אשתי ..

שלום אנני אכן מצב מתסכל וקשה וגם מוכר. קבלת מחלה ממארת של בן משפחה היא טראומה קשה. עולה כעס ותחושת החמצה של עתיד וחיים שתוכננו ונקטעים ברגע. סרטן ברגע הראשון שמופיע נתפס בראש של אנשים כמוות ובחברה המערבית כולם בורחים ממות ומטראומה כי חושבים שככה זה לא ירדוף אחריהם, אך הם כמובן טועים. אתה מתוסכל ובצדק כי דווקא ברגעים הכי קשים של חייך כאשר אתה זקוק לאנשים שאתה אוהב סביבך והם פשוט בורחים. בהחלט ניתן לטפל במצב זה, טיפול כזה הוא לא אינסטנט (כמו קפה) אך בהחלט אפשרי. אם אתה מעוניין שנמשיך בהתכתבות ואני אכתוב לך את מה שאני חושבת שניתן לעשות, תגיב ואני כאן בשבילך. בערב אכנס שוב לאתר, וגם מחר. כל יום אני נכנסת. בברכה נטע מוזר

שלום לך לא המשכת לכתוב והחלטתי למרות זאת כן להמשיך את ההתכתבות איתך. לא כתבת מה דפוסי התקשורת בינך ובין אישתך, גם לפני המחלה. האם אתם מדברים בניכם על מה שקשה או שכל אחד נשאר עם הקושי שלו לבד? אחד הפתרונות למצב שתיארת הוא להתחיל לדבר ולהגיד מה מציק לך. אנחנו יודעים ששמירת סוד או אי גילוי העובדות לילדה, כמובן בהתאם לגילה, אינו דבר יעיל ויכול לגרור אחריו כעס של הילדה בשלב יותר מאוחר, תחושה שרומתה, תחושה של חוסר כבוד וכו'. לכן חשוב לשתף את הילדה במה שקורה ולא למנוע ממנה להיות לצידך. יש לך כאב זכות לדרוש זאת. יש גם אפשרות שאישתך שלבטח מאוד קשה לה עם המצב, תלך לטיפול, גם אתה יכול והכי היה טוב טיפול זוגי ביחד. נראה שאם חשובה לכם הזוגיות וההורות שלכם, שווה לפנות לטיפול. במידה ותרצה להמשיך להתכתב , אני בפורום מידי יום בברכה נטע