סרטן הלבלב
דיון מתוך פורום תמיכה לחולי סרטן ובני משפחותיהם
בעלי בן 56 אובחן לפני חודש בסרטן הלבלב עם גרורות לכבד ריאות וחלל הבטן.. אמרו לנו שזה סופני . כרגע עבר שני טיפולים הוא לא מעוניין יותר בטיפולים כימותרפים ונמצא כל הזמן על משכחי כאבים מסוג מורפין יש לו עבר של התמכרות לסמים ולפני פחות משנה נפל שוב השאלה שלי האם הוא התמכר למורפין ואיך יהיה אם לא ימשיך בטיפולים? תודה תגובת המומחה: שלום לך אור. את מתארת מצב מאוד מאוד קשה שבדרכ הוא באמת מצב סופני. אני רוצה לכתוב לך כאן את אמונתי המקצועית וגם האישית ויש לי ניסיון מאוד גדול בליווי אנשים במצבים כמו של בעלך וגם מצבים אחרים שמוגדרים כסופניים. אני מאמינה שלכל אדם יש זכות על גופו, על חייו ועל ההחלטה איזה טיפול לקבל או לא לקבל. כימוטרפיה היא טיפול מאוד קשה ואם המצב סופני ואין סיכוי להחלמה אז למה להתענות עם טיפולים מאוד קשים. כאשר יש כאבים גדולים ומקבלים מורפין או סמים אחרים לא מתמכרים כי כל החומר מוזרם להקלה על כאבים ואני חושבת שמה שחשוב לו לאדם בתקופת חייו האחרונה פשוט לא לסבול מכאבים וכל כמות שיקבל שתשכך לו את הכאבים היא לגיטימית. נראה לי שהמשימה הכי חשובה שלכם היא לעשות פרידה ראויה אחד מהשני ובתוך המשפחה אם יש ילדים ואם יש גם נכדים. פרידה הוא תהליך הכי חשוב כדי שאדם יוכל למות בשלווה וכדי שמשפחתו תוכל להמשיך לחיות ללא רגשי אשם. אני לא יודעת מה מערכת היחסים שלכם, אך באופן כללי אני יכולה להגיד שבכל משפחה ובטח אצל כל זוג יש המון עניינים לא פתורים, כעסים שלא לובנו, דברים שלא נאמרו אחד לשני, סודות שנשמרו ולא סופרו ועוד ועוד דברים שכל אחד שומר בבטן. אחד הדברים הכי קשים לאחר המוות של בן משפחה להיווכח פתאום שהמון דברים לא נאמרו ולא דוברו ואנשים הולכים עם תחושות קשות שנים רבות ונהיים ממש אומללים. כשיש כעס גדול בין בני זוג או בין הורים לילדיהם וההפך, התחושה היא שאם הוא/היא ימות כל הבעיות יפתרו וההפך הוא הנכון. הרבה מאוד מחקרים וגם מתוך ניסיוני בליווי אמירת כל הדברים הלא נעימים, התרוקנות והזדככות מכל הדברים עושה כל כך טוב גם לחולה שהצליח להגיד וגם למשפחה שנשארת לחיות. אנשים תמיד אומרים לי "זה נורא קשה להיפרד, מה יהיה אם אני אבכה, מה יהיה אם הוא יכעס, אף פעם לא דיברנו ופתאום לדבר, אני לא יודע/ת איך להגיד את הדברים הללו, אני פוחד/ת שיצא ממני זעם גדול" ועוד כל מיני תגובות רבות ושונות. הכל נכון זה מפחיד אך התוצאה שווה את כל הפחד ןהדאגה. פרידה לא עושים בום וגמרנו, פרידה מתחילים לעשות מיד שמזהים, נראה לי לפי מה שתארת שאתם בזמן הנכון, ד.א אין זמן נכון או לא ככל שעושים פרידות יותר מוקדם כך איכות החיים לחיים שנשארו הרבה יותר גבוהה. אנשים שעשו פרידות והצליחו לדבר על הדברים המעיקים חיו את השארית מאוד בהקלה ואפילו בשמחה. יש שטוענים שברגע שמתנקים אפילו חיים יותר. אני כאן בשבילך אם תרצי לשאול עוד להתייעץ אני כאן באתר לגמרי בשבילך בברכת שנה טובה נטע מוזר
