עזרה נפשית תומכת...שעובדת!

דיון מתוך פורום  תמיכה לחולי סרטן ובני משפחותיהם

20/07/2011 | 12:52 | מאת: ורד

רציתי לשתף אתכם, אנשים יקרים, באשר אתם, את החוויה שלי בקשר עם "תומכת נפשית",לא ידעתי מה זה ומה החשיבות של זה עד שלא הגעתי לנקודת הזמן של הכימוטרפיה וההקרנות, שם הגוף כנוע, מותש ולעיתים מיואש, ואם אתם כמוני, מאלה שהראש אצלם עובד ביתר שאת, אז אני מציעה וממליצה לא לעבור לבד את התקופות הקשות בהן ההתחבטויות, הפחדים, המחשבות והסיפורים לעולם לא נגמרים בכל נושא ועניין שנוגע בנו. אני עברתי את השנה האחרונה עם שירלי (קירשנבוים) שהיתה שם בכל זמן וקושי לעזור לראות ובעיקר לשקף לי את הדברים אחרת ממה שאני רגילה, כל תיאור וסיפור לא ישתווה לפעם אחת בו תחוו את החופש הפנימי בלהסתכל למציאות בעיניים, בלי סיפורים, בלי פחד ובלי מגננות. מי שנמצא שם מבין על מה אני מדברת, יקיריי אל תעברו את הקושי לבד, הזמן טס - תשקיעו בעצמכם בדרך...

שלום ורד. התרגשתי ממה שכתבת ולא ידעתי אם בכלל את רוצה איזו התיחסות , כי היתה לי תחושה שרצית להתחלק בחוויה שעברת ותו לא. אך הבוקר חזרתי שוב למה שכתבת וכל כך נגע בי שהחלטתי להתייחס. כמי שמלווה חולים עם סרטן ובני משפחותיהם שנים, גם בטיפול בקבוצה וגם פרטני אני מאמינה בכל מה שכתבת , גם רואה זאת בתגובות האנשים, על חופש פנימי על להתסכל למציאות בעיניים על ההשקעה העצמית ועוד דברים נפלאים שכתבת. זו בדיוק הסיבה שעמותת חוסן (מלכ"ר) שקמה לפני 21 שנה עושה כל שביכולתה להיות שם עבור אנשים, העמותה כרגע בבנייה מחודשת עם הנהלה חדשה ומקווה שהדרך תצלח. אנו אנשי המקצוע בעמותה שמנחים קבוצות של חולים ובני משפחה מפגישים אותם עם דרך שלא הכירו, והקריאה שלך להעזר היא כל כך חשובה. אם חיבוק עובר דרך המסך, אני מאמינה שכן זה מה שאני עושה כרגע, מחבקת אותך ומברכת על התבונה ואומץ לבך הרבה תודה נטע מוזר

מנהל פורום תמיכה לחולי סרטן ובני משפחותיהם