הקושי אחרי המחלה

שלום צעירה יקרה, "תיפתחי את העניים תיסתכלי סביב . . ." את צריכה ללמד את עצמך להסתכל סביב ואל תוך עצמך. כל בוקר אני פותחת את העניים רואה את ארבע בנותי היפות ושומעת את צחוקן המגלגל.השמיים כחולים {למרות שהחום מעיק } ומחכה לחורף. לצבעים המדהימים, לגשם הקר, לתמונת הר החרמון המושלג המבצבץ לו על הדרך. אלו האבנים היפות לצד החיים. השמים פתוחים כחולים - מדהימים, הים סוער - את זה צריך ללמוד לראות. נזכרת בתקופה בה הייתי בגילך גיל מלא חלומות, חיפוש מטרות - בניית דרך. הדרך היא המרתקת. לא המטרה. מנסה להגיע אלייך שתביני את מה שמנסה להעביר אלייך. את בתחילת דרכך, המחלה היא המיכשול הראשון בחייך. הוא חשוב. דרכו את יכולה לצמוח. לגדול ולהחכים. תנסי להקשיב לעצמך - תאספי את עצמך את כל הכוחות שקיימים בך. ויש לך הרבה מהם. ותמשיכי בבניית הדרך. לפני כשבוע חגגתי את יום הולדתי ה - 45 - יום קשה. יום שבו נישאבתי למטה עם שאלות קשות ומרות.בסוף היום נירדמתי עם חיוך על השפתיים. (שנה ושמונה חודשיים ועדיין חולה) ילדה יקרה, תאספי את עצמך תימצאי את הכוחות, את חזקה יותר ממה שאת מבינה. חיבוק גדול ליבנת

שלום ליבנת ! תודה רבה על התגובה ועל ההתיחסות ! המילים שלך מאוד דומות לאלה של אמא - מלאות עידוד , תקווה ואופטימיות - דברים שחסרים לי בימים האלה . אני יודעת שאני עדיין צעירה והמחלה היא המיכשול הראשון בחיי ב-2008 המחלה חיזקה אותי ולימדה אותי איך להתמודד עם מכשולי החיים ואיך לא לוותר , אך הפעם היה מאוד קשה לי , הטיפולים היו יותר ארוכים ועם אשפוזים וסיבוכים גם תופעות הלוואי של הטיפולים שעדיין מלוות אותי מקשות עלי . בכל זאת אני מנסה לקחת את עצמי בידיים , לאסוף את שאריות הכוחות שנשארו לי ולפתוח דף חדש . מחר אני הולכת לספר כדי לסדר את השיער ולהעיף את הפאה , אני גם מחפשת חוגים וקורסים מעניינים כדי להירשם . מאחלת לך בריאות ,בריאות ורק בריאות , תמשיכי להיות חזקה ואופטימית ואני בטוחה שתנצחי . תודה רבה לך באמת עזרת לי :)