מוות כתופעת לוואי של החיים

דיון מתוך פורום  תמיכה לחולי סרטן ובני משפחותיהם

31/10/2009 | 17:35 | מאת: גיא תבורי

שלום לכולם, אני גיא תבורי, במקור ממושב במרכז הארץ, גר כבר כמה שנים באמסטרדם, עוד שבועיים מתחיל תהליך השתלת מח עצם מתורם (אח שלי הקטן) באמסטרדם, מייל שכתבתי לפני קצת יותר משבוע לחברים, אתם מוזמנים לקרוא, להגיב,לשאול, או ליצור קשר, אני קואצ'/מאמן בחיי, ומתמחה בהתמודדות עם סרטן ביום יום מתוך דוגמא אישית, [email protected] לפני שבוע הייתה לי פגישה עם מתאמת ההשתלות (יש צוות של מתאמות שהתפקיד שלהן לתאם את כל הפרוצדורה המורכבת של ההשתלה, בדיקות, תורם מתאים, תאריכים) תפקיד מאוד מאתגר וחשוב, והן עושות אותו בצורה נפלאה. עוד לפני חודש המתאמת הכינה אותי לפגישה הזו, אז אמרה שנצטרך להיפגש והיא תסביר לי על התהליך שאני הולך לעבור, ועל הסיבוכים והתופעות הלוואי האפשריות, לאחר שאמרתי לה שאני לא מעוניין בכך, אמרה שהיא מחויבת על פי חוק לעבור איתי על אלו, ושיש לכך חשיבות רבה שאדע באילו מצבים עליי ליצור קשר, שזה תהליך מורכב והשיתוף פעולה שלי חשוב ואף קריטי. * עברתי 12 טיפולי כימוטרפיה וחודש הקרנות בסרטן 1, 8 ימים כימוטרפיה אינטנסיבית, וכימוטרפיה מאוד אינטנסיבית בסרטן 2 והשתלת מח עצם עצמית, ועוד 12 כימוטרפיות בחודשים האחרונים, התופעות לוואי שאני מתמודד איתן הן מזעריות עד לא קיימות, אני לא מתעסק בפחדים, חולשה או תופעות לוואי, אני מתמקד באהבה, עוצמה וחיות. בפגישה המתאמת סיפרה לי על כך שהולכת להיות לי תקופה קשה, הסבירה לי על הסיבוכים האפשריים, על כך שבחצי שנה הראשונה אקח 30 כדורים ביום על מנת לדכא את המערכת החיסון שלי, ועליי להימנע מהכל פחות או יותר, התפרצתי ואמרתי- מצוין, אז לא אצטרך לאכול, כי אהיה שבע מהכדורים, על כך שיש סיכוי שאמות כתוצאה מההשתלה או מסיבוכים אפשריים, ובמידה ולא אעשה את ההשתלה אוכל למות כתוצאה מהסרטן, אמרתי לה שאחת התוכניות שלי בחיים האלה היא למות בשלב מסוים, פשוט לא בקרוב, בחצי שנה השנייה אפסיק לקחת את הכדורים, ואז קיים הסיכון שבו המערכת חיסון שלי "תיאבק" עם זו של דני (אחי הקטן), וכתוצאה מכך יכולים להיות סיבוכים רבים בשלל הצבעים והגוונים, הסברתי לה על גישתי לחיים ולמוות, ועל כך שישנו סיכוי שאמות באותו היום, וכל זה לא ישנה, עוד שלושה שבועות אני הולך להתאשפז לשבועיים בערך, ניתוח בהרדמה מקומית לשים לי צינורית בחזה שדרכה יכניסו את הכימו והתאי אב ויילקחו בדיקות דם, שבוע של כימותרפיה בינונית, השתלה, התאוששות, ושנה של בדיקות מח עצם, כדורים, בדיקות דם, וכדומה, לפני שבוע הייתי במסיבת תחפושות, אתמול בערב יצאתי לדייט, אני מתלבט איזה אוטו לקנות, היברידי? קטן/גדול? מה מחירי הוורדים מקולומביה? באיזו צורה לשלב את הקואצ'ינג בחיי? כמה פעמים בשבוע אאמן? נקודת המוצא שלי היא ארעיות, קבלה והבנה שדברים משתנים, וישתנו, הסרטן והטיפולים היו אימון מצוין מהבחינה הזו, בסרטן 1, בתחילת הטיפולים הייתי סופר כל טיפול- שייגמר כבר!! הייתי עושה שריר ומחכה שיעבור הגועל נפש הזה, בסרטן 2, בהשתלה העצמית, אבא היה אומר לי בימים של הקאות ושלשולים, אל תדאג- עוד מעט זה ייגמר, שאלתי אותו- מה הבעיה במה שיש כרגע? זה לא שאני אוהב להקיא, זה גועל נפש, זה פשוט מה שיש באותו הרגע, כל דבר שקורה לי, בכל רגע, יש אותי שיחליט איך להסתכל על זה, לאן לקחת את זה.. לשכנה שלנו בכפר יש שני סוסים, ולפני קצת יותר משנה הציעה לי לרכב, לתת לי שיעור, הסכמתי בהיסוס קל, כשהתחלתי זה היה קשה ומפחיד, לא הבנתי איפה החגורת בטיחות, זה כל כך גבוה, אני יכול ליפול, והוא נותן לי מכות בתחת כל הזמן.. נורא רציתי לרדת, פחדתי! השתקתי את כל הרעש שהיה לי במינד, התרכזתי בלהקשיב לסוס, לקצב שלו, להתאים את עצמי אליו, להיות רך, לא להתנגד אליו, המכות הפסיקו, הסוס נרגע, וחוויתי שקט. עדיין יכולתי ליפול, וזה עדיין היה גבוה, כל מה שעשיתי הוא לשנות את המיקוד שלי, הרפיתי את הקשיחות שלי, אני כבר חי, ואני כבר נמצא במצב שבו אני נמצא, מפחיד? אין יותר מפחיד מזה, כואב? לפעמים, כל מה שנותר לי הוא לדהור וליהנות מהרכיבה, פשוט.. אוהב, גיא.

לקריאה נוספת והעמקה
04/11/2009 | 19:47 | מאת: מיכל וייס

שלום לך גיא באמסטרדם, המילים שלך מדברות בעד עצמן, אני בטוחה שהקוראים של הפורום ימצאו בהן הרבה כוח. אשריך שמצאת בתוכך עיניים כלכך מתאימות למשימה שהחיים מציעים לך. אני משערת שהתאמנת הרבה,ותרגלת בשקדנות את שרירי הרגש שלך,ואני תמיד מאמינה,שגם הנפש היא איבר שזקוק לאימון ולחדר כושר. מאחלת לך שההשתלה תביא אותך להחלמה מירבית,ותתן לך איכות חיים טובה. מבקשת ומזמינה אותך לספר לנו עוד על מה שקורה איתך,ואיך אתה מדבר עם עצמך. בברכה חמה מיכל 0528072221

מנהל פורום תמיכה לחולי סרטן ובני משפחותיהם