ערבה

שלום רב, אחותי הגדולה חולה במחלת הסרטן מזה שנה , בתחילה אובחנה בסרטן שחלות , נמצאו גידולים גם על השחלות וגם ברחם , במהלך הניתוח הסירו את השחלות והרחם ולאחר מכן התחילו כימוטרפיה . מהלך הטיפול היתה הרגשה שהכל לאט לאט מסתדר ואן גם הרופאים חשבו כך , מצב רוחה של אחותי עלה שוב ומבחינתה היא ניצחה . חודשיים לאחר סיום סידרת הכימו גילו לצערי שוב גידולים והחליטו על כימו חזק יותר . הגוף של אחותי לא הצליח להכיל את הכימו והרופאים היו חייבים להפסיק את הטיפול . אחותי הונתה להתחלת טיפול ביולגי חדשני . לצערי אחותי לא מפסיקה להקיא וסובלת מכאבים איומים בבטן . אני חושבת שהכי נכון לאשפז אותה כי לה יש נטיה לא לספר כמה כואב לה אבל לצערי אחותי ובעלה לא חושבים כמוני אני חושת שכל שעה שהיא לא מטופלת עלולה להביא אותנו לדרך ללא מוצא . אייך משכנעים ? מצד אחד שוב לי שישמעו ואולי תשתנה דעתם ומצד שני אני לא רוצה שיסגרו לפני את הדלת .אני ממש במבוי סתום ומפחדת מאוד

נטע שלום , דבר ראשון תודה רבה על התגובה . היחסים ביני לבין אחותי מדהימים אני מאחלת לכל אחד את הקשר שיש בינינו . ההתבגרות יחד גרמה לנו שנוכל לדבר על הכל מבלי להגיע לנקודות שדברים מציקים בבטן . הבעיה היא שאני בהריון בשלב מתקדם כרגע ואחותי מפחדת עלי (הריון קודם ילדתי בחודש שביעיוהיא מרגישה צורך להגן עלי מדברים לא טובים ). אחותי היא מרכז עולמי ואני מרגישה מחנק לאור העובדה שהרבה אני לא יכולה לעשות . לשמחתי בן זוגה הבין שהשעון מתקתק ולקח אותה כבר היום לבית החולים אני מחכה לשמוע מה קורה . הקושי של לראות אדם יקר לך סובל הוא קושי עצום מבלי יכולת לראות פיתרון .