תגובת המומחה: שלום לך אור. את מתארת מצב מאוד מאוד קשה שבדרכ הוא באמת מצב סופני. אני רוצה לכתוב לך כאן את אמונתי המקצועית וגם האישית ויש לי ניסיון מאוד גדול בליווי אנשים במצבים כמו של בעלך וגם מצבים אחרים שמוגדרים כסופניים. אני מאמינה שלכל אדם יש זכות על גופו, על חייו ועל ההחלטה איזה טיפול לקבל או לא לקבל. כימוטרפיה היא טיפול מאוד קשה ואם המצב סופני ואין סיכוי להחלמה אז למה להתענות עם טיפולים מאוד קשים. כאשר יש כאבים גדולים ומקבלים מורפין או סמים אחרים לא מתמכרים כי כל החומר מוזרם להקלה על כאבים ואני חושבת שמה שחשוב לו לאדם בתקופת חייו האחרונה פשוט לא לסבול מכאבים וכל כמות שיקבל שתשכך לו את הכאבים היא לגיטימית. נראה לי שהמשימה הכי חשובה שלכם היא לעשות פרידה ראויה אחד מהשני ובתוך המשפחה אם יש ילדים ואם יש גם נכדים. פרידה הוא תהליך הכי חשוב כדי שאדם יוכל למות בשלווה וכדי שמשפחתו תוכל להמשיך לחיות ללא רגשי אשם. אני לא יודעת מה מערכת היחסים שלכם, אך באופן כללי אני יכולה להגיד שבכל משפחה ובטח אצל כל זוג יש המון עניינים לא פתורים, כעסים שלא לובנו, דברים שלא נאמרו אחד לשני, סודות שנשמרו ולא סופרו ועוד ועוד דברים שכל אחד שומר בבטן. אחד הדברים הכי קשים לאחר המוות של בן משפחה להיווכח פתאום שהמון דברים לא נאמרו ולא דוברו ואנשים הולכים עם תחושות קשות שנים רבות ונהיים ממש אומללים. כשיש כעס גדול בין בני זוג או בין הורים לילדיהם וההפך, התחושה היא שאם הוא/היא ימות כל הבעיות יפתרו וההפך הוא הנכון. הרבה מאוד מחקרים וגם מתוך ניסיוני בליווי אמירת כל הדברים הלא נעימים, התרוקנות והזדככות מכל הדברים עושה כל כך טוב גם לחולה שהצליח להגיד וגם למשפחה שנשארת לחיות. אנשים תמיד אומרים לי "זה נורא קשה להיפרד, מה יהיה אם אני אבכה, מה יהיה אם הוא יכעס, אף פעם לא דיברנו ופתאום לדבר, אני לא יודע/ת איך להגיד את הדברים הללו, אני פוחד/ת שיצא ממני זעם גדול" ועוד כל מיני תגובות רבות ושונות. הכל נכון זה מפחיד אך התוצאה שווה את כל הפחד ןהדאגה. פרידה לא עושים בום וגמרנו, פרידה מתחילים לעשות מיד שמזהים, נראה לי לפי מה שתארת שאתם בזמן הנכון, ד.א אין זמן נכון או לא ככל שעושים פרידות יותר מוקדם כך איכות החיים לחיים שנשארו הרבה יותר גבוהה. אנשים שעשו פרידות והצליחו לדבר על הדברים המעיקים חיו את השארית מאוד בהקלה ואפילו בשמחה. יש שטוענים שברגע שמתנקים אפילו חיים יותר. אני כאן בשבילך אם תרצי לשאול עוד להתייעץ אני כאן באתר לגמרי בשבילך בברכת שנה טובה נטע מוזר
מנהל פורום תמיכה לחולי סרטן ובני משפחותיהם
