חברה שלי חולת סרטן שד

שלום שני אני מאמינה שכחברות טובות יש לכם תקשורת טובה ופתוחה וזה לדעתי הרעיון המרכזי לשאול אותה מה היא צריכה, מה היתה רוצה ממך, שתרגיש נוח לבקש, ואת תגידי לה מה מתוך הדברים שמבקשת את יכולה או לא. מאוד חשוב לשים גבולות שגם את תוכלי לעמוד בהם. לעיתים קשר של חברות בזמן בריאות איננו דומה לקשר בעת חולי. לא פעם קורה שאחד הצדדים מרגיש מתוכל ומנוצל ואז הקשר פשוט נעשה מר. לכן הדיבור הפתוח הוא היעיל ביותר. חשוב לזכור שהכניסה למחלת הסרטן שהינה מוגדרת היום כמחלה כרונית, אינה קצרת טווח , אי לכך בני המשפחה מתעייפים מכל הזמן ללוות ולהיות שם בשביל החולה. אלו בדיוק הזמנים שמישהו מבחוץ יכול לסייע במידה והם רוצים. אחד הדברים הקשים אצל חולים בכלל שכולם חושבים איך לעזור או חושבים שהם יודעים מה טוב לחולה מבלי לשתף ולהתייעץ איתו/ה. וכל הכבוד לך על רצונך ויכולת לפתוח את הנושא כאן בפורום. במידה ותרצי עוד אתייחס ברצון בברכה נטע מוזר