נסיון נואש להיאחז בחיים ולהיות אופטימיים
דיון מתוך פורום תמיכה לחולי סרטן ובני משפחותיהם
שלום. לצערי הרב, אני מוצאת את עצמי בפורום הזה. לאח היקר שלי התגלה גידול במוח - דרגה 4 (ארורה). לאחר גילוי הגידול "עברנו" (משתמשת בלשון רבים... כולנו כל כך יחד) ניתוח להסרת הגידול. הגידול הוסר והתחלנו בטיפולים כימותרפיים (טמודל) והקרנות . לאחר 6 שבועות של טיפולים,נחנו לתקופה של חודש ימים וכמובן MRI ארור שגילה לתדהמתנו כי הגידול חזר. באותו יום אחי אושפז ולמחרת עבר שוב ניתוח מוח. מיותר לציין את ההלם שכל המשפחה שרויה בו. אנחנו במצב של המתנה כי אי אפשר יותר לטפל בהקרנות וכימו (הטיפול לא עזר). ממתינים לMRI ולהמשך טיפול. אנחנו במצב של חרדה. אני , כאחות מנסה לעודד, בוכה לבד המון. לא יודעת מה לעשות . רוצה לדעת אם יש מישהו שמכיר אדם שעבר את הסיוט הזה ושרד אותו. בבקשה תענו לי. אני רוצה לדבר עם מישהו שעבר את זה ו"ניצח" במלחמה. האם יש תקווה? איך אפשר לגייס אופטימיות????? הרי זה נופל עליך כרעם ביום בהיר. החיים משתנים. מה נאמר לילדים המקסימים ולאשה הנהדרת,איך השמחה תחזור הביתה? ולאמא שלנו איך נעודד מניין נביא כוחות לעצמנו כשמסביב רק שומעים על מקרים של מוות מהמגפה הזאת. כן זו ממש מכת מדינה.
שלום לך י, אתם כמשפחה באמת עוברים כעת מסע מפרך ועוצמת פחד וחרדה הכי קשה שיש.אוכל לומר לך רק בכמה מילים שבני אדם ניחנו ביכולות מפתיעות שהם לא הכירו בעצמם קודם,וצריך להשתמש בהן היום. אתם נדרשים היום לחיות כל רגע במיטבו,לעשות ככל יכולתכם כדי להרגיש את החיים,למרות שאתם מרגישים כלכך חזק את אימת המוות. את מוזמנת להתקשר ולהרחיב מיכל 0528072221