אבא(60) עם סרטן ריאות שלב4 מאושפז כם דלקת ריאות
דיון מתוך פורום תמיכה לחולי סרטן ובני משפחותיהם
הכל קורה ממש מהר ועכשיו מפסיקים לאבא את הטיפול(קיטרודנ)עבר רק טיפול אחד וחלה בדלקת ריאות היום חשבו לשחרר אותו לבית עם אנטיביוטיקה והחליטו להשאיר אותו להשגחה בלילה.קשה לו שאנחנו רואים אותו עם חמצן (הוא ניהיה סיעודי ממש ברגע )אבל אני מרגישה שאני צריכה להיות איתו במיוחד היום .לא עונים לי על שאלות בכנות כי אני "הקטנה"(17)מזה אומר שהפסיקו לו את הטיפול?כמה זמן זה נותן לי איתו?יש סיכויי החלמה במצב הזה?ואיך להגיע איתו לשיחה על המוות .כי אני חושבת שהוא החרדות מהמוות ולא מקבל את זה קשה לי עם המחשבה שהוא ילך מהעולם שהוא כל-כך נלחם ונאחז בחיים
שלום לך הבת בת ה-17. אני יכולה לענות לחלק מהשאלות שלך. לגבי חושבים שאת הקטנה ולא מוכנים לדבר איתך, תלכי אליהם ותגידי להם שאת אמנם בת 17 אך את מספיק אחראית ומבוגרת לשמוע את כל מה שיש להם להגיד, אם את רוצה כמובן. השאלה שלי אם מישהו אחר מהמשפחה אמר לרופאים לא לדבר איתך כי את קטנה. המושג הזה את קטנה מאוד שכיח במשפחות שרוצות להגן אך הן לא מבינות שהסתרת מידע דווקא גורמת לחוסר הגנה. תלוי איך תעמידי עצמך. יכול אפילו שאבא שלך שרוצה להגן עליך אמר אל תספרו לה. חשוב לדעת שגם אם האמת מפחידה ומאיימת היא תמיד יותר נכונה מאשר לא אמת או חצי אמת. השאלות שאת שואלת הם נכונות ומתוכן אני מסיקה שאבא שלך במצב קשה מאוד. אני חושבת שאת עושה מעשה נפלא שאת נשארת אתו ולא עוזבת. לשאלתך על דיבור על המוות, אנשים מאוד מפחדים לדבר על המוות גם אנשים בריאים לא מסוגלים כל שכן חולים, אך להבדיל אנשים חולים מרגישים שהם עומדים למות, וגם אם נורא מפחדים לדבר על המוות, בסתר לבם היו רוצים שמישהו שלא פוחד ידבר אתם. אחת ההתנהגויות הנכונות במצב של אביך להתחיל לעשות פרידה. פרידה עושים לא ברגעים האחרונים של החיים אלא בשלב שמבינים שהמצב קשה ואולי אין כבר אפשרות להחלמה. וזה יכול להיות לפעמים גם שבועות לפני המוות. פרידה נועדה לסייע לחולה להגיד את מה שהוא רוצה, מה שרצה להגיד ולא יצא, או פחד, להגיד. ופרידה נועדה ל"רכך" את חייהם של מי שנותר. אנחנו יודעים שפרידות נכונות מאפשרות לבני המשפחה הנותרים לחיות ללא רגשי אשם וההחלמה שלהם מהאבדן נכונה יותר. זה לא אומר ששוכחים את הנפטר אבל זה אומר שיכולים מהר יותר לזכרו הרבה דברים טובים מאשר בעיקר את הסוף שהוא כבד וקשה מאוד. לדבר עם אדם שמסכים עם פרידתו מהעולם הזה זו זכות מאוד מיוחדת ששמורה באמת לאנשים שמוכנים להיות אמיצים ולגעת . אני מתרשמת מהשאלות שלך שיש לך אומץ. החשוב הוא לא לפחד, לשאול, להגיד ולהגיע לדיבור כנה ואמיתי גם אם הוא קשה. פרידה זה לסגור ענינים לא סגורים. בהרבה משפחות יש המון ענינים לא סגורים כי לא נעים היה להגיד, כי .... .לסגור ענינים זה מקל מאוד גם על האדם שנוטה למות ובוודאי גם על הנשארים. להגיד גם דברים טובים, להגיד מה קשה לך שהוא לא יהיה איתך, זה בסדר לבכות ולבכות ביחד זה ממש נכון. בכי מקרב, מילה רגשית נכנסת ללב. בדרכ שאדם חולה במשפחה הדיבור מסתובב בעיקר סביב המחלה התרופות והסידורים האין סופיים ואינו נוגע ברגשות ובתחושות. נראה לי שלהפעם העמסתי עליך המון חומרים, אם תרצי להמשיך להתכתב אתי אני כאן ברצון בשבילך