תגובה על הודעתך
דיון מתוך פורום תמיכה לחולי סרטן ובני משפחותיהם
נטע שלום רב, אני לא יודעת אם קיבלת את ההודעה האחרונה ששלחתי בפורום כיוון שראיתי שלא הייתה תגובה. אני מקווה שאני לא לוחצת או מטרידה יותר מדי, אבל היה חשוב לי להגיב לתשובה ששלחת לי. ראשית רציתי להודות לך על התייחסותך על ההודעה.זה מעודד לדעת שיש מקום שבו ניתן לשתף ולהתייעץ בנוגע למצבך ושיש מי שמבין לליבך. את קרובי משפחתי אני משתדלת שלא לשתף בתחושות אלו על מנת לא להדאיג או להלחיץ אותם,גם ככה כל המצב די זעזע אותם ועדיין מלחיץ אותם מאוד. ברוב הזמן יש לי מצב רוח טוב ואני משתדלת לא לחשוב ולהתעסק בזה כל כך,אבל לאחרונה כשהייתה הישנות של הגידול תוך זמן מאוד קצר אחרי הניתוח ועוד אחרי שעברתי טיפולים מאוד אינטנסיביים וקשים, תחושת הביטחון שלי התערערה מעט והרבה אי וודאות וחשש עלו בי פתאום. התחושה הייתה שגם הרופאים די מופתעים מהמצב דבר שלא הגביר בי כל כך את תחושת הביטחון. אולי זה נשמע מגוחך אבל חלק גדול ממני בטוח שלבסוף הכל יהיה בסדר ושאני אצליח לצאת מזה,אבל עדיין לצד החשיבה החיובית והאופטימיות מלווות אותי לפעמים תחושות קשות של ספק, ובעיקר אי וודאות לגבי המשך הדרך. אני רוצה להתחיל לתכנן את חיי ואת עתידי (יש לי הרבה תוכניות) ואני כל הזמן חוששת שאני אתקע באיזשהו שלב כי הגידול עלול לחזור ואני אאלץ לחזור לטיפולים.אני יודעת שאני צריכה להתרגל לרעיון ש"התחתנתי" עם המחלה,אבל אני רוצה בכל זאת להמשיך להתפתח ולצמוח ולבנות לעצמי איזושהי שגרת חיים מבלי לחשוש כל הזמן שזו תקופה שעלולה להסתיים או לההירס לי שוב בגלל שהגידול חזר... האם לדעתך ניתן להתגבר על תחושת האי-וודאות ולהמשיך לבנות שגרת חיים יחד עם המחלה בתחושה שאתה שולט בה ולא היא זו ששולטת בך? יש בי את כל האימביציה השאיפה והרצון להגיע למצב שלמרות שאני מרגישה שהמחלה היא ברקע, אני עדיין היא זו ששולטת בה ומנהלת אותה ולא היא אותי... לדעתך החשיבה הזו ריאלית? ניתן להגיע למצב כזה? שוב המון תודה על התמיכה והעזרה, ר.
שלום ר ותודה על המשוב מהלב לשאלתך בקשר להתגברות על תחושת אי הוודאות ובניית שגרת חיים יחד עם המחלה. מחלת הסרטן היא מחלה מאיימת על החיים וככזו תחושות של אי ודאות, חוסר בטחון וכאב נפשי מאוד גדול נמצאים, למה אני, למה מגיע לי הן שאלות שעולות באופן תדיר, גישת גוף נפש טוענת שחשוב לדבר על התחושות, המחשבות הקשיים ולא להדחיקן או לחילופין להתעלם ולחשוב שהכל בסדר. האמונה שיש לך יכולת היא תחושה נכונה וחשובה, כי לגוף, בנוסף לטיפול הרפואי, יש משאבים משלו להתמודד עם המחלה, אך מחובת כל אדם שלוקה בסרטן לעזור לנפש ולגוף לגייס משאבים אלו ולהעצימם. נראה לי שהעיסוק במי מנהל מה ואת מי יש בו מידה של גישה כוחנית. בקבוצה שאני מנחה השתתף אדם מבוגר מאוד שלקה בסרטן, ואמירה עקבית שלו היתה, "היכולת שלי להתמודד היה לא להלחם בסרטן אלא ללמוד אותו ולהבין איך ניתן להעצים את המודעות שלי, את כוחות הנפש והגוף כדי להחלים. אני מברכת אותך ביכולת להאמין כמו גם לבחון דרכים נוספות. חשוב לי לומר לך שאת לא מטרידה או לוחצת, הפורום קיים בשבילך, זה המקום לתהות, לשאול ולשתף בברכה נטע
מנהל פורום תמיכה לחולי סרטן ובני משפחותיהם
