סבתא גוססת מסרטו המעי
דיון מתוך פורום תמיכה לחולי סרטן ובני משפחותיהם
סבתי בת 96 בשלבים מתקדמים מאוד של סרטן המעי הגס . אימי ודודותי בחרו בהוספיס בית וחולקות את הטיפול והליווי. בשלבים הראשונים שלאחר האבחון התקבלה החלטה לא לגלות לסבתא על האבחון גם בגלל דמנטיה מתקדמת וגם בגלל פחד מאוד גדול שלה ממוות. היום ( ארבעה חודשים מהאיבחון) התחושה היא של ימים אחרונים ויש חשש מהבאות מחלוקות לגבי שיכוך כאבים ( ןקנביס לעומת מורפיום או שילוב ) וגם אשמה וספקות האם היה נכוון לא לעדכן אותה באבחון והאם יש בזה טעם בשלב הנוכחי. אני מרגישה שהן מאוד מאוד זקוקות לליוי ( זה שמוענק על ידי צבר מינימלי פרקטי יסתמי) גם לגבי הכאב וחוסר היכולת לישון יש לנו צורך ביעוץ אישי ספציפי עבורה ולא ברור איך אפשר להגיע לזה עם חולה שאינה אמבוכטורית כל עצה או הכוונה יתקבלו בתודה
שלום מיכל את מעלה כמה סוגיות ואנסה להתייחס לפי הסדר שאת מביאה האם לספר או לא לסבתא. אני חושבת שאם אדם רוצה לדעת מה יש לו אין לאף אדם אחר זכות להחליט בשבילו. אלו שמחליטים בשביל אחרים יכולים לאחר מותו של החולה לסבול כיון שלא אמרו את האמת , אני תמיד ממליצה לשאול את החולה מה הוא חושב שיש לו, וכל החולים יודעים, ורוצים לדבר על זה, וההסתרה מונעת , הייתי אומרת זאת בצורה מליצית "דיבור מוליד חופש הסתרה מולידה שבי" גם במצב הזה ניתן לשאול אותה וחשוב מאוד לאלו שנשארים בחיים. לגבי שיכוך כאבים הוא חשוב ביותר, אסור לוותר עליו, לחיות עם כאבים זה נורא, וגם אם המוות ממש בפתח'למות ללא תחושה של כאבים זה חלק ממוות טוב. לגבי הוספיס בית, אני מאמינה שזה הדבר הנכון ביותר לעשות וחשוב שאדם ימות בביתו ולא בסביבה מנוכרת כמו בית החולים או מוסד. יש בכל קופת חולים צוות של הוספיס בית שתפקידו לבוא לבית החולה ולתת ייעוץ ועזרה, זה חלק מהשירות שלקופות יש וחשוב לדרוש זאת מהם. אמנם לא שאלת אך מאוד חשוב להתחיל לעשות פרידה, גם אם היא לא מתה בתוך זמן קצר, להפך לפרידה טובה נחוץ זמן כל שהוא. פרידה חשובה ביותר. אם זה משהו שאת רוצה לדעת עליו יותר אשמח לסייע לך דרך האתר, רק תגידי אם זה מעניין אותך בברכת שנה טובה ובריאה נטע