פורום תמיכה לחולי סרטן ובני משפחותיהם

אנו יודעים שמחלת הסרטן מציבה בפני החולה והמשפחה שאלות ראשוניות רבות כמו: מה הטיפול התרופתי היעיל ביותר, למי לפנות, לאיזה רופא/מרכז רפואי ועוד.

עם ההתארגנות סביב הטיפול הרפואי עולות שאלות ברמה השנייה, כמו למשל איך אני מתמודד עם המחלה הזו? איזה תמיכה אני יכול/ה לקבל חוץ מהתמיכה המשפחתית? איך מספרים לילדים? האם שומרים את דבר המחלה בסוד? למי מספרים ולמי לא? איך מתארגנים נכון ויעיל אל מול התוהו ובוהו שנוצר בחיים עקב פלישת מחלת הסרטן, הן ברמת הפרט והן ברמת המשפחה? איך נפרדים לקראת המוות?

מטרת פורום זה היא לתת תמיכה לחולים ובני משפחה שהסרטן פלש לחייהם ומתעסקים עם השאלות ברמה השנייה.

למעבר לפורום לחצו כאן.
631 הודעות
559 תשובות מומחה

מנהל פורום תמיכה לחולי סרטן ובני משפחותיהם

תשקופת הוא מוסד ללא כוונת רוח) מלכ"ר), אשר מציע מגוון תוכניות, סדנאות ושירותים המעניקים תמיכה והנחייה בתהליך התמודדות במצבים של מחלות קשות ואובדן לצורך צמיחה, התפתחות ומצוי החיים. במרחק נגיעה כשאדם אהוב עליך מתמודד עם מחלה קשה, אתה עובר משהו. זה גם חלק מסיפור חייך שלך. בל נשכח שישנם גם קטעים אחרים בסיפור שלנו. נתבונן בפרקים המאתגרים והבונים של סיפורי חיינו. בשילוב עם טכניקות הרגעה ועבודה עם קלפים טיפוליים. בואו להתחזק ולהתמלא. יום שלישי 16 בפברואר בשעה 19:00 במרכז התמיכה של תשקופת-מעגן, ברחוב חיים יחיל 1, פינת הורקניה, ירושלים (בחוות הנוער הציוני) לפרטים נוספים על הקבוצות, וכן על שאר התוכניות המוצעות: 02-6310803 [email protected] www.tishkofet.co.il

שלום לתשקופת אני רואה את כל הפירסומים שלכם ומה אתם עושים למען חולים עם סרטן ובני משפחותיהם ואני מלאת הערכה על פועלכם. בברכה נטע מוזר

19/02/2010 | 23:34 | מאת: דינה

שלום רב! כאלמנת חולה סרטן, אני מכירה מאוד בצורך של בני המשפחה לקבל תמיכה, בזמן מחלת בן/בת המשפחה ובמיוחד לאחר מכן. בזמן המחלה, בני המשפחה מגויסים. זו גם התקופה שהאגודה למלחמה בסרטן, בית החולים והקהילה זמינה עבור החולים והמשפחות, באופן יחסי. במידה ובן/בת המשפחה החולה נפטר, אז נוצר ריק מאוד גדול. זה השלב שבו חשתי אני ריק גם בגופים שיכולים לתמוך בי. כיום, כשאני מטפלת באמנות, הייתי מאוד שמחה לטפל ולתמוך בבני/ות משפחה בזמן המחלה וגם לאחר פטירת בן/בת המשפחה.

31/01/2010 | 19:22 | מאת: צעירה26

שלום, אני מחפשת בנרות צעירים שחלו במחלה הזו כמוני בשביל לדבר ולהעביר חוויות ורשמים. בבקשה תפנו אליי זה מאוד יעזור לי

לקריאה נוספת והעמקה

שלום מיכל אני לא מכירה צעירים עם מחלה זו, יחד עם זאת אני מאמינה שיש לך כל מיני שאלות, שאולי, אנחנו בחסן כן נוכל להשיב. אז אם את מעונינת, אני מזמינה אותך לשאול את שאלותיך ואולי נוכל מעט לסייע בברכה נטע מוזר

שלום לצעירה 26 אנא קבלי את התנצלותי לגבי השם שלך בתגובה הקודמת שלי דבר נוסף לגבי שאלתך, חשבתי שבאגודה למלחמה בסרטן אולי תוכלי לקבל יותר מידע לגבי צעירים עם מחלה זו לאגודה יש אתר בברכה נטע מוזר

01/06/2010 | 22:48 | מאת: אורלי

אחותי בת ה 50 חלתה לפני 4 שנים בסרטן השחלות. בניתוח הסירו את השחלות, הרחם והאפנדציט. עכשיו הרופאים אומרים שיש לה קרצינומה שנמצאת בחלל הבטן ליד הפופיק. כרגע אחותי מטופלת בכימותרפיה, ההרגשה היא כי הטיפולים הם אלה שהורגים אותה, היא ירדה במשקל בצורה דרסטית, נכנסה לדיכאון ולא מתפקדת. רציתי לדעת איך אפשר לקבל מידע נוסף על קרצינומה, מהם סיכויי החלמה ואיך ניתן לטפל בנפש החולה של אחותי. אשמח לתשובה מהירה, תודה רבה!

30/01/2010 | 22:50 | מאת: אורנית

שלום רב, אצל אימי התגלה סרטן עדיין לא ידוע האם זה שד או לימפות היא כבר נעדרה 3 שבועות מהעבודה ותעדר עוד במהלך הכימותרפיה איפה אני יכולה לברר לגבי זכאות לימי מחלה וזכאות להנחות שונות . תודה מראש על עזרתכן

31/01/2010 | 09:06 | מאת: מיכל וייס

שלום לך אורנית, אני מקווה שאמא עובדת במקום עבודה מסודר,שבו נצברים ימי מחלה לפי הזמן שהיא עובדת שם. מינימום 18 יום לכל שנת עבודה. יש מקומות שניתן לצבור רק עד 90 ימי מחלה. כדאי לבדוק עם מי שאחראי על כח אדם או משכורות במקום העבודה. אם יידרשו לאמא יותר ימי מחלה היא תופנה לבטוח לאומי להגשת בקשה לאבדן כשר עבודה.חשוב לבדוק אם במקרה יש לה גם בטוח פרטי נוסף למקרה של מחלה. אשמח לענות לך עוד על שאר הנושאים,אם תתקשרי: 0528072221. בכל מקום שבו אמא תקבל טפול,אמורה להיות עובדת סוציאלית שיכולה גם היא לתת תשובות על סיוע וזכויות. שתהיה בריאות מלאה במהרה

27/01/2010 | 19:50 | מאת: אביבית

מחפשים בית ומשפחה חמה באיזור תל אביב לאמץ ולטפל בגבר שקט צנוע בן 50 שחלה בסרטן ריאות קשה. האיש גרוש וילדיו צעירים מידי כדי לקחת אחריות כזו לידיהם כרגע הוא מטופל ע"י אמו המאד מאד מבוגרת. מוכנים לממן את שהות החולה בבית במאמץ. תודה

לקריאה נוספת והעמקה
28/01/2010 | 07:45 | מאת: מיכל וייס

שלום לך אביבית, האם בדקתם אפשרות במלונית של האגודה למלחמה בסרטן בגבעתיים?

25/12/2009 | 22:29 | מאת: אלי

אבקש הסבר למחלה זו!

שלום אלי לא ברור לי מה אתה מבקש. בברכה נטע מוזר

24/12/2009 | 09:38 | מאת: הילה ליר ועדי

שלום אנחנו תלמידות מביהס יסודי אנחנו עושות עבודת חקר על מחלת הלוקמיה ויש לנו כמה שאלות לרופאים או לכאלה שחלו וחולים במחלה: 1 מהו הגורמים למחלת הלוקמיה? 2 האם מחסור בכדוריות דם לבנות הוא הדבר העיקרי שגורם ללוקמיה? 3 מהם התרופות לפתירת מחלת הלוקמייה? 4 מהן תופעות הלוואי של המחלת הלוקמיה ואם יש כאלה? 5 מהם התסמינים למחלת הלוקמיה? נשמח לקבל תשובות... :)

לקריאה נוספת והעמקה

שלום הילה, ליר ועדי היוזמה שלכן ברוכה, לדעתי כדי לקבל ידע על המחלה אפשר גם לגלוש באינטרנט. אני מאחלת לכן הצלחה במשימה שלכן והרבה הרבה בריאות. בברכה נטע מוזר

31/12/2009 | 09:32 | מאת: ליר הילה ועדי

אנחנו עושות עבודה ואנחנו צריכות תשובות מרופאים... תוכלו לענות לנו?! נשמח לקבל תשובה... ליר הילה ועדי =]

חולת MDS, מקבלת הזריקות בתדירות של 2 לחודש מזה 3 שנים. בזכות הטיפול אני במעגל העבודה והתפקוד, לפני שהתחלתי הזריקות - היה רע וקשה. האם יש קשר בין כאבי פרקים בכל הגוף - לטיפול?

חפשי בגוגל מיטת סרג"ם. הטיפולים חינם (צורת שיווק) ויכולים להקל ביותר על מכאובייך שכן המיטה פועלת ב-5 שיטות טיפול בין הייתר גלי אינפרא-אדום רחוק שמרפא דלקות פרקים. בארץ 4 מוקדים: חיפה, ר"ג, רשל"ץ ורעננה. בריאות שלמה.

16/12/2009 | 13:22 | מאת: נתן

אישתי חולת הודג'קין ונמצאת כרגע לקראת סיום הטיפולים. אנחנו גרים בחיפה ומעוניינים לקבל תמיכה מקצועית באישתי. נשמח לקבל הפנייה או המלצה שלכם על מטפלים שיכולים לעזור. חשוב לנו שהמטפל/ת יוכל לקבל בחיפה ויהיה לו נסיון עם חולי סרטן. בתודה.

לקריאה נוספת והעמקה

שלום נתן באזור חיפה יש שתי קבוצות של עמותת חסן שמונחות על ידי אנשי מקצוע. ויש גם קבוצה בקיבוץ יגור. השתתפות בקבוצת תמיכה נמצאה כאחת הדרכים היעילות להתמודד עם מה שאתם עוברים ואנו בחסן מאמינים שהשתתפות של בן הזוג התומך מאוד מועילה לקבלת מידע על הקבוצות תפנה לנגה 054-4562612 פרטים נוספים אתה יכול למצוא באתר של חסן באינטרנט מאחלת לכם הרבה הצלחה והתמודדות יעילה בברכה נטע מוזר

29/12/2009 | 10:57 | מאת: תלתלית

שלום למדתי בשנה ג' אודת מחלת הסרטן. דרך NLP ודמיון מודרך אפשר לסייע לאשתך להתחזק. אני גרה בעפולה אם זה מתאים לכם. טליה המאירי ישי מנחה בדמיון מודרך NLP MASTER PRACTITIONER מנחה ב"קו הזמן" מאמנת אישית - קוצ'רית מחברת הספר "מלב אל לב" - שירים לאהוב/אהובה 0547574874

חפש בגוגל מיטת סרג"ם. יש מוקד גם בחיפה. הטיפולים חינם ויכולים לסייע לכם רבות. רפואה שלמה.

