הילד "אוהב" להיות חולה

הבן שלנו אובחן עם גידול ממאיר במוח לפני שמונה חודשים. הוא נותח, ניתוח מוצלח. עבר שיקום, והקרנות. ועכשיו עובר כימותרפיה אחת לחודש. הפרוגנוזה טובה, ומצבו הבריאותי סביר, הוא לעיתים חלש, נוטה להידבק בוירוסים יותר מהרגיל, ומתעייף מהר מבד"כ. אבל הוא לא חולה שצריך לשכב. הוא לא הולך לביה"ס ולא הולך לחוגים, הוא נשאר בבית עם אמא שלו, שעזבה את העבודה ונשארת איתו בבית. בכל פעם שאנחנו מנסים לשכנע אותו ללכת לביה"ס הוא הולך פעם או פעמיים לשעתיים-שלוש, אבל אז אומר שהוא מרגיש לא טוב, וזה מתמוסס. אני מודאג מכך שנראה לי שהוא מאוד אוהב את תשומת הלב שהוא מקבל בעקבות המחלה, שאמא שלו כל הזמן איתו, שהוא לא צריך לעשות שום דבר שהוא לא רוצה (משחקי מחשב וטלוויזיה זו הפעילות המועדפת), ושחוסר ההשתלבות שלו בעולם הבריא מזיק לו לתהליך ההחלמה. יש המלצות? מחשבות?