שירותי הוספיס בית
דיון מתוך פורום תמיכה לחולי סרטן ובני משפחותיהם
אמי חולה בסרטן הלבלב והכבד. היא מטופלת כבר 3 חודשים בהוספיס בית. אי מטפלת בה וגם יש לנו עובדת זרה. מזה שבועיים יש לה חום של 38.5 שלא יורד . היא טופלה באנטיביוטיקה שעזרה לה רק בבצקות ברגליים וכמו כן כבר חודש שיש לה מדבקה לכאבים. מיום שישי חלה ירידה משמעותית במצבה היא לא אוכלת ולא שותה וגם משמיעה קולות של כאבים. התקשרתי בשבת בערב לרופא של ההוספיס בית והסברתי לו את מצבה. הוא אמר לי שכנראה זה הסוף שלה ושאני צריכה להתחיל לקבל את זה ששום תרופה לא יעזור לה ושאני צריכה להיות מוכנה ולהפרד ממנה. הוא נתן לי בעקיפין להבין שאני אניח לה ללכת ולא להקשות עליה. אני מאוד כעסתי כי הבנתי ממנו שאני צריכה לא לאפשר לה לקבל אוכל או שתיה ושתגסוס עד מותה. בבוקר הגיע האח של ההוספיס ונתן לה נוזלים וכמו כן היא מקבלת חמצן וזה רק אחרי שהתלוננו אני ואחי על הגישה של הרופא. לי זה היה נשמע כאילו המתת חסד שאני צריכה לעשות וזה כמובן לא מקובל עלי. כמו כן האח הוסיף לה עוד מדבקת מורפיום. כרגע אחרי שהיא מקבלת חמצן וקיבלה אתמול קצת נוזלים היא מרחפת אבל עדיין בהכרה. היא לא אוכלת ולא שותה ואני רואה אותה מדרדרת בצורה שהקץ מתקרב. לא ככה ציפית את הסוף. מעוניינת לדעת אם מה שהרופא הציע חוקי ומה אני צריכה לעשות כי אני לא מסוגלת לתת לה ללכת בצורה הזאת. הרופא לא מוכן לתת לה אנטיביוטיקה ואומר שהיא לא זקוקה לאוכל. ממש עובדת עצות . מחכה לתשובה
דודה שלי הגיעה גם למצב כזה.רק שבנוסף היא גם הקיאה.הסתבר שהגידול גרם לחסימת מעי.אישפזנו אותה וכעת היא עם זונדה,קטטר,והזנה TPN לתוך הבטן.לאט לאט מתדרדרת גם כך.אם את רוצה שתחיה עוד את יכולה לאשפז אותה ויזינו אותה כך אבל שתדעי שזה גם נורא קשה לראות אדם עם כלכך הרבה צינורות ולא קם מהמיטה.
שלום דנה את מתארת מצב מאוד קשה של אמך, ויש לה זכות לקבל גם תרופה להורדת חום וגם נוזלים. מצבה של אמך קרוב לוודאי לא ישתפר וחשוב ביותר גם לך וגם לאמך להיפרד זו מזו ממחקרים רבים ומניסיוני הרב בליווי חולים אל מותם ואת בני המשפחה, פרידה חשובה גם לחולה וגם למשפחה. גם אם נראה שאמך במצב של ריחוף, היא יכולה גם לשמוע ושימוש במגע יכול להעצים את הקשר. אנחנו יודעים שמתן רשות למות מאוד חשוב לחולה,. ידועים הרבה מאוד מקרים שאנשים לא מתו עד שלא קיבלו אישור על כך מיקיריהם. יש אפשרות לומר לאדם הגוסס כמה הוא חשוב ומשמעותי, מה לקחתי ממך, מה היית בשבילי ודברים נוספים , גם לא פשוטים , חשוב להגיד. נמצא שבני משפחה שהרשו לעצמם להפרד מיקירם, חשו תחושה של שלמות לאחר שיקירם נפטר. אם מאוד קשה לך לעמוד ליד אמך ולהגיד את כל מה שאת רוצה, כי יש פתאום תחושה שהמילים לא יוצאות, ניתן לכתוב את כל מה שיש להגיד ולהקריא זאת. לא נמצא שדרך אחת עדיפה מהשנייה, כן נמצא שפרידה היא חשובה ומשמעותית לשני הצדדים. במידה ותרצי לשאול שאלות נוספות אתייחס מיד בברכה נטע מוזר