דיכאון בעקבות פרידה מאם

שלום נועה צר לי על תשובתי המאוחרת. המצב בו נמצאת אימך והמצב בו את נמצאת קשה ביותר וללא ספק מצריך המון כוחות להסתכל על אמא שלך ולדעת שעוד מעט היא לא תהיה איתך ולכן כדי שלא תרגישי אשמה אחר כך כאשר אמך כבר לא תחיה ושלא תכעסי על עצמך שלא עשית משהו פרואקטיבי, חשוב להתחיל להיפרד מאמא. אנחנו יודעים שפרידה מאוד חשובה הן לנוטה למות והן לבני המשפחה והיכולת לעשות זאת מטיבה מאוד עם הנשארים בחיים. פרידה משמעותה להתחיל לדבר עם החולה הנוטה למות לא על תרופות טיפולים וכל מיני שאלות שמטרתן לברוח מהנושא האמיתי. לשאול שאלות נוקבות ואמיתיות כמו: אני נותנת כמה דוגמאות ללא סדר, את תרגישי מה הכי נכון לאותו הרגע: אמא היית רוצה להגיד לי משהו חשוב שרצית ולא אמרת לי אמא מה אני יכולה לעשות בשבילך וקשה לך לבקש ממני מה היית רוצה שאנחנו נעשה בשבילך מי היית רוצה שיבור מי לא היית רוצה שיבוא לשאול ולהיות בשקט ורק להקשיב, כאשר לא רגילים לדבר בשפה כזו זה לוקח זמן וצריך לתת לשתיכן זמן להסתגל אם אתן כן רגילות לדבר על הדברים האמיתיים אפשר להגיד משהו כמו, תמיד דיברנו בכנות, האם גם עכשיו היית רוצה לדבר איתי כך. אנחנו יודעים שהחולה הנוטה למות משתוקק שידברו בכנות כדי שגם לו/ה תהיה הזדמנות להגיד את אשר על הלב. כאשר השיח מתחיל להיות אמיתי חשים הקלה רבה והרווח של שני הצדדים הוא עצום. נועה נראה לי שלפעם ראשונה נתתי הרבה חומר אם תרצי להמשיך להתכתב איתי אהיה כאן בשבילך בענין בעלך, גם לו בוודאי קשה וקשה שבעתיים לראות אותך סובלת והקושי להכיל מבטא הרבה פעמים קושי להתמודד עם הכאב והאובדן. במידה והוא איבד הורים או מישהו קרוב, האובדן העכשווי מחדד את האובדן בעבר ונותן את אותותיו בהתנהגות לא מכילה. בברכה נטע מוזר