שאלה לגבי ליווי חולים סופניים.. :-)
דיון מתוך פורום תמיכה לחולי סרטן ובני משפחותיהם
שלום רב מיכל ונטע! קודם כל רציתי לומר לכן כל הכבוד על העבודה שאתן עושות, אתן מגשימות חלום שלי במובן מסויים... :-) עוד כמה שבועות אסיים את התואר בעבודה סוציאלית, ורציתי גם לעבוד בליווי חולים סופניים בבתי חולים או הוספיסים. רציתי לדעת אם זה חובה לקחת קורס בתחום הזה, ואם כן אשמח לדעת על איזו קורס אתן ממליצות.. עוד שאלה אחרונה וחשובה, עד כמה פתוחים החולים לרעיונות של חוויות כמעט מוות? אני אישית מאוד מאמין בחוויות האלו וחושב שהן יכולות להקל על הפחד. השאלה היא עד כמה המשפחות עצמן מקבלות זאת בטיפול.. (במקרים בהם המטופלים כן רוצים לדבר על כך..) אני מאוד ממליץ לכן על הספרים של ד"ר רחל נעמי רמן, "חוכמה משולחן המטבח" ו-"ברכות סבי" העוסקים בעבודה שלכן.. מלאי סיפורים אישים ומרגשים ומתאימים לכל אדם. שיהיה לכן יום נפלא! עם הרבה אהבה, גיל :-)
שלום גיל יש בי התרגשות שאני שומעת שעוד אדם מצטרף למעגל של האנשים שמוכנים לגעת במוות. מניסיוני למדתי שאם המטפל, בין אם הוא איש מקצוע ובין אם הוא בן/ת משפחה ו/או חבר/ה, מעיזים לגעת בנושא של פרידה מהחיים, האנשים שנוטים למות או החולים במצבים מאיימים על החיים, מודים על האפשרות שמישהו מוכן להיות שם ולהקשיב או לשוחח איתם בנושא שכל כך הרבה בורחים ממנו ואפילו מכחישים אותו. הסוגיה של שונות בין תפישת ומוכנות המשפחה והמטופלים לגעת בנושא, בעיני היא אתגר לאיש המקצוע. אני מאמינה שדרך של שאלות והעלאת הנושא בפניהם, בין אם ביחד או לחוד, יוצרת גשר שמאפשרת לשני הצדדים ללכת באותו הכיוון. באשר לקורס, מתקיים קורס בתל"מ שנקרא להיפרד בשלום, מיכל היא אחת המורות בקורס. בתחילת החודש השתתפתי ביום עיון שנערך בתל"ם לכבוד סיום המחזור הראשון, והתרשמתי מאוד מהעבודה שנעשית כמו גם מתוכנית הלימודים הרצינית. אני מכירה מישהי שסיימה את הקורס בין השנתיים והיום היא משתתפת בקבוצה של אנשי מקצוע שמלווים חולים בדרכם האחרונה ולדבריה הקורס נתן לה מיומנויות לנהל נכון ליווי כזה. קראתי את ספרה של רחל רמן ומאוד אהבתי, על הספר השני לא שמעתי ואשמח לקוראו. ימי שלישי עם מורי הוא גם ספר מומלץ שיהיה לך בהצלחה עם סיום הלימודים, הנאה ומאוד חשוב בעיני לזכור שהמטפלים עשויים לשלם מחיר כבד במידה והם שוכחים שהם חייבים לטפל גם בעצמם ולא רק במטופלים. בברכה ושחלומותיך יזכו למימוש מתגמל נטע
שלום גיל יש בי התרגשות שאני שומעת שעוד אדם מצטרף למעגל של האנשים שמוכנים לגעת במוות. מניסיוני למדתי שאם המטפל, בין אם הוא איש מקצוע ובין אם הוא בן/ת משפחה ו/או חבר/ה, מעיזים לגעת בנושא של פרידה מהחיים, האנשים שנוטים למות או החולים במצבים מאיימים על החיים, מודים על האפשרות שמישהו מוכן להיות שם ולהקשיב או לשוחח איתם בנושא שכל כך הרבה בורחים ממנו ואפילו מכחישים אותו. הסוגיה של שונות בין תפישת ומוכנות המשפחה והמטופלים לגעת בנושא, בעיני היא אתגר לאיש המקצוע. אני מאמינה שדרך של שאלות והעלאת הנושא בפניהם, בין אם ביחד או לחוד, יוצרת גשר שמאפשרת לשני הצדדים ללכת באותו הכיוון. באשר לקורס, מתקיים קורס בתל"מ שנקרא להיפרד בשלום, מיכל היא אחת המורות בקורס. בתחילת החודש השתתפתי ביום עיון שנערך בתל"ם לכבוד סיום המחזור הראשון, והתרשמתי מאוד מהעבודה שנעשית כמו גם מתוכנית הלימודים הרצינית. אני מכירה מישהי שסיימה את הקורס בין השנתיים והיום היא משתתפת בקבוצה של אנשי מקצוע שמלווים חולים בדרכם האחרונה ולדבריה הקורס נתן לה מיומנויות לנהל נכון ליווי כזה. קראתי את ספרה של רחל רמן ומאוד אהבתי, על הספר השני לא שמעתי ואשמח לקוראו. ימי שלישי עם מורי הוא גם ספר מומלץ שיהיה לך בהצלחה עם סיום הלימודים, הנאה ומאוד חשוב בעיני לזכור שהמטפלים עשויים לשלם מחיר כבד במידה והם שוכחים שהם חייבים לטפל גם בעצמם ולא רק במטופלים. בברכה ושחלומותיך יזכו למימוש מתגמל נטע
http://www.hebpsy.net/articles.asp?t=0&id=2497&reply=3
הכנסי בבקשה ללינק המצ"ב, אשמח לשמוע ממך תגובה. ציקי בן שחר http://www.hebpsy.net/articles.asp?t=0&id=2497
אחותי חולת סרטן השד עם גרורות מזה 5 שנים. קיבלה תרופה בשם הרצפטין שעזרה לה מאוד, מאחר והקופה לא מאשרת המשך תרופתי זה שבית החולים ממליץ את התרופה הזאת כמצילת חיים השאלה שלי היא אם מישהו יודע מבחינה משפטית או מכל בחינה איך ניתן לעזור לה ולהמשיך את הטיפול בעזרת התרופה שתציל את חייה. לאחותי יש ביטוח פרטי אך הם מחכים לאישור מקופת החולים שיאשרו שתמשיך בתרופה זו ובינתיים היא בין הפטיש לסדן- הפסיקו לה את הטיפול. אשמח לעזרה ולייעוץ.