עזרה

שלום נעמה התחושה הקשה שאת חווה, היא תגובה נורמאלית למצב בו את נמצאת. ואת כותבת שאת רוצה להשתחרר מהתחושה הזאת. אני לא יודעת אם אפשר להשתחרר לגמרי אך בוודאי אפשר להקל על תחושות בהתנהגויות אחרות. את כותבת שאת מתביישת סגורה מהחברות וגם מאמא שלך. נעמה התנהגות של הסתגרות היא קשה ומתסכלת. אמא שלך לא אשמה שהיא קיבלה סרטן. אני בטוחה שאמא שלך מאוד הייתה רוצה שתתקרבי אלה ותדברי איתה, כך היא תוכל לחלוק איתך את הרגשתה ואת תוכלי לספר לה מה עובר עליך. כן חשוב לא להבהל מהאמת כי היא מאוד מאפשרת קשר וקרבה. אנחנו יודעים שסודות במשפחה , הסתגרות, אי שיתוף ברגשות שלנו לאנשים החשובים בשבילנו, כל אלו יוצרים, תחושות קשות כמו שאת מדברת עליהם. את גם מסתגרת מחברות. אני מניחה שהחברות שלך היו רוצות לתת לך תמיכה ולהיות לצידך, אך יתכן שהן לא יודעות איך לגשת אליך כי את סגורה ולא משתפת אותם. פתיחות וכנות עם החברות הטובות שלך יכולה להעניק לך הרבה ביטחון ותמיכה. חשוב גם לזכור שיש לך זכות להנות ולא רק לסבול. עכשיו חופש גדול והחברות שלך בוודאי יוצאות לבלות ואת מסתגרת בבית. אנו יודעים שבני משפחה של חולה מרגישים רגשי אשם כאשר החולה סובל והם עושים דברים להנאתם. כדי להיות מסוגלת לעבור תקופה קשה זו, חושוב שלא תוותרי על קשר עם חברות ואפילו בילויים. אני מאמינה שאמא שלך הייתה רוצה לראות אותך גם יוצאת ונהנית ולא סגורה בבית כל הזמן. נעמה אני מאוד אשמח להמשיך להתכתב איתך, אם תרצי כמובן. אני בפורום מדי יום ואל תהססי להעלות בכתב כל מה שקורה לך, בברכה נטע מוזר