10/03/2010 | 13:39 | מאת: גיא תבורי

שלום נתן, אני גיא תבורי, לפני 4 חודשים עברתי השתלת מח עצם מתורם, אני בוגר הוצ'קינס שחזר פעמיים בשנים האחרונות, מאמן (קוצ'ינג) חולי סרטן, ומרצה בבתי ספר. אתה מוזמן להעביר את המייל שלי לאשתך שתיצור איתי קשר. יש לי נסיון עם סרטן, בתור מטופל ובתור תומך. אוהב, גיא.

25/11/2009 | 15:58 | מאת: שרה

הצעה לתרומות מח-עצם. למה תרומות כשמידי יום נערכות בארץ אלפי בדיקות דם? אי אפשר להוסיף רובריקה נוספת- מח-עצם? כולנו משלמים מס בריאות ואם בדיקה זו יקרה יותר יוסיפו את הייתרה אילו הזקוקים נואשות. ואם נמצא אדם מתאים. יחליט הוא אם ברצונו לתרום. די לחיפושים ולביזוי .שמישהו ירים את הכפפה.

26/11/2009 | 11:01 | מאת: מיכל וייס

שלום לך שרה, קראתי את הצעתך,ואני משערת שאת מגיבה לחויה שפגשת בנושא זה,יותר מקרוב. אם תרצי לדעת באמת יותר,מה הקשיים בהרחבת מאגר התורמים,כתבי לי ואעביר לך מידע יותר מפורט.

19/11/2009 | 17:25 | מאת: רונה

אני גרה באזור השרון. לאחר סרטן שד. מעוניינת בעזרה פסיכולוגית בתשלום ממטפל/ת נבונה.אינני מתאימה לקבוצות תמיכה.

לקריאה נוספת והעמקה
19/11/2009 | 18:14 | מאת: מיכל וייס

את מוזמנת להתקשר ואנסה להציע לך מקום מתאים. מיכל 0528072221

27/12/2009 | 17:28 | מאת: אידה

רונה את יכולה לפנות אלי אני עו"ס קלינית המטפלת בנשים, אשמח לננסות ולעזור [email protected]

01/12/2009 | 14:37 | מאת: תלתלית3

אני מאיזור עפולה. למדתי בין היתר גם תמיכה בחולי סרטן דרך NLP ודמיון מודרך. :-) טליה המאירי ישי (-: אני החברה הכי טובה שלך. חיבוקים ואהבה, יום נפלא ומאושר רווי אנרגיות חיוביות וחשיבה אופטימית. ************************* מנחה בדמיון מודרך NLP MASTER PRACTITIONER מנחה ב"קו הזמן" מאמנת אישית - קוצ'רית מחברת הספר "מלב אל לב" - שירים לאהוב/אהובה WWW.MELEVELLEV.CO.IL

10/03/2010 | 13:41 | מאת: גיא תבורי

שלום רונה, אני גיא תבורי (במקור מכפר ויתקין) מאמן- קואצ', מתוך כך שעברתי סרטן והחלמה 3 פעמים, בדרך שבה ניהלתי את אורך חיי, כיום אני מאמן חולי ובוגרי סרטן, ומרצה בבתי ספר את הסיפור שלי, את מוזמנת ליצור איתי קשר במייל. אוהב, גיא.

ביום חמישי, 19/11/09, בשעה 23:00, יוקרן בערוץ 2, סרטו הדוקומנטרי של הבמאי צחי קליין על טיפול בקנביס רפואי. בסרט יוצא אברי גלעד למסע מחקרי בו הוא מגלה מהו הקנביס הרפואי. דעות קדומות, התוויות רפואיות, מחקרים, רופאים, וחולים שנחשפים לראשונה על המסך בסרט טעון ומרגש. בישראל כ- 200,000 חולים הזקוקים לתרופת הקנביס רק 800 זכו לקבלה ! הטיפול בקנביס נעשה באישור ובפיקוח משרד הבריאות למספר מצבים רפואיים: סרטן (מכל סוג ובכל שלב), טרשת נפוצה-MS, קרוהן וקוליטיס, כאב כרוני עיצבי ואובדן תאבון ומשקל- בנוסף בעולם מוכר הקנביס הרפואי כיעיל במחלות נוספות רבות דוגמת פרקינסון, לופוס, תסמונת טוראט, פיברומיאלגיה, בעיות שינה, אסטמה, אלצהיימר, גלאוקומה, סוכרת, מחלות עור, ALS - ניוון שרירים, לחץ דם גבוה, פוסט טראומה, איידס ועוד. המסר הוא חד משמעי – קנביס רפואי זה תרופה, לא סמים ולפעמים זו התרופה היחידה שעוזרת. נשמח באם תספרו על הסרט על כמה שיותר חברים. בתקווה שהסרט יגע בכמה שיותר אנשים ואלו הזקוקים יקבלו עזרה ואלו המתנגדים ישנו דעה.

האם אפשר לקבל כאן קישור לסרט? תודה.

18/12/2009 | 12:45 | מאת: קנביסה רפואה טבעית

http://www.cannabisa.com/?p=218

18/11/2009 | 19:40 | מאת: תלתלית

כוחה של אמונה עשיר גדול היה נוהג לצאת מפעם לפעם לטייל בשוק, לראות מה קורה בקרב העמך. יום אחד לבש את מיטב בגדי המעצבים שלו ונעל את הנעליים החדשות והיוקרתיות שלו ויצא לטייל והנה באמצע השוק, מעשה השטן, נעל ימין נקרעה. מצא העשיר סנדלרייה עלובה ונכנס פנימה, הסנדלר לקח את הנעל, חתך הדביק ותפר, העשיר בא לנעול את הנעל והנה הוא מבחין שהתפירה של הסוליה עקומה והתיקון מכוער. "מה קורה לך, זאת עבודה של בעל מקצוע, אתה סנדלר אתה?" גער בו העשיר, "אנא סלח לי" פונה אליו הסנדלר,"אני עני ובקושי מתפרנס למחייתי, יש לי שמונה בנים ובנות שיהיו בריאים והנה הבת הגדולה הגיעה לפרקה ואין לי במה לחתן אותה. ראשי מלא דאגות עד כי אינני מסוגל להתרכז בעבודה". כך אמר לו הסנדלר ומירר בבכי. לקח אותו העשיר לביתו, נכנסו לבית, העשיר ניגש לכספת והוציא משם כיכר זהב,"כל פעם שתצטרך לחתן מישהו מילדך פרוס לך פרוסת זהב". אחז הסנדלר בהתרגשות בכיכר הזהב, הלך לביתו ושמר אותה במקום מסתור. מאותו היום החל הסנדלר לעבוד בשמחה כשהוא חסר כל דאגה ליום המחר. שמע עבודתו המדויקת יצא למרחקים, והחלו לבוא אליו אנשים מכל הכפרים והעיירות שמסביב, ובמשך הזמן הקים הסנדלר מפעל לנעליים והפך לאחד מעשירי הארץ. יום אחד יצא הסנדלר העשיר לטייל בשוק והנה הוא רואה אדם ממרר בבכי. שאל אותו על מה ולמה הוא בוכה וכשהאיש הסביר לו שהוא עני ואין לו מה לאכול לא לו ולא לילדיו הזמין אותו לביתו ונתן לו את כיכר הזהב, "כשתצטרך כסף פרוס לך פרוסת זהב מכיכר זו מכור אותה וכך לא תצטרך לדאוג יותר". הבן אדם לקח את כיכר הזהב מלא בספיקות וכשהגיע לביתו לקח פטיש והכה על כיכר הזהב ולהפתעתו אכן רק ציפוי דק של שכבת זהב הייתה בכיכר ומתחת למעטה הזהב הדק היה גוש ברזל חלוד. נדהם וכועס רץ לביתו של הסנדלר העשיר וקרא בכעס - "למה רימית אותי, כיכר זו כולה ברזל ורק הציפוי שלה זהב", התבונן הסנדלר באיש ובכיכר הברזל שבידו ולאחר רגע של שקט אמר לו - מעניין גם אני קיבלתי ברגע של ייאוש את כיכר הזהב הזו, אלא שהגישה שלי הייתה שונה משלך. אני האמנתי במתנה ואילו אתה ה?טלת ספק במתנה. אתה מבין פנה הסנדלר לאיש, "האמונה היא כיכר הזהב האמיתית, ובזכות אמונתי הצלחתי להגיע למה שהגעתי". שימו לב במה אתם בוחרים להאמין, כי האמונות שלכם מעצבות את המציאות שלכם.

13/12/2009 | 10:22 | מאת: עדי פז

התרגשתי לקרוא את הסיפור.... אני הייתי נוהגת כמו האיש השני שדפק בפטיש על הלחם. הסיפור טוב לאנשים נאיביים ובעלי אמונה .

שלום לפני כחודשיים התגלה במקרה כי יש לי גידול במוח. עברתי ניתוח להסרתו כשלאחר מכן התברר כי הגידול הינו סרטני מסוג אסטרוציטומה אנאפלסטית דרגה 3. אני בת 26 , נשואה רק שנה ללא ילדים. מחפשת מישהו/מישהי שחווה או עבר חוויה דומה שאוכל לשמוע קצת על ההתמודדות שלו. תודה

לקריאה נוספת והעמקה
03/11/2009 | 10:26 | מאת: אישה אוהבת

שלום לך, אני אישתו של חולה סרטן מוח מסוג אוליגואסטרוציטומה המתמודד המון שנים עם המחלה, כולל כרגע. הוא מאד ישמח לשוחח עימך ואף להיפגש. צרי עימנו קשר באימייל: [email protected] איחולי בריאות

שלום לך אשה אוהבת, קראתי את פנייתך,ובמהלך השנים הכרתי לא מעט צעירים שעברו כמוך התמודדות עם גדול במוח.את מאד מוזמנת להביא בפניי שאלות או התלבטויות וחויות שאת פוגשת. אעמיד לרשותך את כל מה שלמדתי,ואלווה אותך בדרכך,על פי בקשתך. תוכלי לכתוב אלי לכאן,או להתקשר.. מיכל 0528072221

21/12/2009 | 23:55 | מאת: אריק

צר לי לשמוע שעברת את כל התהליך הנורא הזה מקווה שאת מרגישה טוב אני שנה אחרי ניתוח דומה אשמח ליצור איתך קשר

22/12/2009 | 10:27 | מאת: נגה

הי אריק, אשמח ליצור איתך קשר המייל שלי [email protected] זו גם הכתובת שלי במסנג'ר

09/04/2011 | 20:47 | מאת: מודי

שלום וברכה ,אשמח לשתף אותך על דרכי ההתמודדות שלי ,עברתי ניתוח להסרת הגידול ביוני 2009 ולאחר מכן הקרנות ,אשמח להחליף איתך מידע בטלפון ..... מודי טל. קווי 0774668029 נייד 0522743127

