החיים הלא הוגנים
דיון מתוך פורום תמיכה לחולי סרטן ובני משפחותיהם
שלום לכולם מסתובב בזמן האחרון בהרגשה כמה החיים לא הוגנים- הורים קוברים את ילדיהם, אחים את אחיותיהם האהובות, כל יום שומעים על מוות ועוד מוות ואיך שסדר העולם נראה כמשתבש לפעמים. שבוע שעבר לקראת ה 30 של ורד ז"ל מצאתי את עצמי הולך לסופר אבל מה הפעם כדי לקנות מצרכים לאזכרה שלה - אילו מן חיים אלו? יש כאן איזה הגיון שיובן לנו האנשים הפשוטים?
הי שי כאשר קראתי עלתה בי תחושה מלפני 16 שנה כאשר גיסתי האהובה נפטרה מסרטן. אז הרגשתי שהעולם היה צריך לעמוד מלכת, לא הבנתי למה אנשים ממשיכים לחיות, להסתובבף לצחוק, לדבר על הא ודא, שהכל פתאום השתבש. לקח לי לא מעט זמן להבין את הסופניות, את האין הפתאומי, למרות שבהכרה ידעתי שיבוא ואפילו פיללתי יחד איתה שיבוא, כי סבלה היה נורא. אין הגיון במוות בעיקר לא בגיל צעיר, בעיקר לא של מישהו אהוב ועם כל זה אני מאוד מאמינה שזכותו של האבל להמשיך לחיות לצחוק ולשמוח על הטוב שיש ולבכות ולכאוב גם כן בברכה חמה נטע
מנהל פורום תמיכה לחולי סרטן ובני משפחותיהם
