חרדה והתלבטות

שלום דליה שאלותיך רלוונטיות מאוד למצב אותו את מתארת ואנסה להתייחס לכל מה שאת כותבת. לאפשר לבן משפחה למות בבית זו אחת המתנות הגדולות הן לחולה וגם למשפחה. אנו יודעים שאנשים שאיפשרו ליקירם למות בבית חוו תחושות מאוד חזקות של שלמות ותחושת נתינה מאוד גדולה, עם יכולת אפילו, לעבור את התקופה לאחר המוות בצורה הרבה יותר שלמה יחד עם זאת לבצע הוספיס בית זה מאוד קשה וניתן לקיימו ולא להתמוטט, כאשר יש מספר אנשים שמוכנים להתגייס למשימה. מישהו מבני המשפחה חייב לקחת על עצמו לנהל את כל "המבצע" ולזכור שהוא המנהל חייב לזכור שהמשימה תתחלק שווה, או לפי יכולות ולא שאדם אחד או שניים ישאו בכל הנטל. אפשר לבקש מהצוות הרפואי שיתגייס גם לעיצה בניהול העניין. השאלה הכי חשובה היא לשאול את עצמכם אם אתם מוכנים לעמוד במטלה הכל כך קדושה הזו וגם הכל כך קשה , אך מאוד מאוד מתגמלת. את כותבת אם יגיע המות פתאום., אפשר, עם כל הצער והכאב, להסתכל על מוות גם כהקלה לחולה וגם למשפחה. אחד הדברים המאוד מיוחדים במוות בבית לעומת מוות במקום מנוכר כמו בית חולים או בית סיעודי, הוא האפשרות לעשות פרידה מאבא שלך. ומאחר וכתבת שאביך במצב סופני כדאי כבר להתחיל להיפרד. להיפרד פירושו לשאול מה הוא היה רוצה להגיד לכם, אפשר לשאול את מי הוא היה רוצה לראות, אם הוא יגיד משהו כמו אני רוצה למות, או אני לא יכול יותר, חשוב לא לסתור את דבריו, להקשיב ואפילו להרשות לו למות. אנחנו יודעים שלעיתים אנשים לא מתים כי בני המשפחה לא משחררים אותם. בתהליך הפרידה שככל שיתחיל מוקדם יותר כך תרוויחו יותר,חשוב לסגור ענינים לא פתורים, בין בני זוג בין ילדים, לבקש סליחה, להגיד לאדם מה הוא היה בשבילי, אפשר לדבר גם על ההלוויה ומה הוא היה רוצה שיהיה, כמובן שככל שפחות מפחדים ניתן לדבר בפחות חשש על המוות. האנשים החולים יודעים שהם הולכים למות והרבה פעמים הם יודעים אפילו מתי הם ימותו, בדרכ הם לא מדברים כי הם לא רוצים להפחיד את המשפחה. אנשים שנמצאים במצב כזה מאוד רוצים לדבר, אך בדרכ אין להם אוזן קשבת ואז הם מסתגרים ואפילו כועסים, כי בעצם הם נשארים מאוד לבד עם כל התחושות שלהם. יש שמאמינים שכדאי שהחולה יעבור למיטה אחרת כך שבן הזוג הנשאר לא יצטרך לישון באותה המיטה שבו בן זוגו נפטר. אפשר להתייעץ גם עם החולה וגם עם בת הזוג איפה היו רוצים למקם את המיטה. אפשר לשכור מיד שרה מיטה כך גם נוח לטפל. מאוד חשוב לשתף את הילדים , הנכדים וכל מי שקרוב במה עושים מה קורה , מה התוכניות ואפילו בתורנות. אם הקשרים טובים זו יכולה להיות חוויה מאוד משמעותית ומקרבת לכל המשפחה . דליה אהיה מוכנה להיות זמינה עבורך גם באתר זה וגם בטלפון שלי שמופיע באתר של עמותת חוסן בקבוצות התמיכה. מאוד חשוב שאבא שלך לא יסבול מכאב ועל זה אחראים צוות ההוספיס. בברכה נטע מוזר