02/11/2009 | 11:30 | מאת: אדרי

שלום ! הייתי רוצה לקבל מידע על טיפולים אלטרנטיביים בעיקר על צמחי מרפא שעוזרים לסרטן הריאות ואשמח לדעת על התנסויות אישיות שהצליחו. יש המון הצעות וקשה לקבל החלטה מה טוב ומה פחות טוב. תודה לכם מראש

לקריאה נוספת והעמקה
04/11/2009 | 19:25 | מאת: מיכל וייס

שלום לך אודרי, הרבה שאלות מופנות אלינו לפורום בנושא של טיפולים משלימים,ואני מוצאת עצמי עונה לכל השואלים,שאכן הקושי הגדול הוא לבחור בין כל ההצעות המונחות לפנינו. צריך להבחין בין הצעות שהן מוכרות לרופא המטפל בך,ושאינן שנויות במחלוקת,לבין אלה שלא נבדקו בבדיקות תקפות. כדאי לשים לב לכך שיש הרבה מוצרים שנמכרים מסחרית בסכומים גדולים,והם מטעים ומנצלים את "הבקוש הצמא מאד למשהו". אני מאד ממליצה לבקש את אשורו של הרופא המטפל,לכל תכשיר או טפול שתבחרו. אני ממליצה לחשוב גם על כוון של לווי רגשי לכל מי שעובר איתך את תקופת המחלה,וכמובן לך. גם בתחום הזה יש מגוון של הצעות,ואשמח לעזור לבחור משהו שמתאים לך. מיכל 0528072221

05/11/2009 | 02:20 | מאת: שרה

צור קשר עם דיאנה והיא תספר לך את סיפורה האישי והמדהים בהתמודדותה עם סרטן הריאות ,בעזרת הפיטריה היוגית. טל: 03-6581069

05/11/2009 | 02:25 | מאת: שרה

חפש בגוגל -גוהנה בודוויג.

10/01/2010 | 14:33 | מאת: בלהה

אני ממליצה בחום ליצור קשר עם שלמה גוברמן יש לו המון ידע בתחום , יש לו אתר באינטרנט הוא גם חיבר את הספר סרטן אפשר לנצח!!!שנזכה כולנו לבריאות שלמה,ותמיד תמיד להיות בשמחה ולהאמין....!!!בהצלחה!!

31/10/2009 | 23:17 | מאת: אישה אוהבת

שלום, לא כתבתי כאן מעולם, אך לאחר חיפושים של שעות געתי לכאן ואני מקווה שהגעתי למקום הנכון. האיש שלי חולה סרטן ראש ונמצא כרגע בטיפולי כימותרפיה הנחשבים קלים, אך מצבו לא קל כלל. ביום יום אני מוצאת עצמי אופטימית, רבה עם כל מי שמעז לאמר לי שהתקווה שלי היא אשליה, מעודדת אותו ומחייכת ועכשיו פתאום אני מרגישה ריקה. מרגישה שכל כוחותיי אזלו וכל מה שבא לי זה לצרוח לשמיים. אנו סה"כ בני 30 וקצת, עוד לא הבאנו ילדים לעולם וכל החיים לפנינו. אז למה איום המוות מופיע פתאום??ולמנה כל כך קשה לי פתאום להאמין לעצמי שהכל יהיה בסדר ושהוא יחלים? אני מצטערת כל כך שאני כך מתפרצת לפורום ללא כל הודעה מוקדמת או הצצה מה בכלל קורה כאן. משוועת לעזרה אני

לקריאה נוספת והעמקה
04/11/2009 | 19:34 | מאת: מיכל וייס

עונה לך גם מכאן: הפורום הזה הוא כאן ובשבילך במיוחד.כל מי שפוגש מחלה מאיימת חיים,לעצמו או למי מיקיריו,חווה כעס וחוסר אונים,ולא יודע איפה נמצאים הכלים והיכולות לעשות דרך כזאת. תמיד לצידו של איום אנחנו נצמדים חזק לתקווה כדי שנוכל למצות כל שביב של תקווה,ולתרום את כל מה שכן בידינו כדי להטות את הכף. יש הבדל גדול בין לדעת שהאיום הוא גדול,לבין לבחור בייאוש. יש דרכים להתמודד עם הפחד. יש דרכים לנהל את הרגש המתעתע והמתחלף בין חרדה ופחד לתקווה ושמירה על שגרת חיים ככל שאפשר מלאה. אני מזמינה אותך להמשיך לכתוב לי לכאן,או להתקשר לשיחה אישית יותר. מיכל 0528072221

05/11/2009 | 02:57 | מאת: שרה

לפני כ-6 שנים חלה בעלי בסרטן בבלוטות הלימפה והרופא המטפל יעץ לו לעשות סידורים מהירים לפני לכתו מן העולם- יש לך חודש לחיות לכל היותר- נאמר לו. בעלי היקר אדם מאוד חזק ונחן בחשיבה לא שיגרתית .הפך בסיפרי רפואה,ספרות מקצועית .עישבי מרפא והרמב"ם. והגיע לתבלין הכורכום. (אכקה מחנות לתבלינים) יום יום לקח כף כורכום (ערבב זאת עם יוגורט או גבינה לבנה או חומוס. מה שאוהבים) ותוך שבועיים כל הוורידים בגוף הפכו צבעם מכחול לצהוב .לאחר חודש עשה בדיקות דם והאחיות נבהלו. לא ראו כזה צבע דם. בהדרגה מצבו השתפר ואחרי חודשיים הלך שוב להבדק אצל אותו רופא שכשראה אותו כמעט שהוא מת. לא האמין למראה עיניו.מאז חלפו 6 שנים של בריאות וללא זכר למחלה.

19/11/2009 | 10:53 | מאת: אשה אוהבת ודואגת

אני מבינה לליבך, יש לי גוש שעומד להתפרץ בכל רגע, כל פעולה אחרת שאני עושה נראית לי מיותרת, ובא לי לעזוב אותה ללכת לים ולזעוק זעקה גדולה, עדיין לא סיפרנו לילדות מחכים ליום ראשון לעוד תוצאות.אולי מחכים לתוצאה שתגיד : הכל טעות.איך מספרים, למי מספרים, למי לא. לאיזה בית-חולים הולכים? מי רופא טוב?מה יהיה, ואיך יהיה.

19/02/2010 | 23:48 | מאת: גלילית

לפני כ-8 שנים התגלתה מלנומה אצל בעלי. היו לנו אז שני ילדים בגילאי 9, 12. אספנו אותם אל השלחן, ופשוט סיפרנו להם שאבא שלהם חולה בסרטן. השתדלנו לטעת בהם תקוה שהוא יתמודד עם המחלה על הצד הטוב ביותר. הבן הצעיר הרבה לשאול שאלות, התעניין, רצה לדעת ולהיות בעניינים. הבת, הסתגרה ולא רצתה לדעת דבר, רק לחזור לחדרה. לאחר כשנה חלה החמרה במצבו של בעלי. הבן, ששאל ושאל, קיבל תשובות ואילו הבת - הסתגרה, ולא רציתי להעמיס עליה מידע שאינה מעוניינת בו. הבן המודאג, הפציר בי לעדכן אותה ואמר: ספרי לה בפשטות את המצב, כפי שסיפרת לנו כשאבא חלה. לעתים איננו יודעים אם אנחנו נוהגים נכון כהורים. הילדים ידאגו לתת לנו את המשוב בעניין זה.

31/10/2009 | 17:35 | מאת: גיא תבורי

שלום לכולם, אני גיא תבורי, במקור ממושב במרכז הארץ, גר כבר כמה שנים באמסטרדם, עוד שבועיים מתחיל תהליך השתלת מח עצם מתורם (אח שלי הקטן) באמסטרדם, מייל שכתבתי לפני קצת יותר משבוע לחברים, אתם מוזמנים לקרוא, להגיב,לשאול, או ליצור קשר, אני קואצ'/מאמן בחיי, ומתמחה בהתמודדות עם סרטן ביום יום מתוך דוגמא אישית, [email protected] לפני שבוע הייתה לי פגישה עם מתאמת ההשתלות (יש צוות של מתאמות שהתפקיד שלהן לתאם את כל הפרוצדורה המורכבת של ההשתלה, בדיקות, תורם מתאים, תאריכים) תפקיד מאוד מאתגר וחשוב, והן עושות אותו בצורה נפלאה. עוד לפני חודש המתאמת הכינה אותי לפגישה הזו, אז אמרה שנצטרך להיפגש והיא תסביר לי על התהליך שאני הולך לעבור, ועל הסיבוכים והתופעות הלוואי האפשריות, לאחר שאמרתי לה שאני לא מעוניין בכך, אמרה שהיא מחויבת על פי חוק לעבור איתי על אלו, ושיש לכך חשיבות רבה שאדע באילו מצבים עליי ליצור קשר, שזה תהליך מורכב והשיתוף פעולה שלי חשוב ואף קריטי. * עברתי 12 טיפולי כימוטרפיה וחודש הקרנות בסרטן 1, 8 ימים כימוטרפיה אינטנסיבית, וכימוטרפיה מאוד אינטנסיבית בסרטן 2 והשתלת מח עצם עצמית, ועוד 12 כימוטרפיות בחודשים האחרונים, התופעות לוואי שאני מתמודד איתן הן מזעריות עד לא קיימות, אני לא מתעסק בפחדים, חולשה או תופעות לוואי, אני מתמקד באהבה, עוצמה וחיות. בפגישה המתאמת סיפרה לי על כך שהולכת להיות לי תקופה קשה, הסבירה לי על הסיבוכים האפשריים, על כך שבחצי שנה הראשונה אקח 30 כדורים ביום על מנת לדכא את המערכת החיסון שלי, ועליי להימנע מהכל פחות או יותר, התפרצתי ואמרתי- מצוין, אז לא אצטרך לאכול, כי אהיה שבע מהכדורים, על כך שיש סיכוי שאמות כתוצאה מההשתלה או מסיבוכים אפשריים, ובמידה ולא אעשה את ההשתלה אוכל למות כתוצאה מהסרטן, אמרתי לה שאחת התוכניות שלי בחיים האלה היא למות בשלב מסוים, פשוט לא בקרוב, בחצי שנה השנייה אפסיק לקחת את הכדורים, ואז קיים הסיכון שבו המערכת חיסון שלי "תיאבק" עם זו של דני (אחי הקטן), וכתוצאה מכך יכולים להיות סיבוכים רבים בשלל הצבעים והגוונים, הסברתי לה על גישתי לחיים ולמוות, ועל כך שישנו סיכוי שאמות באותו היום, וכל זה לא ישנה, עוד שלושה שבועות אני הולך להתאשפז לשבועיים בערך, ניתוח בהרדמה מקומית לשים לי צינורית בחזה שדרכה יכניסו את הכימו והתאי אב ויילקחו בדיקות דם, שבוע של כימותרפיה בינונית, השתלה, התאוששות, ושנה של בדיקות מח עצם, כדורים, בדיקות דם, וכדומה, לפני שבוע הייתי במסיבת תחפושות, אתמול בערב יצאתי לדייט, אני מתלבט איזה אוטו לקנות, היברידי? קטן/גדול? מה מחירי הוורדים מקולומביה? באיזו צורה לשלב את הקואצ'ינג בחיי? כמה פעמים בשבוע אאמן? נקודת המוצא שלי היא ארעיות, קבלה והבנה שדברים משתנים, וישתנו, הסרטן והטיפולים היו אימון מצוין מהבחינה הזו, בסרטן 1, בתחילת הטיפולים הייתי סופר כל טיפול- שייגמר כבר!! הייתי עושה שריר ומחכה שיעבור הגועל נפש הזה, בסרטן 2, בהשתלה העצמית, אבא היה אומר לי בימים של הקאות ושלשולים, אל תדאג- עוד מעט זה ייגמר, שאלתי אותו- מה הבעיה במה שיש כרגע? זה לא שאני אוהב להקיא, זה גועל נפש, זה פשוט מה שיש באותו הרגע, כל דבר שקורה לי, בכל רגע, יש אותי שיחליט איך להסתכל על זה, לאן לקחת את זה.. לשכנה שלנו בכפר יש שני סוסים, ולפני קצת יותר משנה הציעה לי לרכב, לתת לי שיעור, הסכמתי בהיסוס קל, כשהתחלתי זה היה קשה ומפחיד, לא הבנתי איפה החגורת בטיחות, זה כל כך גבוה, אני יכול ליפול, והוא נותן לי מכות בתחת כל הזמן.. נורא רציתי לרדת, פחדתי! השתקתי את כל הרעש שהיה לי במינד, התרכזתי בלהקשיב לסוס, לקצב שלו, להתאים את עצמי אליו, להיות רך, לא להתנגד אליו, המכות הפסיקו, הסוס נרגע, וחוויתי שקט. עדיין יכולתי ליפול, וזה עדיין היה גבוה, כל מה שעשיתי הוא לשנות את המיקוד שלי, הרפיתי את הקשיחות שלי, אני כבר חי, ואני כבר נמצא במצב שבו אני נמצא, מפחיד? אין יותר מפחיד מזה, כואב? לפעמים, כל מה שנותר לי הוא לדהור וליהנות מהרכיבה, פשוט.. אוהב, גיא.

