הקושי אחרי המחלה

שלום ! אני בת 18.8 שנים .בשנת 2008 חליתי בהודג'קן לימפומה וקיבלתי טיפול כימותרפי למשך שלושה חודשים . אז קיבלתי את זה בקלות והתמודדתי והמשכתי לחיות כאילו כלום לא קרה , סיימתי טיפולים וחזרתי ללימודים ולשגרה חזקה אפילו יותר ממה שהייתי . סיימתי תיכון עם ממוצע מצויין ושכחתי את כל מה שקרה. בדצמבר 2010 נפלה עלי המכה הקשה - הייתה לי חזרה של המחלה - ממש כמה ימים לפני הבחינה הפסיכומטרית הרופאה הודיעה לי על החזרה - עוד פעם קיבלתי את זה בקלות ועברתי את הבחינה . אך עם תחילת הטיפולים והאשפוזים בבית החולים התחלתי להרגיש שזה מאוד קשה בשבילי שאני לא יכולה להיות חזקה כמו שהייתי בפעם הראשונה , עברו עלי ימים שהעדפתי בהם למות מאשר להאבק בזה - הקושי הנפשי היה יותר גדול מהקושי הפיזי בטיפולים . התחלתי לשאול למה אני , למה עוד פעם , מה עשיתי שאקבל סרטן עוד פעם ?? היום אני שלושה חודשים אחרי הטיפולים - אומנם התחלתי לשכוח את הימים הנוראים בבית החולים אך עדיין קשה לי לצאת מזה ! אני מרגישה שהעולם שלי הפך להיות שחור , אין לי חשק ללמוד , אני מפחדת מאוד מהחיים , מעוד חזרה למחלה ,מהלא ידוע ! אני גם סובלת מרעשים באוזניים וקיבלתי תוצאות בדיקת דם ממרפאת נשים שמראה בעיות בפוריות בגלל הטיפול - זה גם מגביר את כאבי. חשוב לי לציין שהמשפחה מאוד תומכת בי . אמא תמיד הייתה ועדיין נמצאת לידי עושה כמיטב יכולתה על מנת לעזור לי ולהקל עלי - אך אני לא יכולה להעמיס עליה יותר מדי יש לי גם אחים שזקוקים לה - אני לא יכולה להדאיג אותה עוד יותר מספיקים לה דאגות החיים . אני יוצאת מהבית מבלה ומנסה לחפש שמחה אבל עדיין לא מצליחה בגלל זה פניתי אליכן - כל מה שאני מבקשת זה קצת עידוד וטיפת תקווה - ותודה מראש !