קושי בקבלת החלטה בדרכי טיפול

שלום לך אני יכולה להבין את הדילמה שאת נמצאת בה, היא לא פשוטה וכמו שאת כותבת טרם עיכלת, השלמת, שאת לקית בסרטן והנה כבר המערכת קופצת עליך ומציעה לך להשתתף במחקר שאולי תקבלי בו תרופה ואולי תהיה בקבוצת הביקורת. זו דרכה של הרפואה לחקור וזו דרכו של האדם להיות במקום שצריך/חושב/רוצה לקבל החלטה. אני מאמינה שהחלטות לגבי עצמי חשוב לקבל לבד ולא נראה לי שמישהו יכול לקבל החלטה במקומך, יחד עם זאת אני מציעה מתודה שבדרך כלל עוזרת. המתודה נסמכת על העובדה שאנחנו יודעים הכי טוב מה נכון בשבילנו, אך לא תמיד התשובה גלויה עבורנו ברגע שישנה דילמה. לכן כדאי להתחיל לשאול את עצמך כמה פעמים ביום, בשקט עם עצמך, מה אני רוצה בשבילי, מה אני הכי רוצה בשבילי, מה הכי נכון לי. התשובה תעלה בשלב מסוים מהמקום הלא מודע למודע, אך לא מיד ולא בבת אחת. אם שואלים את עצמנו כל הזמן אותה השאלה אפילו מספר פעמים ביום בסופו של דבר תעלה התשובה . אני מאמינה שלכל אחד מאתנו יש מדריך פנימי שיודע מה נכון לנו. רוב בני האדם מקבלים החלטות בחיפזון במהירות וזו דרך לא יעילה (אלא אם כן מדובר במצב חירום קריטי). בשפה העממית אנו אומרים חשוב לישון על זה. אני לא יודעת אם עזרתי או סתם בלבלתי לך את הראש. מאחלת לך שתמצאי מה הכי נכון לך. ומאחלת לך הרבה כוח לעבור את התקופה הקשה והמאיימת הזו. אל תתביישי לבקש תמיכה ועזרה, תרשי לעצמך לבכות, לכאוב, להתאבל על מה שקרה לך ואל תשכחי לחיות, האיזון הזה בין להמשיך לחיות ובין להתאבל וללמוד לקבל את מה שקרה הוא מאוד חשוב ואפילו מחזק בברכה נטע מוזר, אם תרצי להמשיך להיות בקשר אני כאן בשבילך

שלום לך. אני כל כך מרגישה את האוףףףףף שלך, זה באמת מעצבן ומתיש ואפילו יש בזה חוסר כבוד מסוים, אך מכיון שאין לנו יכולת לשלוט על דברים שלא תלויים בנו, אני הייתי ממליצה להפנות את האנרגיות שלך רק לדברים שלך יש שליטה עליהם. את כותבת שחיכית כל כך הרבה זמן ואולי נגרם נזק, אני מקווה שלא נגרם נזק על מה שהיה כי צריך פרקי זמן ארוכי יותר לגרימת נזקים במקרים כאלו. מכל מקום תשאלי שוב את עצמך מה היית באמת רוצה, ולכי על זה. כן הכל נורא קשה אני יודעת ומדברת מניסיון אישי, אך העצירה והתבוננות במה את באמת רוצה בשבילך היא הכי נכונה. מאחלת לך שתמצאי את הכוחות בתוכך. אני מודה לך שאת נותנת בי אמון וממשיכה להתכתב, אני כאן בשבילך נטע מוזר

היי. אם את רוצה באמת לדעת , כל התגובות שלך כל כך נורמטיביות, ואני לא אומרת לך זאת סתם רק כדי להרגיע אותך, אני אומרת כי את מגיבה למשבר והיופי בך שאת מצליחה לבטא את תחושותיך בצורה כל כך מדויקת. את יודעת יקרה, שאיני יודעת את שמך (זה בסדר אם לא נוח לך לכתוב את שמך) שכל המחקר בתחום של משבר וטראומה מראה שכאשר יש ביטוי של הרגשות התחושות, האי נחת וכו סיכויי ההחלמה גבוהים יותר. יופי שאת מוציאה, יופי שאת מבטאת, יש עוד דבר חשוב שקורה, במפגש עם משבר , כאב, חרדה וכו פתאום מגלים כוחות ויכולות וקבלת החלטות שאנשים לא מכירים שיש להם. לשאלתך אם לא עדיף לסמוך על מישהו שיוביל אגיד את דעתי וגם מה שמופיע לאורך המחקר. אם את נותנת למישהו/י לקבל החלטות בשבילך ויש תוצאה מוצלחת , הרי שניכם שמחים וטובי לב, אבל את לא עשית את התהליך ולא גדלת מהמקום שהיית בו כי מישהו החליט בשבילך. ומה קורה אם מישהו שהוביל במקומך והתוצאה שגויה ולא נכונה לגביך, מה תרגישי, איזה מפח נפש תחווי אפילו עד כדי שנאה ודחיה של אותו האדם וגם כעס גדול על עצמך. אנו מחנכים ילדים אפילו קטנים לקחת אחריות ולקבל את כל התוצאות וזו הדרך היחידה ללמוד ולהתפתח. בשדה של פרחים פוסעים בנחת, נהנים ומריחים . בשדה של קוצים, נדרשת עבודה רבה, לנקות את הקוצים, לסלול דרך, לטפל בשריטות ובפצעים ולהגיד וואלה עשיתי את זה , הזעתי, עבדתי, אבל אני הצלחתי . כמו שכולנו יודעים החיים זה לא פיקניק אחרת כולם היו הולכים עם צידיניות . אל תוותרי, לפי יכולת הביטוי שלך יש לי תחושה שאת יכולה, שיש אצלך בפנים אישה שטרם ממש התוודעת אליה, תרשי לעצמך לפגוש אותה. שיהיה לך יום טוב, ותזכרי שאני כאן בשביל להיות לך אוזן קשבת וגם לתת את מה שאני מאמינה שנכון ועובד. כל טוב לך נטע מוזר

כן צריך להחליט, אני למשל, נוהגת כאשר עלי לקבל החלטה כל שהיא שהיא קצת יותר גדולה וחשובה, אני נוהגת להשהות ולשאול את עצמי מה אני רוצה באמת, אפילו מספר פעמים את אותה השאלה, מה אני באמת רוצה בשבילי, או מה הכי נכון לי ולאחר שהשאלות הללו שוהות ב"תנור" אני מקבלת תשובה והולכת אתה. ולגבי פגישה עם עצמך, זו חוויה מיוחדת, לא תמיד קלה, אך בהחלט מעצימה. ושוב להתראות בנתיים עד הפעם הבאה. לי בהחלט מעניין מה שאת כותבת. בברכה נטע מוזר