הנשמה מלאכותית

להפרד מהורה , גם אם הוא בגיל 80 זה מאוד מאוד קשה, יחד עם זאת להאריך את חייו כאשר הוא בודאי סובל ואולי אפילו רוצה למות , זה גם מאוד מאוד קשה, את בעצמך כותבת שהוא במצב סופני, האם דיברת איתו ושאלת אותו מה הוא היה רוצה? ילדים נוטים לקחת על עצמם את קבלת ההחלטות גם אם ההורה עדיין בהכרה, וזאת מתוך מניעים מאוד טהורים, אך לא בטוח שזה תואם את ההחלטה של האדם שנוטה למות. לא ברור כמה זמן נשאר לאביך לחיות, אבל נראה לי שלאור מצבו כדאי להתחיל להפרד. פרידה היא אחת ההתנהגויות שחשובה מאוד גם לחולה הנוטה למות וגם לבני המשפחה פרידה כוונתה לסגור ענינים לא סגורים, בין אם זה עניני ירושה, כעסים ישנים, בקשת סליחה ועוד. כמו גם אמירות מה היית בשבילי משך השנים, מה אני אוהבת אצלך, מה היה לי משמעותי עם מה היה לי קשה וכו'. בכל משפחה יש דינמיקה שונה ובני המשפחה יעשו נכון אם כולם יפרדו. אנו יודעים שמשפחה שנשארת עם מחשבןת רגשות וכו' שלא עובדו ולא דוברו מאוד סובלת לאחר מות יקיריה ויש קושי רב לעשות תהליך אבל תקין. חשוב גם לערב את כל הילדים/נכדים בתהליך הפרידה , לא להסתיר מהילדים את המצב ואף לשאול אותם איך היו רוצים להפרד. ילדים קטנים יכולים להביע את כאבם וצערם דרך ציור, תיאטרון בובות וכו' לעשות פרידה נכונה זה להגיד , מותר לך למות, אתה סובל כל כך, האמיצים יכולים לשאול איזה הלוויה היה רוצה, מאיזה אנשים נוספים היה רוצה להפרד ועוד. את שואלת איך מצליחים לקבל החלטה כזו. הרבה פעמים ילדים לא רוצים לתת להורה שלהם למות, זה בדרך כלל נובע מהפחד להשאר לבד, להיות יתום ועוד, סיבות אחרות יכולות להיות: שהילדים כן היו מוכנים כבר שההורה ימות, אך מרגישים רגשי אשם בכך שהם חושבים ככה ולכן מעדיפים להשאיר את ההורה בחיים. כל האפשרויות לא מקלות לטווח ארוך. המקום הכי שלם זה לברר עם ההורה מה היוא היה רוצה בשביל עצמו, בדרך כלל שאנשים סובלים ויודעים שאין דרך חזרה , היו רוצים למות, אבל הם מגוננים על הילדים שמאוד מפחדים לדבר איתם על המוות, וכך יוצא שכל הצדדים מפסידים. אם את רוצה להגיע להשלמה ותחושה שעשית את כל הדברים הנכונים, פשוט תשאלי את אבא שלך מה הוא היה רוצה. במידה ותרצי להמשיך להתכתב איתי אני זמינה בברכה נטע מוזר