הודעה על המחלה ושיתוף

ממצאים בבדיקת הדמיה גילו לי סרטן. אני מעלה 2 נקודות, כשאימי נפטרה לפני מספר שנים מסרטן ראיתי שאנשים מתרחקים ונעלמים, והנושא מפחיד אותם וזה מובן לי, עשו ביקורי נימוסין. כרגע אני ללא משפחה, ואני שוקל לא לספר לאף אחד על המחלה, כי זה מנסיוני מביא יותר נזק. נקודה שניה, תוצאות הממצאים הגיעו לרופא המשפחה והוא זה שהפנה אותי, הרופא לא צלצל להודיע לי שאני חולה כמתבקש התוצאה, את הבדיקה אני דרשתי במשך חודשים וסירב, אני מתלבט אם לעבור לרופא אחר בשלב משברי כזה. כל זה צעבר לקושי לעכל את הידיעה עצמה לעצמי.

ראשית תודה לך על ההתייחסות המקיפה והרגישה. אכן סיפור המחלה של אימי לא היה ממושך, אבל מעבר לדעות הקדומות והפחדים לגבי סרטן,גיליתי,שיש בכלל לאנשים קושי להכיל חולה סרטן, וחולים בכלל. והאמת שלי אין מספיק אנרגיה לעסוק בהסברים לאחר שכביכול הדבר יסופר פעם ראשונה, הסרטן שלי לא קטלני ויש לי דרך ארוכה. כנראה גנטיקה קלאסית. בנוסף מדהים אותי שעיבדתי את ההודעה בצורה די מהירה, באופן שונה לחלוטין ממה שבד"כ מצפים, כוון שאני דרשתי את הבדיקות למרות שלא היו סמנים מובהקים, אלא היסטוריה משפחתית גנטית, אני שמח שגיליתי את זה מוקדם, ולא מאוחר, והידיעה לא שיתקה אותי, ההרי אפשר למות מחר במעבר החציה, או מקורונה. לכן המוות פחות מעניין, אלא מהיעת שנים של סבל. ולכן אני גם נוטה לא להגרר במהירות לטיפולים וכו'. אבי חי עם הסרטן הזה במשך שנים ובסוף מת מבעיה אחרת לגמרי. במקרה או שלא, במסמך הראשון שפתחתי בתיק הרפואי שלו היה סכום היסטורית הסרטן שלו, וראיתי את העובדות במרוכז, בגלל סיבה רפואית לא נותח ולא טופל רידקאלית ולא מת מהסרטן הזה. לכן אני מעוד שקט. זה לא סרטן קטלני כמו סרטן לבלב. דווקא מבחינת רוגע ושינה אני ישן בסדר, מעט עצוב שזה טבעי. לגבי הרופא, אני עדין בהלם מזה שהוא לא מתקשר אני אמתין וזה ממש ץחהיה אבן בוחן להמדך, מתי הוא יתקשר ויגיד את הדברים באופן מפורש. בעיני זה ביזיון מקצועי. אבל בגלל שהוא כבר מכיר אותי, זה מצריך מחשבה שניה אם לעזוב, כי רופא מכיר את מכלול התיק במדך כמהדנים ודווקא במצב של סרטן פתאום להתחיל להסביר לרופא חדש הכל, עם הגיל לומדים לוותר על המושלם - יש טוב שזה גם בחירה. בכל מקרה אני מאוד מודה לך על ההתיחסות, תודה.