עוד לילה
דיון מתוך פורום תמיכה לחולי סרטן ובני משפחותיהם
הנה עוד לילה לבן בלי שינה עבודת עצות מה לעשות חמתי היא חולה אונקולוגית מאז הביופסיה האחרונה היא נכנסה למין פוסטטראומה בכול הגוף זורקת את עצמה ברצפה ננעלת לא נותנת לעזור א מוכנה לאכול מדמיינת דברים אני כבר עבודת עצות הרמתי ידים אבל גם הגעתי למסכנה החולה לא נילחם אלה אנחנו נלחמים ובסוף גם נופלים מטופלת כעט במירו30 מחכה לאישור לקנאביס. מה עוד אפשר לעזור
שלום לך צר לי על המענה המאוחר, אך לא הייתי זמינה. מה שאת מתארת הוא מאוד קשה וכדי לסייע גם לה וגם לך נראה לי שהיא זקוקה להרגעה תרופתית. נראה לפי התאור שלך שהיא בטראומה (זה עדיין לא פוסט טראומה, היא ממש בתוך הטראומה) קשה וזה הביטוי הגופני שלה, מעניין אם היא מסוגלת לדבר על רגשותיה וקשייה. הכתיבה שלך מאוד נרגשת ולא כל כך הבנתי את שתי השורות האחרונות שכתבת. אנא המשיכי להתכתב איתי וספרי לי עוד גם מה קורה לך ומי עוד המטפלים מהמשפחה שלוקחים חלק בטיפול בחמותך. אני זמינה כל יום באתר בברכה נטע מוזר
הנה כבר עבר חודש מאז ההודעה חמתי הלכה לעולמה עד עכשיו מאוד קשה לעקל את הצער הכול נעשה לפי הספר כמו שרשום וכמו שרשמתי שהגעתי למסקנה שאנחנו שמטפלים נלחמים בשבילם עד הסוף אבל אלה שחולים אין להם את הכוח להילחם הם בסך הכול סובלים כול יום אני משחזרת לעצמי את האובדן הקשה ומה יהיה כי 13 שנה אני הייתי סביבה טיפלתי בה מבחינה רפואית לא מעכלת את זה יום שבת יהיה בדיוק 30 יום שהיא לא בחיים איך ממשיכים הלה היא כול כך חסרה
מנהל פורום תמיכה לחולי סרטן ובני משפחותיהם
