לא מצליחה להתמודד עם המחלה של אבא וסבתא

שנה שעברה גילו אצל אבא שלי גידול במוח שהתברר כסרטן אחרי שהסירו אותו ועשו לו ביופסיה. במהלך הניתוח פגעו בעצב וצד שמאל שלו נפגע והוא איבד תחושה(יש לו קשיים להחזיק דברים עם היד ולדבר כי הלשון מתגלגלת). עברנו איתו את תהליך ההקרנות וכימיה, עכשיו כל שנותר זה טיפולי כימיה. המצב שלו בסדר כשהוא לא לוקח כימיה אבל בסשן האחרון של הכימיה בחודשיים האחרונים המצב שלו קשה..יש לו כאבי גב והוא מאבד שוב את יכולת הדיבור. קשה לי לראות את זה ואני מבלה לילות בבכי כי אני לא רוצה לדבר על זה עם המשפחה. כולם מסביב אומרים שיהיה בסדר אבל זה מפחיד...אני מרגישה חסרת אונים... מצד אחד אני משתדלת לצחוק, לדבר ולשתף ומצד שני בא לי להישאר מחוץ לבית ולבלות בשקט שלי. לדבר עם אימא מאוד מפחיד כי אני רואה בעיניים שלה את מה שהיא מרגישה, מאוד קשה לה כל העניין. אבל נראה לי..יותר מכול מפחיד אותי לדבר על זה..יש עצה איך לגשת לנושא הזה? איך לפתוח את הדו-שיח? חשוב לציין שלפני זה קווי התקשורת עם אימא היו מאוד פתוחים וקרובים. פשוט הנושא הזה מרגיש טעון..