שלום, אמי חולה פעם שנייה,

סרטן השד לפני כ-3 שנים וסרטן המעי הגס עכשיו. יש לי שתי שאלות: ראשונה, מה עושים עם רגשות האשם? אני סטודנט, שוכר דירה ליד הלימודים, ומגיע בסופי שבוע הביתה. חשוב לציין שאני בן יחיד, כלומר רק אבי נמצא איתה במהלך השבוע (וגם הוא בעבודה חצי יום). כשאני מגיע הביתה אני רואה אותה במצב שבור- רזה, בוכה, בדכאון..אני מנסה להיות איתה ולעודד אותה כמה שאפשר..אבל תמיד כשאני יוצא מהבית ומשאיר אותה אני מרגיש אשם..כאילו אני לא תומך בה מספיק..הרבה פעמים זה גורם לי להתעצבן על חברה שלי..אפילו לא יודע למה..מה עושים? שנייה, האם אני נמצא בסיכוןלחלות בסרטן? האם עליי להבדק ואצל איזה רופא? תודה מראש.

קיבלנו חדשות שהמחלה של אמי סופנית. אני עכשיו בחופשה וחזרתי הביתה. החלטתי לנסות ולהפתח ולשאול את אמי לדעתה ואיך היא מרגישה שאני יוצא. התשובה שלה הייתה שהיא לא רוצה שאני אצא. היא גם לא רוצה שאני אצא לעבוד. היום החלטתי בצהריים לצאת למרות זאת לסידורים, ולאחר כרבע שעה היא התקשרה ואמרה לי שכואב לה ולבוא לעזור לה. נסיתי להסביר לה שאני מבין אותה, אבל אני לא יכול לשהות לצידה 24 שעות. בשביל זה הבאנו לה מטפלת. היא לא מוכנה להתמודד עם הדברים ומתעקשת שאני אשאר לצידה, ומיד מתחילה לבכות ולהגיד שכואב לה. האם הבעיה היא בי? האם אני אנוכי שאני מבקש להמשיך לנהל את חיי? אני אובד עצות. אודה לתשובתך.