לקריאה נוספת והעמקה
04/11/2009 | 19:47 | מאת: מיכל וייס

שלום לך גיא באמסטרדם, המילים שלך מדברות בעד עצמן, אני בטוחה שהקוראים של הפורום ימצאו בהן הרבה כוח. אשריך שמצאת בתוכך עיניים כלכך מתאימות למשימה שהחיים מציעים לך. אני משערת שהתאמנת הרבה,ותרגלת בשקדנות את שרירי הרגש שלך,ואני תמיד מאמינה,שגם הנפש היא איבר שזקוק לאימון ולחדר כושר. מאחלת לך שההשתלה תביא אותך להחלמה מירבית,ותתן לך איכות חיים טובה. מבקשת ומזמינה אותך לספר לנו עוד על מה שקורה איתך,ואיך אתה מדבר עם עצמך. בברכה חמה מיכל 0528072221

30/10/2009 | 12:14 | מאת: דנה

שלום רב! אימי בת 71,אובחנה כסובלת מלוקמיה. בנוסף,מצבה הבריאותי הכללי אינו טוב-היא נוטלת כדורים לאיזון רמות הסוכר, כולסטרול,לדלקת כרונית לשינה ועוד. רופאת המשפחה שלה אמרה לנו שלמעט מעקב אחת למספר שבועות, אין טעם ואין מה לטפל בלוקימיה של אימי. לטענתה, בגיל המבוגר המחלה אינה מסוכנת ואינה פרוגרסיבית. אבל אני רוראה שאימי נראית ומרגישה רע, ואינני יודעת מה לעשות. ראיתי בתוכנית טלויזיה רופאה שדיברה על גישה שונה לגבי נושא הנ"ל, בה אמרה שיש לשקול כל מקרה לגופו, ושכן יש מקום לטיפול בסרטן בכל גיל ולכל הפחות- יש צורך בטיפול תומך. אודה לכם מאד- על הסבר מהו טיפול תומך כזה, ועל דעתכם בכלל בנושא האמור. כמו כן, היכן אני יכולה לקבל חוות דעת נוספת על זו של רופאת המשפחה של אימי?? תודה, דנה.

31/10/2009 | 20:12 | מאת: שלומית סימון

דנה שלום. שמי שלומית ואני מנחה של קבוצת ח.ס.ן. בראשל"צ. אני מבינה שאת לא שלמה עם התשובה שקבלת מרופאת המשפחה שקשר לטיפול בלוקמייה של אימך. את צריכה לדעתי להתייעץ עם שתבקשי הפנייה רופאה אונקולוג/ית שלוקמייה היא מומחיותם. האם אמך שותפה לדילמה? עד כמה היא שותפה לניהול הטיפול במחלתה? כתומכת בחולה סרטן, תפקיד לא קל ולא פשוט בכלל, את מוזמנת לקבל תמיכה וייעוץ בקו התמיכה של ח.ס.ו 1700-506-600. שלומית. ב

27/10/2009 | 21:19 | מאת: דנה

שלום, אבי החלים ממחלת הסרטן בערמונית וסובל מבריחת שתן שמקשה מאוד על התיפקוד עם 100% נכות. אבי עד עכשיו לא הסכים ללכת לשום טי]פול לדבר על מה שזה גורם לו- חרדות, דכאון, מצב רוח ירוד מאוד, שעות שינה לא סדירות. האם יש קבוצת תמיכה לבריחת שתן ? האם ניתן לבקש לפתוח קבוצה? האם מומלץ לשלוח אותו לקבוצת תמיכה למבריאי סרטן? והכי חושב- הוא לא נוסע כמעט בכלל בגלל הבעיה של בריחת השתן- האם יש קבוצה בבאר שבע?

31/10/2009 | 19:47 | מאת: שלומית סיימון

דנה שלום אני מבינה שאביך החלים מסרטן הערמונית ומתמודד עם תופעת לוואי לא פשוטה של בריחת שתן בדרגת נכות גבוה מאוד ודיכאון. יכול להיות שכשם שיש קשר בין הסרטן לבריחת שתן, יש גם קשר בין הסרטן והדיכאון. אני מנחה של קבוצת ח.ס.ן. בראשון לציון, וכרגע אין לח.ס.ן. קבוצות בבבאר שבע. יכול להיות שאם את תתיעצי איך למצוא דרך לשוחח עם אביך באופןישיר יותר על מצוקותיו ואולי גם על מצוקותייך וכאבך זה ייקל על שניכם. אנחנו מאמיניטם שהתומכטים בחולים זקוקים בעצמם לתמיכה, ואת מוזמנת להתקשר לקו התמיכה שלנו לשם כך. אני גם חושבת שניתן למצוא בבאר שבע קבוצת תמיכה דרך ביטוח לאומי או "מעגן". כל טוב, שלומית סימון מנחה קבוצת ח.ס.ן בראשל"צ.

14/10/2009 | 20:25 | מאת: טל

שלום, אמא שלי חלתה במחלת הסרטן והיא מקבלת טיפול כימותרפי, יומיים לאחר הטיפול היא חשה בבחילות איומות חולשה וסחרחורות. אם יש מישהו שיודע איך להתמודד עם הטיפול אשמח אם יגיב.

לקריאה נוספת והעמקה
15/10/2009 | 14:28 | מאת: מיכל וייס

שלום לך טל את מתארת תופעות לוואי שהן מאד מוכרות, בטפול כימוטרפי. אני מקווה שהצוות הרפואי המטפל ספר לאמא מהן תופעות הלוואי הצפויות,ונראה לי מאד נכון לבקש מהם הדרכה או טפול לתופעות הלוואי,כי הם יודעים מה מתאים לטפול הספציפי שאמא מקבלת. ספרי לנו עוד על איך את ואמא משוחחות ואם יש מקום לשיחה על ההתמודדות הרגשית גם. בברכה מיכל 0528072221

05/11/2009 | 03:03 | מאת: שרה

עייני בגוגל פיטריה יוגית או אקולוגיה אנושית.

14/10/2009 | 08:05 | מאת: רווית1

הילד בקטן הוא בן 11. אני אמורה להתחיל הקרנות+כימותרפיה. האם לספר למחנכת שלו? להורים אחרים (2 הורים שהם גם חברים יודעים).

14/10/2009 | 11:53 | מאת: neta 123

שלום רווית כל מי שקשור לילד ויש לו איזה קשר איתו חשוב שידע. גם הילד עצמו לפני שבועיים פגשתי אב שאשתו חולה והם החליטו לא לספר לבתם בת ה-8. הבת חיה בבית וראתה שהכל השתנה, אך הם בשלהם, לא מספרים, וכאשר היא שאלה, מכרו לה איזה סיפור והרגישה מרומה וגם אמרה זאת , עד שילדה בבי"ס אמרה לה, את יודעת לאמא שלך יש סרטן. זה רק מקצתו של הסיפור. ילדים חווים, מרגישים, יודעים, אך הם רוצים לקבל אישור מההורים. וכאשר הורים מסתירים הילד מרגיש זאת, זה נכון לחיים בכלל ולאו דווקא בחולי, כל שכן בחולי. אחת הדרכים לעבוד עם ילדים זה לשאול אותם, מה הם יודעים, חושבים שיש , מה הם מרגישים. הדרך של הפיכת התשובה שלך לשאלה, מסייעת לילד, גם למבוגר להביע את מחשבתו ואז גם אפשר לתקן אם יש טעות, להבהיר, ובלבד לספר את האמת בצורה שהילד יכול להבין ולהרגיש שלא "מוכרים " לו משהו שגוי מאחלת לך לדאוג לעצמך ולרווחתך גם. בברכה נטע

11/10/2009 | 20:39 | מאת: אשת חולה

מנסה להבין את גודל העולם שעומד להחרב. בעלי חולה בגידול נדיר במוחו מזה מספר שנים. לאחר שנתיים של יציבות מסויימת (בה הוא נשאר כחולה סיעודי) הגידול החל שנית ומסרו לי שנותרה לו לערך כחצי שנה. למרות הידיעה כי בעלי הינו חולה סופני כאשר מגיע הרגע ובו המחלה חוזרת ומקננת בגוף התחושות של שמירת הרציונאל מול הרצון להתפרק נלחמות בגופי ולא מרפות. כיצד עומדים לחיות ?

