אבא לא רוצה לטפל במה שנראה כסרטן ריאות
דיון מתוך פורום תמיכה לחולי סרטן ובני משפחותיהם
שלום, לאבי אובחן גוש בריאה והגדלה של בלוטות לימפה והוא כרגע בהמשך בירור אבל הרופאים חושדים שמדובר בסרטן ריאות. אימי נפטרה מהמחלה לפני 5 שנים. אני לא כ"כ יודע איך להתמודד עם המצב- ראשית הוא אומר שהוא לא רוצה טיפולי כימו, ושהוא לא פוחד מהמוות אבל לדעתי הוא פשוט אומר זאת כדי לא להלחיץ אותנו. הוא לא מבוגר (67.5) . אני שבור ברמות שאין לי כוח לקום מהמיטה בבוקר. מה אתם מציעים?
שלום שלמה אכן אביך עבר שכול ונראה שמאוד מפחד לעבור זאת שוב ויתכן שזו התנהגות של הכחשה,ו/או התעלמות . יחד עם זאת אני שומעת ממך שהוא כן ממשיך ללכת לבדיקות ולברור. מה שמאוד חשוב לדעת שכאשר חולים, אצלך זה אבא, לא רוצים , בדר"כ ניסיונות שיכנוע לא עובדים ולפעמים אפילו מרחיקים. כדאי שבשלב הזה כל עוד הוא בברור ואין אבחנה סופית ואין עדיין המלצה לטיפול, כדאי לא לנדנד לו ולתת לו לבחור בכל דרך שהוא בוחר. אתה כן יכול להגיד לו מנקודת מבטך מה עובר עליך. הכי נכון זה לדבר בשפת האני למשל: אני מרגיש קשה , אני דואג, אני רוצה אותך לידי, קשה לאבד גם אמא וגם אבא וכו' המקום הרגשי עשוי לרכך משהו אך אין שום ערובה שהוא יחליט אחרת נראה שיש לו זכרון קשה של הכימוטרפיה. אתה כותב שאתה שבור, אני יכולה להבין זאת, השכיבה במיטה והתחושה שהכל אבוד בדרכ לא מועילה אלא יותר מדרדרת לעיתים. אני מאמינה ששיחה בניכם ברמה רגשית גם יכולה לקרב בניכם וגם אולי לשנות את ההילטה שלו. את הדברים המעשיים מה צריך לעשות ואיך יעשה הצוות המקצועי, שבוודאי גם יגיד לו מה האפשרויות במידה ואתה רוצה להמשיך להתכתב איתי אני זמינה באתר עד יום חמישי זה, ואחריו אעדר למשך 10 ימים בברכה נטע מוזר
את כותבת שהשכיבה במיטה... לא מועילה אלא מדרדרת וזה גם מה שאישתי טוענת ומבקשת שאחזור לחיות ולצאת וללכת לים .קנינו בית ואני לא מסוגל לעזוב את אבא שלי. אנחנו כל הזמן רבים- היא טוענת שאני מתמכר לדכדוך. איך אני אהיה מסוגל לחזור לחיים כשאבי במצב כזה.