אבא שלי

דיון מתוך פורום  תמיכה לחולי סרטן ובני משפחותיהם

04/09/2009 | 21:39 | מאת: אמה

התגלה אצל אבי סרטן מפושט שלא מטופל כי הוא עם צהבת שלא מצליחים לטפל אחרי חודש סיוט בבית חולים. הוא בן 60 וקצת,את אימנו איבדנו לפני כמה שנים. אני הבכורה ,התקשורות לא היו פתוחות ביננו.בשנה האחרונה חלה קירבה אבל עדין הוא מופנם אני מופנמת.. הוא לא מדבר איתנו על המחלה ,בקושי מדבר על מה מרגיש והלב נקרע התחושת בטן אומרת לי שהוא רוצה לדבר,שרוצה להגיד מפחד,כואב ולא אומר כלום כי לא רוצה להכאיב לנו. אני נגמרת מזה ולא יודעת מה לעשות. להגיד לו שכואב לי מה שעובר עליו ? שאני אוהבת אותו וזה גומר אותי להפרד ממנו עד שסוף סוף התקרבנו ? איך עושים זאת ובכל זאת משאירים מקום לאופטימיות ? בת זודתו כנראה מנתקת מגע,והוא נראה לי שבור. מה עושים ?

לקריאה נוספת והעמקה

שלום אמה תודה על פניתך, כי בזה שאת שואלת שאלות כל כך משמעותיות את עושה שירות לא רק לעצמך אלא גם לרבים אחרים ואני מקווה שיקראו את דבריך. לשאלותייך, אני מתרשמת שיש לך חושים בריאים ונכונים ואם רק תרשי לעצמך לתת להם ביטוי את , אביך וכל הקרובים ירוויחו אביך לא מדבר כי גם את לא מדברת, וכמו שכתבת הוא לא רוצה להכאיב, אך לו כואב וגם את וגם הוא נשארים עם הכאב לבד. ההצעות שלך לאמירות אליו הן ממש נהדרות. כן חשוב לנצל את הזמן שהוא בעירנות ויכול להקשיב ולהבין ולהגיד כל מה שאת או הוא רוצים להגיד, לעשות זאת בהדרגה, במינונים שכל אחד מכם יכול להרשות לעצמו. מחקרים רבים מלמדים אותנו וגם מניסיוני רב השנים, שלהשאר עם ענינים לא סגורים זה אחד הדברים הקשים שגם מאוד מקשים את החיים לאחר המוות. תנסי לדמיין את הרווחים שלכם אם רק תרשו לעצמכם לדבר. קצת אומץ בהתחלה ואחר כך זה קורה.משהו בנוסח: "אבא אתה לא מדבר וגם אני לא מדברת וקשה לי וקשה לך, כל כך חשוב לי להגיד לך כמה אני .... כמה... היו לך עוד שתי שאלות שאני רוצה להתייחס אליהן איך משאירים מקום לאופטימיות? מתוך מה שאת מתארת מצבו של אביך מאוד קשה ואני מאמינה שהוא מבין ואפילו יודע את מצבו והצפוי לו. אופטימיות זה לא רק שהוא יבריא והמחלה תעלם, אופטימיות זו היכולת להפרד ברכות, באהבה, במחילה,ובהבנה ולדעת שעשית הכי טוב, כל מה שיכולת, כל מה שידעת. לגבי בת דודתו או בת זוגו (לא ממש הבנתי את הכתוב) יש אפשרות לשאול אותו אם הוא רוצה קשר איתה ואם הוא מסכים שאת תדברי איתה ותגידי לה שהוא רוצה קשר, או כל דרך לעשות קשר כי זה חשוב גם בשבילו וגם בשבילה. גם אם היא לא רוצה קשר (יכולות להיות סיבות רבות) זה נכון לדבר על זה ולא להשאיר את הנושא לא מדובר כל פניה שלך נוספת במידה ותרצי תענה על ידי במהירות האפשרית בהצלחה נטע מוזר נמצא שהחלמה טובה במשפחות לאחר מות בן/ת משפחה קרתה במקרים בהם היה שיח אמיתי בין החולה למשפחה. תחשבי איזו מתנה אתם יכולים לקבל אם תדברו על מה שאתם מרגישים, וכואבים וכועסים וסולחים ואהבים

22/09/2009 | 20:12 | מאת: מריוס ויטנר-תזונאי

שלום אמה, האם את מעוניינת להיות מעורבת בטיפולים שהוא עובר. האם את מודעת לנזקים שטיפול קונבנציונלי עלול לגרום. אני מקווה שעוד ניתן לעשות משהו בעזרת טיפול אלטרנטיבי. קחי את אחריות על הבראת אביך ! בריאות שלמה.

מנהל פורום תמיכה לחולי סרטן ובני משפחותיהם