11/10/2009 | 22:31 | מאת: מיכל וייס

שלום לך אשתו.. הצער והחשש הענק שתוקף אותך עכשיו הוא באמת חזק מכל רציונל.שוב ועוד יותר חזק את עומדת מול איום על חייו של אישך. אני לא יודעת אם תוכלי להאמין לי,שלא "תתפרקי". אני מניחה שתאספי את כל כוחותייך,ואת הנסיון שצברת עד היום,כדי להמשיך ללוות את אישך,ובני משפחתך הנוספים,בדרך שעוד נותרה.תנסי להזכר מה עזר לך ברגעים שנראו לך הכי קשים עד היום. אספי את כוחותייך כדי ליצור בתוך היומיום החדש,גם רגעים וחויות מנעימות. אם תרצי להביא בפניי עוד מילים או שאלות יותר מפורטות,נא כתבי או התקשרי,ואלווה אותך עוד.. מיכל 0528072221

שלום רב! בערך כחודש לאחר שקבלנו בשורה נוראית על מחלתה של אמי אני עוברת שעות ארוכות מול מחשב בחיפוש אחרי עזרה מקצועית נוספת לטיפול הקונוונציונלי המקובל, כי מאמינה בכך!!! לאמי - שהיתה בדרך כלל אישה בריאה מאוד!!! התגלה סרטן מעי הגס עם גרורות בכבד, עמוד השידרה - בחלקו עליון והתחתון וכנראה גם בכיבה. לאחר בדיקות בירור והמתנה ארוכה היא התחילה טיפול כימותרפי - פעם בשבועיים למשך 48 שעות באווסטין ואוקסיפלאטין. התחילו כבר תופעות ליווי (עשתה רק טיפול אחד בינתיים) - השילשולים.יש לציין שמצב רוחה די ירוד. ה-dooing קצת עוזר "לא לחשוב", אבל היא טוענת שלגמרי לא מצליחה לישון בלילות...כפי שציינתי קודם אני מאוד מאמינה בכוחה שרפואה אלטרנטיבית בנעזרתי בה באופן אישי לקוליטיס כיבית. יש המון מידה, המון מטפלים. עם עשרות כבר שוחחתי וגם עם המטופלים הממליצים שלהם, שחלקם אפילו וותרו על כימותרפיה וקבלו רק נתורופתיה - וגרורות נעלמו. לא אוכל לקחת על עצמי אחראיות כזו ולשכנע את אמי לעזוב את כימותרפיה ולא בטוחה שזה נכון? אבל לדעתי חשוב לקבל טיפול נוסף - מחזק את הגוף (אגב, בינתיים בדיקות דם שלה מעולות, כולל הימוגלובין - 13.. אם זה בכלל קובע משהו?), עוזר בתופעות ליווי, לא נותן להרוס את התאים הבריאים של הגוף.. למרות שהמחלקה בה אמא מקבלת את הטיפול (בבה"ח רמב"מ) לא חסידים גדולים של טיפול לא קונוונציונלי...אשמח לשמעו מה ההמלצות שלכם מהניסיון הרב שלכם? תודה רבה מראש, ז'אנה

לקריאה נוספת והעמקה

שלום לך ג'אנה, ההתלבטות שלך היא מאד מובנת ומאד נפוצה. באמת קשה מאד לבחור טפול משלים או תומך שיתאים לאמא שלך ולתופעות הלוואי שלה,במיוחד מפני שמרוב מטפלים וטיפולים שמוצעים על ידי מטפלים שלא כולם מוכשרים,אנחנו מתבלבלים. חשוב לי מאד לספר לך,שבבית חולים רמבם,ליד המחלקה האונקולוגית,יש מחלקה לרפואה משלימה שמטפלת באופן אחראי ומבוקר בחולים של המחלקה. אמא שלך זקוקה לטפול תומך שיקל עליה בכל התחומים: הפיזי והרגשי. היא זכאית לקבל התייחסות מלאה לכל הסימפטומים שגורמים לה סבל. גם לאלה שהם חלק מהמחלה,וגם לאלה שהם תופעות לוואי של הטפול. אפשר לקבל טפול תומך במקביל לטפול הכימוטרפי,ורצוי מאד שהוא יהיה בתאום עם הרופא המטפל. את שואלת גם על האפשרות לוותר על טפול כימוטרפי. גם בשאלה זו אני מאד ממליצה לדבר עם הרופא המטפל. יש מקרים בהם הרופא יחשוב שהטפול לא מאד יעיל,אבל גורם לתופעות לוואי קשות. הרופא יוכל להעלות את השאלה הזאת בפני החולה,לפרוש בפניו את האפשרויות שמתאימות לחולה ולמחלתו. את מוזמנת ליזום שיחה עם הרופא,ברשותה של אימך,ולבדוק איתו אם זה נכון גם במקרה שלה. מאחלת לכם דרך נטולת סבל,ומזמינה לכתוב עוד או להתקשר מיכל 0528072221

13/10/2009 | 10:23 | מאת: רחלי אבניאלי

כמטופלת וכמטפלת אלטרנטיבית אני מודעת לקושי בבחירת טיפול מתאים. אולם להבנתי, ולניסיוני, לטיפול מתאים יש ערך עצום ביכולת להתמודד עם המחלה ותופעות הלואי של הטיפולים הקונבנציונאליים. מטפל מתאים יוכל לעזור גם פיזית וגם נפשית (וזו עזרה חשובה לא פחות!!!). אז בקשר לבחירה... מישהו שיש לו רקע בעבודה עם סרטן עדיף, אבל הכי חשובה זו ה"כימיה" והתקשורת הטובה בין המטפל למטופל. מקווה שתצליחו למצא התאמה. ובעיקר מאחלת הבראה מהירה לאימך.

חפשי בגוגל ד"ר גוהנה בודוויג.

שרה, תודהץ עיינתי בכתבות על דיאטה של דר' בודוויג. פתאום נזכרתי שכבר ראיתי את הכתבות לפני מספר חודשים. האם יש מישהו בארץ שעובד בשיטה זו? קצת מפחיד לקחת באופן עצמאי את הדיאטה המיוחדת ללא שום ליווי מקצועי?!... תודה, ז'אנה

07/10/2009 | 13:58 | מאת: SARIT

צהריים טובים מאז כתיבתי בפעם הראשונה.........לצערי הרב אושפזתי והנה אני כאן שוב איתכם שאלתך מהכין נודע לי על הפורום אז ככה אני חברת ח.ס.ן ראשון לציון ושלומית המנחה שלנו הפנתה אותי לאחר שהתעניניתי למה אין לנו פורום פתוח לשיחות מרווה להיות כאן יותר

לקריאה נוספת והעמקה

שלום שרית אני מזמינה אותך לכתוב, לשאול, לספר, נראה לי שזו הדרך הטובה לגרום גם למנהלות הפורום וגם לאחרים להתחלק עם מחשבותיהם ורגשותיהם. מעבודה עם אנשים בקבוצה אני יכולה להגיד שתמיד צריך את הראשון בעל האומץ שיפתח ואחר כך זה מתחיל ללכת. בברכה נטע

08/10/2009 | 10:38 | מאת: מיכל וייס

שלום לך שרית, ברוכה השבה מאשפוז,מקווה שאת חוזרת לשגרה. בהמשך למילים הקודמות שלנו,אני בהחלט רואה יוםיום איך המשימה לחזור לשגרה היא לא פשוטה. במהלך מחלה לעיתים רבות יש מעברים רבים וקיצוניים בין מחלה שתופסת את כל השגרה, למחלה שמרפה קצת,או מייצרת שגרה הולכת וגדלה,עד החלמה. גם החולה וגם אלה שסביבו בשלב של המעבר לשגרה מתקשים להבהיר זה לזה כמה להתנהג כבריא וכמה כחולה.הרבה אי הבנות ותקשורת מתשכלת מאד מתרחשים במעברים האלה. חשוב מאד להכיר את זה ולנסות לפתח את הדיאלוג,כך שתהיה תחושה שלכולנו יש אותה כוונה:למצוא את המקום הנכון שבין מחלה ושגרה. מקווה שפתחתי בנושא שמענין גם אותך,כתבי לי עוד...

09/10/2009 | 23:02 | מאת: ז'אנה

מיכל, ערב טוב וחג שמח! והמון תודה על תשובתך המהירה מאוד. הופתעתי לדעת שבבה"ח רמב"מ יש מרכז לרפואה אלטרנטיבית, מיד התקשרתי למודיעין, אבל שם נאמר לי שהם לא יודעים על מה אני מדברת, לא מוכר להם והציעו לי להתקשר ביום ראשון למרכז המידע שלהם... אני מחכה וממשיכה לקוות... יש לי שאלה נוספת. תוך כדי חיפושים רבים שלי באתרים שלי בין המטפלים שונים (אלטרנטיביים!) הבנתי שמאוד גרועה לאכול סוכר לחולי סרטן בטענה שהסוכר פשוט מזין תאי סרטן. אז אני מבינה על תה ללא סוכר, לא - לעוגות, עוגיות, ממתקים... האם יש לכם תשובה לגבי דבש? פירות מתוקים? שוקולד?

ביום שבת, 10 באוקטובר יוקרן בערוץ 2, סרטו הדוקומנטרי של הבמאי צחי קליין והמפיק אורי גלזר על טיפול בקנביס רפואי. בסרט יוצא אברי גלעד למסע מחקרי בו הוא מגלה מהו הקנביס הרפואי. דעות קדומות, התוויות רפואיות, מחקרים, רופאים, וחולים שנחשפים לראשונה על המסך בסרט טעון ומרגש. בישראל כ- 200,000 חולים הזקוקים לתרופת הקנביס רק 800 זכו לקבלה ! הטיפול בקנביס נעשה באישור ובפיקוח משרד הבריאות למספר מצבים רפואיים: סרטן (מכל סוג ובכל שלב), MS - טרשת נפוצה, קרוהן וקוליטיס, כאב כרוני עיצבי ואובדן תאבון ומשקל. בנוסף בעולם מוכר הקנביס הרפואי כיעיל במחלות נוספות רבות דוגמת פרקינסון, לופוס, תסמונת טוראט, פיברומיאלגיה, בעיות שינה, אסטמה, אלצהיימר, גלאוקומה, סוכרת, מחלות עור, ALS - ניוון שרירים, לחץ דם גבוה, פוסט טראומה, איידס ועוד. המסר הוא חד משמעי – קנביס רפואי זה תרופה, לא סמים ולפעמים זו התרופה היחידה שעוזרת. -סדגש- הסרט הוא פרי עמל של שנים של עבודה ונעשה בשיתוף פעולה מלא עם העמותה הישראלית לקידום הקנביס הרפואי. נשמח באם תספרו על הסרט על כמה שיותר חברים. בתקווה שהסרט יגע בכמה שיותר אנשים ואלו הזקוקים יקבלו עזרה ואלו המתנגדים ישנו דעה.

