התמודדות עם חולת לוקמיה מסוגרת ושלילית

שלום שירה אחד הדברים שאנחנו יודעים שאי אפשר להחליט בשביל האחר, יחד עם זאת כאשר אנשים בדיכאון הם יגיבו ב- לא לכל הצעה. ולעיתים טיפול אנטי דיכאוני מאוד משפר את ההרגשה. לפי מה שאת מתארת יש פה גם ייאוש רב מהטיפולים שאינם עוזרים ואולי גם ויתור מצידה ואולי גם רצון למות כי אולי היא עייפה מלחיות עם כשלון כל כך הרבה זמן. נראה לי שנכון להפסיק להגיד לה מה נכון לעשות או מה היא צריכה לעשות ויתכן כי הדרך הנכונה היא לשאול אותה מה היא רוצה, איזה עזרה היא מבקשת ממך, שאלה כמו, מה אני יכולה לעשות בשבילך היא שאלה שיכולה לפתוח דו שיח. זה לא תמיד עובד בפעם ראשונה אך חשוב להראות לחולה שאנחנו שם בשבילו . הרבה משפחות עוסקות בעיקר בדברים הטכניים עם החולה, ולא כל כך מדברים על הכאב, הרגשות ומה החולה רוצה. יתכן שכאשר תדעי מה היא רוצה יפתח משהו אחר בניכן ובשבילה. במידה ותרצי להמשיך לדבר איתי אהיה זמינה כאן באתר בברכה נטע מוזר