למיכל אימי נפטרה לפנות בוקר

מאוד מודה לך על השיחה בינינו בטלפון . דיברנו בבוקר ומאוד חיזקת אותי ובזכות שיחתינו כניראה בפנים השלמתי שאלו ימיה האחרונים והתנהגתי אחרת. בפנים ידעתי שהיא לא תישרוד מקסימום יומיים. אתמול חלה ירידה משמעותית במצבה והרגשתי את סופה. דיברתי אליה הרבה אמרתי לה כמה אני אוהבת אותה וגם שאם כעסתי לפעמים כשלא רצתה לאכול זה היה הכל מאהבה וביקשתי שתיסלח לי . נישארנו ערים כל הלילה אחי ואני ושמענו את נשימותיה האחרונות ולא הפרענו לה . ידעתי שהיא רוצה ללכת ולא הפרעתי לה. בשעה 3 בלילה היא הפסיקה לנשום כשאני ואחי לידה. ברגע שהפסיקה לנשום פניה היו מאוד רגועות ושלוות והיא שידרה לי שסוף סוף היא כבר לא סובלת. מיכל שיחתינו בטלפון עזרה לי מאוד ואת לא יודעת עד כמה. מכל שלושת החודשים שטיפלתי בה בבית אני יזכור את פניה השלוות וחסרות הסבל. נישקנו אותה אני ואחי הרבה הרבה ואמרנו לה כמה אנחנו אוהבים אותה. עבר עלי ועל אחי יום קשה מאוד ואחר הצהריים היתה הלוויה. ניכנסתי למחשב בכדי לומר לך תודה רבה רבה למרות כל העצב והכאב. מאחלת לכל החולים ולבני משפחותיהם להיות חזקים ולבני המשפחה לתמוך בהורים החולים זה הדבר העיקרי. אני בתחושה שעשיתי הכל בכדי שאימי תסיים את חייה בביתה ובמיטתה ולצד ילדיה האוהבים ובסביבה הכי אינטימית כדי להפרד. תודה לך מאוד מאוד ומחזקת את כולם .

אתכם באבלכם,תוכלי לחזור אלי,אם תרצי בהמשך,מקווה שגם אבא הצטרף אליכם בפרידה המרגשת. שבתשלום מיכל

אני פה יושבת וקוראת את מה שאת כתבת ויש לי פשוט דמעות בעיניים שלא הפסיקו ליזלוג אני מאחלת לך שתיהיה חזקה ושלא תידעי עוד צער בחיים אני יודעת כמה זה קשה שום דבר לא יאכל להחליף את הכאב הנורא הזה