לקריאה נוספת והעמקה

שלום ליאת תודה על המידע כבר העברתי גם למטפלים וגם לחולים. מצפה לראותו נטע

18/12/2009 | 12:44 | מאת: קנביסה רפואה טבעית

למי שהפסיד את הסרט גראס באישור רופא ומעוניין לצפות בו , ניתן לעשות זאת כאן דרך שרתי MEGAVIDEO http://www.cannabisa.com/?p=218

שנת 2009 נקבעה ע"י ארגון הכאב הבינלאומי כשנת המודעות לכאב אונקולוגי. מתחילת השנה העמותה למאבק בכאב פועלת בדרכים שונות כדי להעלות את המודעות לכאב ייחודי זה, כולל תערוכה של חולת סרטן, מיוריאל טיילור, החיה עם התקפי כאב במסגרת כנס האונקולוגי בו מרבית האונקולוגים חתמו על אמנה למחויבות לטיפול בכאב. כעת, הנכם מוזמנים לתערוכת ציורים של מיוריאל וכן פסלים של בעלה הפסל פול בוילה עוצרת נשימה בקיסריה. חלק מרכזי בהתמודדות שלהם עם המחלה הוא ההתמודדות עם התקפי כאב קשים המשתלטים על מיוריאל. מתוך כאב זה היא החלה לראשונה לצייר. כאב אינו משפיע רק על האדם הסובל אלא גם על המשפחה ובמיוחד על בן/בת הזוג. כל העבודות הינן למכירה כאשר חלק מן הרווחים יתרמו לעמותה למאבק בכאב הפועלת לטובת חולים הסובלים מכאב כרוני מכל סיבה שהיא. התערוכה תארך בין התאריכם 4.10.09-9.10.09 בין השעות 12:00-18:00 ברח' הדר 67 בקיסריה. נשמח לראותכם! חג שמח!

שלום נגה תודה על ההזמנה, אני אפיץ אותה בין חברי הקבוצה שלי וגם בקרב אנשי מקצוע שעובדים עם אנשים שחלו בסרטן בברכה נטע מוזר

נטע שלום, המון תודה על התמיכה! התערוכה באמת מאוד מאוד מיוחדת ואני בטוחה שאנשים מאוד יהנו בה! חג שמח! נגה

שלום לכולם הדבר הראשון שאני רוצה לאחל לכולם הוא רפואה שלמה . אני מכירה את הקושי הנוראי במחלה הארורה הזו. אני פונה בבקשה קצת מוזרה. אני מורה בביה"ס תיכון אזורי מגידו ואני מחפשת מישהו/י שחולה בסרטן ריאה בעקבות עישון שיכול לבוא לביה"ס ולדבר ולספר את מקרה המחלה שלו בפני בני הנוער בביה"ס מכיוון שכמות המעשנים בקרב בני הנוער בבית סעפרינו הוא גדול מאוד ואני מאוד רוצה להראות להם מה התוצאות של עישון. אני מאוד אשמח אם מישהו/י למרות הקושי הגדול יעשה את השליחות הענקית הזו על מנת לנסות ולהגיע ולהסביר את החשיבות הגדולה של לנסות להפסיק כשעוד אפשר. שיהיה לכולנו חג שמח.

לקריאה נוספת והעמקה

שלום דד הבקשה שלך אינה מוזרה, היא נראית לי לגיטימית וחשובה מאין כמוה אישית אני לא מכירה כרגע אדם עם מצב שאת מבקשת אולי מישהו אחר מכיר ויכול להפנותו אליך. יש דרך נוספת לפנות למרפאה אונקולוגית בבית החולים בעפולה להסביר את בקשתך ואני מאמינה שהם יוכלו לעשות לך את הקשר עם אותו איש/אישה אך אכתוב לך מה שכתבתי ממש לפני מספר ימים , בפורום זה, למורה שביקש אותה בקשה כמו שלך הצעתי היתה לבקש מכל תלמיד/ה כחלק מעבודה מחייבת, שיראיין גבר/אשה שמעשנת כבר שנים רבות וישאל מה זה גורם, מה הנזקים, איך הילדים מגיבים , איזה תגובות מקבל מהחברה ועוד שאלות רבות שיכולות לתת תמונה על איכות חיים, נזקים והשלכות של העישון. וגם לבקש לעשות סקירת ספרות בנושא, ויש המון ספרות. עשון גורם לא רק לסרטן ריאות. לעישון יש הרבה מאוד נזקים מעבר לסרטן ריאות והמכורים לעשון , גם אם לא רוצים להפסיק יודעים בדיוק להגיד מה הנזקים. בברכה נטע מוזר

נטע המון המון תודה על העזרה והתגובה דד

לי יש סרטן ריאות ומעולם לא עישנתי. 30 אחוז מחולי סרטן ריאות לא עישנו. זה גם קורה מעישון סביבתי. אם אפשר להסביר לנוער שהמחלה הורגת אבל הטיפול מייסר.

שלום לך משה צר לי לשמוע שיש לך את המחלה הנוראה הזו ומחזקת אותך מאוד, אני יודעת שזו תקופה לא פשוטה. האם היית מוכן לבוא לדבר על המחלה וההתמודדות בפני תלמידים ? כיצד אפשר לחלות במחלה... אני פשוט רוצה לחשוף את הילדים למישהו שחולה כדי שיבינו איזו טעות היא לעשן ו5אם הם יוכלו למנוע מחבריהם לעשן הם יעשו משהו גדול בחיים. אשמח אם תגיב בחיוב אבל גם אם לא אני מאוד אבין. העיקר הבריאות דד

30/09/2009 | 22:43 | מאת: הבת שלו

שלום! לפניי שנתיים ספגנו מכה כלכלית מאוד קשה , איבדנו רכוש רב וכרגע אנו בתהליך של פשיטת רגל, כתוצאה מכך איבדתי את ביתי ועברתי לגור בבית הוריי עם 2 ילדיי, ההתמודדות לא הייתה פשוטה אך התנחמנו בעובדה שאנחנו בראים שלמים ומאוחדים. לפניי כשבועיים גילנו את הדבר הנורא מכל - אבי אובחן כחולה אנדרו קרצינומה בריאה הימנית, מיקום הגידול הראשוני עדיין לא ידוע בוודאות אך לאחר 2 יעוצים נאמר לנו שאין הרבה מה לעשות מלבד: ניקוז הנוזלים ולאחר מכן התחלת 6 מחזורים של כימותרפיה. הרופאים לא השאירו הרבה מקום לספק בנוגע לעתיד לבוא.... אבא שלי - חלק כל כך מרכזי בחיי ואני לא יודעת מה לעשות? למי כדאי לפנות? האם לנסות לוותר על הכימותרפיה? אחותו נפטרה מאותה המחלה לפניי כמה שנים וכל הטיפולים רק פגעו ולא הועילו. איזו רפואה משלימה מומלצת ? והאם יש איזו תמיכה כלכלית במצבים כאלו? כל פיסת מידע תעזור!!! תודה

לקריאה נוספת והעמקה

שלום לבת שלו את כותבת שאבא שלך מרכזי מאוד בחייך, והשאלה שאת שואלת מה עושים ואל מי לפנות לשאלה הראשונה, הדבר החשוב ביותר הוא לדבר מה מרגישים , גם להגיד לו את מה שאת אומרת כאן, על מרכזיותו בחייך , חשוב לא להסתיר, לא לשמור בסוד, ולתת לו זכות להחליט איך הוא רוצה לראות את חייו הנותרים, הא הוא רוצה כימוטרפיה או רוצה לנסות דרך אחרת. באשר לטיפולים ברפואה משלימה , אילו מכוונים הרבה פעמים לתת איכות חיים, נראה לי בכל מקרה שכדאי להתייעץ ברפואה משלימה גם אם הוא מחליט לקבל כימוטרפיה. אם אבא חבר בקופת חולים ויש מושלם, יש הנחה משמעותית בטיפולים, אני מניחה שגם בקופות אחרות יש סידורים כאלה. לגבי תמיכה כלכלית ניתן לפנות לביטוח לאומי עם כל המסמכים הרפואיים. וגם לעובדת סוציאלית בבי'ח או במרפאה יש את כל המידע על תמיכה לסוגיה. נתון חשוב שאני מאמינה בו מאוד הוא פנייה לקבוצת תמיכה לחולים עם סרטן. באתר האינטרנט של עמותת ח.ס.ן יש נתונים היכן מתקיימות קבוצות. במידה ותרצי לשאול בנוסף אנא כתבי באתר זה ואענה מהר ככל האפשר בברכה נטע מוזר

06/10/2009 | 15:14 | מאת: משה

תלוי באיזה שלב גילו את הסרטן -גם אצלי גילו לפני כ 3 שנים אדנו קרצינומה בריאה הימנית.ועברתי כימוטרפיה , לא לוותר , לחפש עיצה מכל כיוון, לדבר עם כל מי שרוצה לשמוע. לי עזר מאד טיפול הומיאופטי של דר גדעון עירון בתל אביב בזכות הטיפול שלו התחזקתי. לגבי הסוף -מי יודע מה יהיה.

אשמח לקבל מידע על קבוצות תמיכה למשפחות לאחר מות יקירם,מסרטן

לקריאה נוספת והעמקה

שלום יוספה אני משתתפת בצערה של המשפחה שאיבדה את יקירה. ח.ס.ן אינה מקיימת קבוצות תמיכה נפרדות לשכולים, אלא לחולים עם סרטן ובני משפחה ביחד. לעיתים בן/ת המשפחה נשארים בקבוצה לאחר מות יקירם. לא ידוע לי על קבוצה כזו באיזור כפר סבא. חיפשתי זה עתה באינטרנט אך לא ממש הצלחתי למצוא. אולי שווה לחפש פעם נוספת בברכה נטע מוזר

שלום יוספה התכתבנו אתמול, ובברור נוסף שעשיתי נאמר לי שיש לאגודה למלחמה בסרטן בגבעתיים קבוצה לשכולים במידה ואת מעונינת אפשר להכנס לאתר של האגודה ובוודאי שם למצוא פרטים בברכה נטע מוזר

אני מחנך של כיתה יב' בתיכון באיזור חדרה. עוסק כרגע בנושא העישון וסכנותיו עם התלמידים. מחפש דחוף חולה, מעשן לשעבר, אמיץ שנכון יהיה לדבר עם התלמידים על מה שעבר עליו בעקבות שנים של עישון סיגריות. אנא צרו קשר אם אתם מכירים מישהו שיהיה מוכן לדבר ומבין את החשיבות שבהעלאת מודעות בני הנוער לנושא. דרור 052-6773755

לקריאה נוספת והעמקה

שלום דרור הבקשה שלך מרגשת אותי כל כך, חמי נפטר מסרטן ריאות על רקע עישון כבד ומועד בקשתך הוא תאריך פטירתו. נכון לעכשיו אני לא מכירה אדם שחלה בסרטן ריאות ושיהיה גם אמיץ ומוכן להופיע לפני תלמידיך. אני כן חושבת שעבודה בנושא יכולה לשנות מודעות, ואולי הייתי מבקשת מהתלמידים שכל אחד מהם יראיין מעשן כבד משך שנים רבות. נזקי העישון אפילו ללא סרטן (למשל: אמפיזמה ריאתית היא לא פחות קשה) הם כל כך רבים וכבדים שמשבשים לגמרי את איכות החיים. אני מברכת אותך ומשפחתך בשנה טובה חתימה טובה ובהרבה מעשים טובים בברכה נטע מוזר

