התמודדות עיסוק מרוכב

כמו שאמרת זו מחלה עם עליות וירידות, תהליך. עבר עוד שבוע, הבחירה להתמודד לבד, לא קלה אבל רוב הזמן בשבוע מושקע בקריאה של מחקרים תוצאות, וגיבוש מסקנות שלא ניתן להגיע אליהן בלי העמקה, הרבה רופאים הרבה כווני טיפול. לפחות התקדמתי עם עצמי בכאוס המידע, הרשת מנמבה תוצאות טובות אם יודעים לשאול נכון את פרופסור-גוגל...😉. לא בזבזתי זמן עם שיתופים אנושיים, לספר על "לספר על המצב", ולשקוע, התקדמתי בהתגבשות איך לפעול. רק שזה בעיקר איך טכנית להשיג את ההפניות והטפסים הנכונים. זה פשוט לא הגיוני, שהכל מעורב במשאבים כספיים ושאתה נזקק ויש ביטוח בנקודה הכי קשה אתה מבירוקרטיה, יש לי גם הרבה תסכול שאלרי שנים שטחםלתי בהורי שנפטרו בלי הרבה סבל, דווקא עכשיו זה נפל עלי. קצת מתסכל כאצור לא קיימת שום ברירה אלא להתקדם הלאה. להרים ידיים זה לא אופציה. שבת שלום.

לא יודע איך אבל באופן נדיר, הצלחתי בכמה ימים לקדם כמה פעולות שנדרשו בתהליך באופן מלואם וטוב, שקידם אותי קצת לעיקר ולא רק בירוקרטיה.תודות לכמה פקידות טובות שעזרו. עדין הזדעזתי מתשובות של הקופה, לגבי שירותים נדרשים, לדוגמא -לא מחוייבים לתת לך את המידע שכתוב בזכאות שלך בקופה!!!!! זה אמיתי. כמה זמן וטלפונים.עוזבים ומתקשרים שוב ושוב. הכל מחופף. בבית חולים פקידה אמרה אני חדשה אז אין תשובה בשבילך. אמרתי תעברי לפקידה ותיקה, מדובר בבית חולים!!!, מאז אני מצלצל אין מענה או האחראית לא נמצאת. זו המציאות, וזה אחרי מיילים שלא נענו. ככה ימים שלמים. מה שכן ההתקדמות עזרה להוריד מהלך, ויומיים הייתי מותש פיסית לא נפשית. לא מתאר לעצמי מה אנשים מבוגרים או פחות נחושים עוברים וכיצד הטיפול בהם נפגע. לא פשוט. זו ראיה שאני נהיה ער לה, הרבה מסתובבים שרב זמנם בבירוקרטיה. נקוה לטוב כי בסוף הנניין זה הטיפול ולא מה שמסביב. עדין עייף.