המלצה על טיפול פסיכולוגי לאימי החולה בביתה
דיון מתוך פורום תמיכה לחולי סרטן ובני משפחותיהם
היי נטע, אימי חולה בסרטן לבלב מתקדם, את המחלה גילינו לפני שנה ו3 חודשים. במצבה של אימי רוב הרופאים ממליצים להפסיק עם הטיפולים ולתת איכות חיים ככל האפשר לקראת סוף החיים אבל אימי בינתיים בכל זאת ביקשה מהאונקולוג טיפול אם יש שיכול לעזור אפילו בקצת. אנחנו נמצאים במצב מאוד קשה ומבלבל שמצד אחד כולנו וגם אימי רוצים שהיא תאריך ימים ותהיה איתנו כמה שיותר ומצד שני, ברור שהיא סובלת ואולי הטיפולים באמת מיותרים בשלב הזה. אמא שלי פייטרית רצינית, כך הייתה לאורך כל הדרך ולכן כולנו מכבדים את רצונה ולפעמים גם חוטאים בתיקווה שחוזרת שאולי הטיפולים גם בשלב הזה כן יעשו משהו...מה שברור הוא שלאימי חשוב לשמור על התיקווה. אנחנו לא מצליחים לדבר באופן מפורש על המוות, אני באופן אישי מנסה אך זה לא מצליח, היא לא מעוניינת בכך ויש לכבד זאת. קשה לעבור תהליך של עיכול העובדה שכנראה וחייה של אימי לא ימשכו עוד זמן רב ומצד שני להסתובב עם מחשבה של סיכוי קטנטן לתיקווה. האם כדאי להיפטר מהתיקווה הזו בשלב הזה? עד כאן רציתי לשתף ועכשיו לשאלה ספיציפית - אמא מטופלת גם ע"י שירות ההוספיס בית, למרות שעדיין מקבלת טיפולי כימו, הרופא מאוד המליץ לה להתחיל בשיחות עם פסיכולוג/פסיכותרפיסט והיא דווקא הביעה רצון, אני מנסה למצוא שירות או מישהו כזה שיכול להגיע הביתה כי לאמא לא קל לצאת מהבית והיא מעדיפה שיגיעו אליה. זה לא חייב להיות שירות מסובסד, אנחנו מוכנים לשלם, אני חושבת שזה חשוב מאוד ויכול לסייע לה במצב הרגיש הזה. לאורך כל המחלה ניסיתי לשכנע את אימי ללכת לטיפול מסוגים שונים ובד"כ היא לא כל כך רצתה. אשמח להמלצה למשהו כזה אם את מכירה...אנחנו גרים בתל אביב. המון תודה וכל טוב!
שלום הדס אני יחד איתך בגישה אם אמא עדיין רוצה לנסות ולשמור על תקווה יש לכבד זאת. אם החולה לא רוצה לדבר על מוות לא צריך להכריח אותו.למרות שסרטן לבלב הוא סרטן מאוד אלים והרפואה לא נותנת היום סיכוי להשרדות בסרטן זה מעבר לזמן קצר יחסית, אני כבר ראיתי , אמנם לא רבים, אך מספר אנשים שאמרו שהרופאים לא יגידו לו/ה כמה זמן לחיות והם עשו המון דברים ושרדו מספר שנים. העניין הוא שכדי לחיות במצב כזה צריך עבודה רבה על הנפש. אני לא מכירה מטפלים במרכז הארץ, יתכן שאולי כדאי לשקול טיפולים בסגנון של קבוצה טיפולית, ו/או פסיכוטרפיה, אך מישהי שלא חושבת שצריך לוותר, שמוכנה ללכת עם אמא שלך, יש מטפל שריפא מסרטן גם את עצמו וגם אחרים קוראים לו אבנר שילה, תחפשי באינטרנט, נדמה לי שיש לו מרפאה במרכז. אני מאודש מאמינה שאם לנפש יש כוחות , אם יש מוכנות לגעת בכאב, בפחד בקושי ועוד, יכולה להיות צמיחה לא תמיד בכיוון של אורך חיים אך בהחלט באיכות חיים. הדס מאחר ואת מלווה את אימא שלך גם את צריכה תמיכה. במצבים כאלו מורכבים בני המשפחה שוכחיםו/או לא נעים להם לתת תשומת לב לעצמם והרבה פעמים הם מגיעים לאפיסת כוחות ואז הם לא בשביל עצמם ולא בשביל בן משפחתם. אני נמצאת כאן גם בשבילך. במידה ותרצי, אני נכנסת לאתר מידי יום. חזקי ואימצי בברכה נטע מוזר