שלום דרור גם אני מורה בתיכון אזורי מגידו, מורה לחנ"ג וגם מחנכת כיתה ח' וגם אני נלחמת בנושא העישון בביה"ס, המון בני נוער מעשנים אצלינו. גם אני פניתי בפורום בחיפוש אחר חולה שיבוא לדבר עם בני הנוער על הנושא. הנושא קרוב אליי מאוד מכיוון שאבי נפטר מסרטן ריאות לפני 4 שנים בדיוק ולכן אני כ"כ נאבקת בזה. רציתי לדעת האם מצאת חולה ואם כן האם הסכים להגיע לביה"ס? אם אני אמצא מישהו אשמח אם נוכל להיתחבר כי בכל זאת חדרה וביה"ס שלי זה בערך חצי שעה נסיעה ואז נוכל לעשות משהו אם אותו חולה באותו היום כדי לחסוך לו נסיעה. אשמח אם יש לך משהו . רק בריאות- דנלה 052-2308349

21/09/2009 | 23:08 | מאת: SARIT

היתי מאוד שמחה אם הפורום היה יותר פעיל כי לפי מה שנכתב כאן זה יותר שאלות ותשובות אבל אולי אפשר לכתוב כאן יותר שהפורום יהיה פעיל ממש שיחות על המחלה או כל דבר אחר

22/09/2009 | 11:18 | מאת: מיכל וייס

שלום לך שרית, בטעות של תקתוק עניתי לך בצורה של הודעה חדשה בפורום. מקווה שתראי ונמשיך משם. מיכל

שמי אריק , אני בן 50 וגר באילת. לפני חודש נודע לי שיש לי סרטן ריאות שלב 4. אני מטופל בתל השומר ומתגורר בראש העין אצל אחותי ובםופי שבוע חוזר לאילת. אני מעונייין מאוד להצטרף לקבוצת תמיכה באזור המרכז ו/או אילת. אודה לכל מי שידריך אותי, אני לגמרי חדש בנושא. אפשר לכתוב לי כאן וןאני אקרא או למייל [email protected]

לקריאה נוספת והעמקה

שלום אריק אריק, בראשון לציון יש קבוצת תמיכה פעילה לדעתי כדאי לך להכנס לאתר של ח.ס.ן לקרוא עלינו ושם יש גם טלפונים ליצירת קשר מאחלת לך שנה טובה ויכולת התמודדות יעילה בברכה חמה נטע מוזר

04/09/2009 | 21:39 | מאת: אמה

התגלה אצל אבי סרטן מפושט שלא מטופל כי הוא עם צהבת שלא מצליחים לטפל אחרי חודש סיוט בבית חולים. הוא בן 60 וקצת,את אימנו איבדנו לפני כמה שנים. אני הבכורה ,התקשורות לא היו פתוחות ביננו.בשנה האחרונה חלה קירבה אבל עדין הוא מופנם אני מופנמת.. הוא לא מדבר איתנו על המחלה ,בקושי מדבר על מה מרגיש והלב נקרע התחושת בטן אומרת לי שהוא רוצה לדבר,שרוצה להגיד מפחד,כואב ולא אומר כלום כי לא רוצה להכאיב לנו. אני נגמרת מזה ולא יודעת מה לעשות. להגיד לו שכואב לי מה שעובר עליו ? שאני אוהבת אותו וזה גומר אותי להפרד ממנו עד שסוף סוף התקרבנו ? איך עושים זאת ובכל זאת משאירים מקום לאופטימיות ? בת זודתו כנראה מנתקת מגע,והוא נראה לי שבור. מה עושים ?

לקריאה נוספת והעמקה

שלום אמה תודה על פניתך, כי בזה שאת שואלת שאלות כל כך משמעותיות את עושה שירות לא רק לעצמך אלא גם לרבים אחרים ואני מקווה שיקראו את דבריך. לשאלותייך, אני מתרשמת שיש לך חושים בריאים ונכונים ואם רק תרשי לעצמך לתת להם ביטוי את , אביך וכל הקרובים ירוויחו אביך לא מדבר כי גם את לא מדברת, וכמו שכתבת הוא לא רוצה להכאיב, אך לו כואב וגם את וגם הוא נשארים עם הכאב לבד. ההצעות שלך לאמירות אליו הן ממש נהדרות. כן חשוב לנצל את הזמן שהוא בעירנות ויכול להקשיב ולהבין ולהגיד כל מה שאת או הוא רוצים להגיד, לעשות זאת בהדרגה, במינונים שכל אחד מכם יכול להרשות לעצמו. מחקרים רבים מלמדים אותנו וגם מניסיוני רב השנים, שלהשאר עם ענינים לא סגורים זה אחד הדברים הקשים שגם מאוד מקשים את החיים לאחר המוות. תנסי לדמיין את הרווחים שלכם אם רק תרשו לעצמכם לדבר. קצת אומץ בהתחלה ואחר כך זה קורה.משהו בנוסח: "אבא אתה לא מדבר וגם אני לא מדברת וקשה לי וקשה לך, כל כך חשוב לי להגיד לך כמה אני .... כמה... היו לך עוד שתי שאלות שאני רוצה להתייחס אליהן איך משאירים מקום לאופטימיות? מתוך מה שאת מתארת מצבו של אביך מאוד קשה ואני מאמינה שהוא מבין ואפילו יודע את מצבו והצפוי לו. אופטימיות זה לא רק שהוא יבריא והמחלה תעלם, אופטימיות זו היכולת להפרד ברכות, באהבה, במחילה,ובהבנה ולדעת שעשית הכי טוב, כל מה שיכולת, כל מה שידעת. לגבי בת דודתו או בת זוגו (לא ממש הבנתי את הכתוב) יש אפשרות לשאול אותו אם הוא רוצה קשר איתה ואם הוא מסכים שאת תדברי איתה ותגידי לה שהוא רוצה קשר, או כל דרך לעשות קשר כי זה חשוב גם בשבילו וגם בשבילה. גם אם היא לא רוצה קשר (יכולות להיות סיבות רבות) זה נכון לדבר על זה ולא להשאיר את הנושא לא מדובר כל פניה שלך נוספת במידה ותרצי תענה על ידי במהירות האפשרית בהצלחה נטע מוזר נמצא שהחלמה טובה במשפחות לאחר מות בן/ת משפחה קרתה במקרים בהם היה שיח אמיתי בין החולה למשפחה. תחשבי איזו מתנה אתם יכולים לקבל אם תדברו על מה שאתם מרגישים, וכואבים וכועסים וסולחים ואהבים

22/09/2009 | 20:12 | מאת: מריוס ויטנר-תזונאי

שלום אמה, האם את מעוניינת להיות מעורבת בטיפולים שהוא עובר. האם את מודעת לנזקים שטיפול קונבנציונלי עלול לגרום. אני מקווה שעוד ניתן לעשות משהו בעזרת טיפול אלטרנטיבי. קחי את אחריות על הבראת אביך ! בריאות שלמה.

16/08/2009 | 22:05 | מאת: דר' פינקי פיינשטיין

שלום לבאי הפורום הזה. שמי דר' פינקי פיינשטיין אני פסיכיאטר (אך מטפל ללא תרופות) מנהל המרכז לציור אינטואיטיבי ומחבר מספר ספרים העוסקים בקשר בין יצירתיות וחיים בריאים יותר. לאלה שזוכרים אני הנחיתי קבוצת חוסן של ראשון לציון במשך שנתיים. לפני מספר שנים חיברתי ספר ששמו - "סרטן - יצירת חיים". ספר זה הוא ספר עיון ועבודה המציע דרך סיוע לאנשים עם בסרטן באמצעות כלים של הגברת הביטוי היצירתי והספונטאני בחיי היום יום. ספר זה אמנם נמצא בחנויות הספרים אך כעת אני עורך מבצע חלוקה שלו ללא תשלום לכל מי שיש או היה בגופו סרטן. הספר הזה ניתן בחינם במרכז שלי בתל אביב (דיזנגוף 233) או בדואר (עם תשלום של דמי משלוח 10ש"ח). כל מי שמעוניין בעותק יקבל בשמחה. יש כעת כמה מאות עותקים לצורך המבצע הזה. אפשר להזמין דרך הפורום, או דרך אתר המרכז לציור אינטואיטיבי WWW.INTOPAINTING.COM בברכה דר' פינקי פיינשטיין

13/09/2009 | 00:21 | מאת: עירית

שלום, שמי עירית מבריאת סרטן (חוגגת שנתיים מגילוי הסרטן) ומלווה רוחנית לאנשים עם מחלות מסכנות חיים ונוטים למות. שמעתי על הספר ומעוניינת להזמין מספר עותקים בדואר. אשמח אם תוכלו ליצור איתי קשר. עירית ענבר אשמח מאוד לשוחח עם דר' פינקי פיינשטיין – במקצועי אני גם יועצת ארגונית ויועצת זוגית ומשפחתית. יש לי כוונה לעשות חיבור בין ההתמחויות ואשמח להתייעץ, לשמוע מניסיונך ואולי אף לעניין אותך. תודה

לפני כשבוע היתה כתבה בחדשות ערוץ 2 על מספרה בירושלים אשר מספרת את השיער ותורמת אותו ליצרן פיאות לילדים חולי סרטן. האם מישהו יכול לתת לי את הטלפון או הכתובת של המספרה הזו, אני מאוד מעוניינת לתרום את שיערי. תודה.

שלום ריבי מאוד מרשים הרצון שלך לתרום שער לנו בח.ס.ן אין את הטלפון או הכתובת של המספרה, אך אולי תוכלי להשיג בערוץ 2, אני בטוחה שישמחו לתת לך את הפרטים. בברכה נטע מוזר

11/09/2009 | 16:47 | מאת: נגה

צריך 25 ס"מ לפחות,נכון? ידוע לכם אם יש מספרה כזאת חוץ מבירושלים? אני גרה בצפון..

11/09/2009 | 16:48 | מאת: נגה

ידוע לכם אם יש מספרה חוץ מבירושלים? אני גרה בצפון.. והאורך שצריך בכדי לתרום הוא 25 ס"מ,נכון?

