין שאכן ישנה איזושהי הפרשה שם, ממש בקצה, וכשהיא ממש בקצה היא הכי מורגשת ומציקה. קשה לי לקבל את כל ההסבר הזה של כאביי/לחציי פנטום. אתה לא חושב שיש סיכוי שזו בכל זאת הפרשה כלשהי שכלואה שם תמידית ולוחצת? ואולי זו הסיבה שבהרבה מקרים אחריי ניתוחים כאלה מתפתחים שם אבצסים. הניתוח לא על רקע קרוהן/קוליטיס, לא בוצע פאוץ', אלא הושאר הרקטום עצמו. הניתוח על רקע תפקודי.