אובחנתי במלנומה ופשוט קשה לי לנשום.. ):
דיון מתוך פורום תמיכה לחולי סרטן ובני משפחותיהם
אני פשוט לא מבינה איך זה נפל עליי.. לא מפסיקה לבכות כבר יומיים. אני בת 40, רווקה ללא מרגישה שבקושי הספקתי לעשות משהו בחיי. צריכה לעבור בעוד כשבוע ניתוח נרחב נוסף לבירור אם זה גרורתי.. התחושה שלי לא טובה ): עצוב לי על הוריי למרות שאני די מנסה לשדר שאני בסדר וחזקה כדי שהם לא יישברו מזה ובנוסף אני עובדת בעסק משפחתי מה שבטח לא יקל על העניין.. איך ממשיכים לנשום? ):
שלום גלי אני קוראת על המצוקה שלך ורוצה להתייחס לשאלה איך ממשיכים לנשום. מתוך הדברים שלך אני מתרשמת שאת דואגת יותר להורים שלך מאשר לעצמך. גם העסק המשפחתי בוודאי גוזל ממך הרבה אנרגיה אולי כדי לספק קודם כל את ההורים שלך. את כותבת שאת ממשיכה לשדר חזקה שוב בשביל ההורים שלך והשאלה שלי אליך מתי עשית משהו בשביל עצמך בלבד. מחלת הסרטן היא מחלה מאיימת על החיים ומאוד מפחידה אך ניתן להתמודד איתה , לא רק על ידי הרפואה והתרופות אלא גם ההיבט הנפשי שיש לו חלק גדול ביכולת לחיות חים איכותיים. גלי אם הדברים שלי מדברים אליך, ואם תרצי להמשיך להתכתב איתי כאן באתר, אני זמינה כל יום ומאוד מוכנה ללוות אותך ולתת לך כיוון איך באמת נושמים כאשר מהלומה כזו נופלת עליך כדברייך. בברכה נטע מוזר.
נטע ערב טוב, תודה עבור התגובה שלך. היא מחממת את הלב. אני אכן דואגת להוריי, תמיד הייתי כזו.. לא בטוחה שאני דואגת להם יותר מאשר לי. לא בדיוק אלא שאנימרגישה חייבת כי רק כך הם יהיו מספיק חזקים כדי לעבור את כל זה איתי . האמת היא שהיום היה יום טוב. חייכתי וצחקתי ואיכשהוא זה כנראה קצת השפיע על הפנים (: וזה אחרי שבכיתי לא מעט לחברות שלי ביומיים האחרונים וגם הרבה לעצמי ואני בטוחה שגם זה עזר. אני מרגישה שאני כמו עוברת חוויה חוץ גופית, כאילו זה לא באמת קורה לי, לא קולטת. כ"כ מקווה שיוציאו ובזה זה יסתיים ולא יהיה 'המשך' רע.. אבל התחושה הזו שפעם ראשונה שאני באמת קולטת שאנחנו על זמן שאול פה פשוט מפחידה אותי רצח ומעציבה אותי ): תודה שאת זמינה. באמת שאני מעריכה את זה! אני אשמח לשתף אותך פה כשאזדקק. ערב טוב ושקט שיהיה
מנהל פורום תמיכה לחולי סרטן ובני משפחותיהם
