לא יודעת איך להתמודד

שלום נעמה את רוצה לפרוק ולצורך הזה , לא רק, יש את האתר הזה. את כותבת שאת לא מצפה לעזרה כי אף אחד באמת לא יכול לעזור. בכל אופן החלטתי לכתוב לך ואם לא תרצי לקרוא או להתייחס לדברי, זה בסדר אני לא אעלב. לאבד אדם שהיה כל כך משמעותי לך זה באמת אחד הדברים הקשים לעיכול והלא ניתפסים. החיים לא תמיד פיירים ובכל זאת יש בחיים גם דברים יפים שבגללם כדאי להמשיך לחיות. אני גם בטוחה שאבא שלך היה רוצה לראות אותך חיה וגם נהנית . התאבלות היא דבר חשוב ביותר שאסור לפסוח עליו וחשוב לחוות אותו במלוא העוצמה למרות שזה נורא כואב. את כותבת שאת לא רוצה לבכות כי אז את באמת תעכלי שהוא איננו. אם לא תאפשרי לעצמך לבכות ולהתאבל עכשיו ומשך השנה הראשונה ולעבור כל חג ויום הולדת וימים אחרים משמעותיים בלעדי אבא שלך שכל כך משמעותי בשבילך, האבל יתפרץ מאוחר יותר, לעיתים אחרי שנים ובצורה קשה. ככל שתרשי לעצמך לבכות ולכאוב עכשיו, ככל שתקבלי את עובדת העילמו מחייך, ככל שתרשי לעצמך לדבר עם האנשים המשמעותיים לך ( את מחליטה מי המשמעותי בשבילך אלו יכולות להיות גם חברות או ...) על אבא שלך, ככל שתרשי לעצמך לכעוס ולהבין שזה חלק נורמאלי בתהליך פרידה, כך היכולת שלך לחזור לחיים תהיה יעילה יותר. אפשר גם לכתוב על מה שקורה לך, אפשר לצייר או לעשות כל עבודה יצירתית שאת רוצה כדי לבטא דרכה את כל הרגשות שמציפים אותך והם נורמאליים למצבך, נכון לעכשיו. אני זמינה באתר מידי יום (ב-31.8-13.9 אהיה בחופשה) ואם תרצי את יכולה לכתוב לי ואתייחס ברצון. בברכה נטע מוזר