התמודדות
דיון מתוך פורום תמיכה לחולי סרטן ובני משפחותיהם
שלום, לאבא של בעלי יש גידול במוח כבר שנהולאחרונה יש החמרה קשה במצבו, אין לו כלל תפקוד בגפיים תחתונות ונותר שימוש חלקי רק ביד אחת. יש לציין שלאורך כל הדרך מידרו אותנו מפרטים על המחלה, כל מה שידענו זה אינפורמציה שדלינו בכוח. אפילו עכשיו שהמצב נראה רע, בעלי ואמא ואחותו לא נראה לי מבינים לעומק את חומרת המצב. לפני מספר ימים נודע לי מה בדיוק האבחנה שלו, ומקצת חקירה זה ברור שהמצב מאוד קשה והפרוגנוזה לא טובה בכלל. מצד שני אני מרגישה שבעלי ושאר המשפחה לא מפנימים עד כמה המצב גרוע ולא מוכנים להתמודד עם המצב. יש לציין גם שאבא גר מרחק שעתתים נסיעה ולכן קשה לנו להתראות באופן תדיר. השאלה שליהיא כזאת, האם לנסות לאמת את בעלי ואחותו עם המציאות? או לתת להם להמשיך להתמודד עם זה בדרכם שלהם? אני חוששת שבעלי יצטער אחר כך שלא היה שם מספיק כי לא הבין כמה המצב גרוע... תודה
שלום אלנה אני מתרשמת שאת יודעת את התשובה, כי נתת אותה בעצמך ממש בסוף מה שכתבת. אחד הדברים החשובים שחובה לטפל בהם , זה לסייע לנשארים מהמשפחה/חברים/וקרובים אחרים להשאר ללא רגשי אשם. אנחנו יודעים שרגשי אשם מאוד מטרידים, חונקים, זוללי אנרגיה,ולא מאפשרים לחיות חיים מלאי משמעות עם תחושה של שלמות. לכן מאוד נכון לעמת אותם עם המצב, גם אם זה לא קורה בבת אחת ממש להמשיך, ברכות לדבר על זה להגיד למה לא נכון לברוח מהאמת שכל כך מפחידה. לדעתי את חושבת מאוד נכון ומכאן אני מאמינה שיש לך כוח לנהל את המערכה הכואבת הזו. אני כאן בשבילך , אני נכנסת לאתר מידי יום וכל שאלה שתעלי אתייחס. בברכה נטע מוזר
מנהל פורום תמיכה לחולי סרטן ובני משפחותיהם