שלום לכל המעוניינים לתרום באתר הבית של אירגון זכרון מנחם תוכלו למתוא את כל התשובות והפרטים במידה וחסר משהו ניתן ליצור קשר 050-9216747 כל טוב יהושוע

תודה

לקריאה נוספת והעמקה

שלום לשואלת בחולון וברמלה אין כרגע קבוצות של חסן אך מתקיימת קבוצה בראשון לציון הטלפון של מנחת הקבוצה 050-7711776 בברכה נטע מוזר

16/07/2009 | 15:08 | מאת: אורלי

לפני חודשיים מצאו לאמא שלי סרטן ראות סוג 4 היא התחילה טיפולי כימו לפני שבועיים אבל היא כבר בטוחה שחרב עולמה ושכל המערכות כבר קרסו לה. היא תמיד הייתה האשה הכי חזקה שאני מכירהת לא נתנה לאף אחד ליפול נפשית. השאלה שלי אם יש קבוצות של דימיון מודרך איפושהות ו האם יש איפשהו קבוצות ברוסית, היא מראשון. אולי זה יעזור

לקריאה נוספת והעמקה

שלום אורלי דימיון מודרך הוא כלי מאוד משמעותי ואם אמך מוכנה להתנסות בו כדאי לעודדה לכך. כתבתי עכשיו בגוגל (אינטרנט ) דימיון מודרך וקיבלתי הרבה מאוד מידע, גם על מהו דימיון מודרך וגם היכן ניתן לעשות זאת בקבוצה. עוד אפשרות, למכון רטר יש סניפים גם במרכז וגם בצפון, אני בטוחה שאם תפני אליהם בבקשה לאתר מטפלים בדימיון מודרך או קבוצות, נראה לי שהם יכולים לתת לך מיד. יש קבוצה של חסן בראשון אפשר לוודא בטלפון של אחרית המשרד של חסן (באתר של חסן) היא תתן לך מידע מפורט.

17/07/2009 | 23:33 | מאת: אורלי

תודה נטע אני אנסהת האם שמעת על קבוצות קולשבם ברוסית?

שלום אורלי היה לי רעיון נוסף, בכללית משלימה יש מטפלים מתחומים שונים שעושים גם דימיון מודרך, ולעיתים יש סדנאות במקום של דימיון מודרך, שווה לבדוק בברכה נטע

11/08/2009 | 00:44 | מאת: מטפלת בדימיון מודרך לחולי סרטן

לאורלי שלום רב, בהמשך לשאלתך, אז להלן 2 אפשרויות: 1. במסגרת ביה"ח בלינסון, מרכז דוידוף לחולי סרטן קיימת יחידה לרפואה משלימה אינטגרטיבית, בה יש את כל השירותים השונים לרבות טיפולים בדימיון מודרך לחולי סרטן בעבר ובהווה הנעשים על ידי - מטפלת מוסמכת. 2. מי שלא יכול להגיע עד בלינסון או לא נוח לו שעות, אני מקבלת גם במרפאה שלי באיזור חולון, ואשמח לעזור בתחום ההתמחות העיקרית שלי - דימיון מודרך לחולי סרטן ושיפור איכות ורווחת חייהם באמצעות כלים נוספים מתחום רפואה משלימה. בברכה, אירית 052-4461977 www.neturopatia.info

11/07/2009 | 23:28 | מאת: יוסף

היכן ניתן לקבל ייעוץ בנוגע לזכות של חולה לקבלת תרופה ותמיכה בתהליכים מול רשויות בנוגע למימוש הזכות?

שלום יוסף נראה לי שבביטוח לאומי ניתן לקבל תשובה לשאלותיך בהצלחה נטע מוזר

13/07/2009 | 11:58 | מאת: מיכל וייס

שלום לך יוסף, אני מבינה משאלתך שאתה מבקש לדעת איך אפשר לקבל תרופה שאיננה במסגרת הסל בריאות. מנסיוני,הרופא המטפל שלך יודע הכי טוב,מה ואיך ניתן לקבל,ומה הליכי הבקשה המיוחדים,ואל מי לפנות בכל אחת מקופות החולים. חשוב שתשאל אותו ישירות אם יש תרופה שאתה לא מקבל רק משום שהיא לא מוכרת בסל הבריאות,ומשם תמשיך, תוכל לחזור אלינו אם נתקלת בקושי,ספציפי, דרך צלחה מיכל 0528072221

08/07/2009 | 16:25 | מאת: מיכל

בעלי (55) חולה כבר מספר שנים בסרטן מסוג PMP. לאחרונה הוחמר מצבו מאד אנחנו לאחר אישפוז של כחצי שנה בבית חולים (מספר ניתוחים , טיפול נמרץ מחלקה ושיקום ), כרגע בבית . לי נגמרים הכוחות. איך ממשיכים?

לקריאה נוספת והעמקה

שלום מיכל מאוד לגיטימי להרגיש כמו שאת מרגישה לאחר מאמץ פיזי ורגשי כה גדול, כפי שעולה מתיאורך. השאלה שלך גם היא לגיטימית, איך ממשיכים? ברור שלבד מאוד קשה לשאת בנטל ורשת תמיכה היא מאוד חשובה. לבד ממשפחה (ולא ברור מדבריך האם את נושאת לבד בנטל או שיש לך שותפים) מתפתח היום במקומות שונים בארץ תפקיד שנקרא מלווה של אנשים החולים במחלות מאיימות על החיים. במידה והייתם מעונינים שאיש/אישה יכנס אליכם הביתה, אפשר לבדוק זאת, במידה שכן אנא העלי זאת על הכתב כאן ויעשה ניסיון לקשר. דבר שני זו אפשרות שלך יחד עם בן זוגך או לבד להשתתף בקבוצת תמיכה, לא ברור היכן אתם גרים ויתכן שבסביבת מקום מגוריך יש קבוצה. אפשרות נוספת היא לקבל תמיכה בטיפול פרטני או זוגי ללא קשר לדרך שתבחרי חשוב שתרשי לעצמך לקבל תמיכה ולדבר על הקשיים שאת חווה בני/ות זוג של חולים בסרטן או במחלות קשות אחרות נוטים לחשוב שבגלל שהם לא חולים אין להם זכות להביע קושי. ידוע שבני/ות זוג חווים קשיים מאוד גדולים ולכן יש לך זכות להרגיש קושי, להביע אותו ולקבל תמיכה. האם בררת בביטוח לאומי מה הזכויות, גם מהם ניתן לקבל עזרה ברצון אענה לכל פניה שלך, אל תהססי לפנות ולשאול כל שאלה בברכה נטע מוזר

09/07/2009 | 14:15 | מאת: מיכל

נטע שלום , תודה על מילותיך החמות האמת שאני די אובדת בין הגופים והאפשרויות . לכל מי שנכנס אלינו הביתה יש עצות רבות אך למי יש את הזמן והכוח לעשות בהן סדר ולבצע גם המשמעות של הכנסת גורם מקצועי הביתה לא ממש ברורה לי אבל הייתי שמחה לשמוע. נכון לעכשיו אנחנו מטופלים במסגרת היחידה לטיפולי חוץ שתומכים בנו מקצועית (אחות , רופא , פיזיוטרפיה ) היום אני נושאת בנטל כמעט לבד , יש מסביבי הרבה שותפים אך האחריות היא בסוף של אחד, שלי. עד היום , למעלה מ 5 שנים סחבנו ממש בהצלחה או בהדחקה... היום המצב השתנה מאד ולא ברור כמה זמן אוכל להמשיך כך. אני חסרת מוצאת את עצמי יותר ויותר חסרת נשימה.

25/07/2009 | 13:34 | מאת: יורם

למיכל שלום, כמו שאני כותב מידיי פעם בפורומים, בגישת הטיפול המקובל הטיפול הוא בסימטום, בגישת הביורגונומי הסיבה להתפרצות סרטן (וכל מחלה כרונית אחרת) נובעת מרמת אנרגיה נמוכה בגוף, ברמת אנרגיה זו תפקוד המערכת החיסונית משתבש ומאפשר הופעת המחלה. בביורגונומי זוהתה הסיבה לירידת רמת האנרגיה ובטיפול בגישה זו המערכת החיסונית חוזרת לתפקוד תקין ובמקרים מסויימים, שאחד מהם מתואר באתר, אפשר להבריא גם מסרטן, כדאי מאוד לנסות טיפול זה. האתר: http://www.biorgonomy.com בברכה, יורם גני

30/06/2009 | 18:14 | מאת: ריאלטי

אחייני יותם חיים חולה בסרטן בהורמון הגדילה והמשפחה נקלעה למבוי סתום הן מבחינה כלכלית והן מבחינה הישרדות בנושא אנא מכם עזרו להם. הוא אמור לטוס לשוויץ עוד השבוע.

לקריאה נוספת והעמקה

שלום ריאליטי המצוקה שמשפחתך נמצאת בה קשה וגם מובנת. הרבה פעמים במצבים כאלו התחושה הראשונית היא בדידות קשה ושאין אף אחד שיכול להיות בשבילם. היכולת לקבל סיוע גם משירותי רווחה, מרופא מטפל, מעובדת סוציאלית בבי"ח ו/או בקהילה מותנית בפניה ישירה אליהם, הפנייה חשוב שתעשה על ידי ההורים או אפילו על ידך כמתווך ראשוני. במצב אותו אתה מתאר, יש תנודות קשות בין חרדה לתקווה, מקום שקשה מאוד להיות בו ויש חשיבות לליווי של המשפחה עם הרבה תמיכה ומתן אוזן קשבת. העזרה שאני יכולה לתת היא על גבי אתר זה. מאוד אודה אם המשפחה תוכל ליצור קשר איתנו באתר זה. בברכה מחזקת נטע

28/06/2009 | 14:42 | מאת: גיל בר-און

שלום רב מיכל ונטע! קודם כל רציתי לומר לכן כל הכבוד על העבודה שאתן עושות, אתן מגשימות חלום שלי במובן מסויים... :-) עוד כמה שבועות אסיים את התואר בעבודה סוציאלית, ורציתי גם לעבוד בליווי חולים סופניים בבתי חולים או הוספיסים. רציתי לדעת אם זה חובה לקחת קורס בתחום הזה, ואם כן אשמח לדעת על איזו קורס אתן ממליצות.. עוד שאלה אחרונה וחשובה, עד כמה פתוחים החולים לרעיונות של חוויות כמעט מוות? אני אישית מאוד מאמין בחוויות האלו וחושב שהן יכולות להקל על הפחד. השאלה היא עד כמה המשפחות עצמן מקבלות זאת בטיפול.. (במקרים בהם המטופלים כן רוצים לדבר על כך..) אני מאוד ממליץ לכן על הספרים של ד"ר רחל נעמי רמן, "חוכמה משולחן המטבח" ו-"ברכות סבי" העוסקים בעבודה שלכן.. מלאי סיפורים אישים ומרגשים ומתאימים לכל אדם. שיהיה לכן יום נפלא! עם הרבה אהבה, גיל :-)

לקריאה נוספת והעמקה

שלום גיל יש בי התרגשות שאני שומעת שעוד אדם מצטרף למעגל של האנשים שמוכנים לגעת במוות. מניסיוני למדתי שאם המטפל, בין אם הוא איש מקצוע ובין אם הוא בן/ת משפחה ו/או חבר/ה, מעיזים לגעת בנושא של פרידה מהחיים, האנשים שנוטים למות או החולים במצבים מאיימים על החיים, מודים על האפשרות שמישהו מוכן להיות שם ולהקשיב או לשוחח איתם בנושא שכל כך הרבה בורחים ממנו ואפילו מכחישים אותו. הסוגיה של שונות בין תפישת ומוכנות המשפחה והמטופלים לגעת בנושא, בעיני היא אתגר לאיש המקצוע. אני מאמינה שדרך של שאלות והעלאת הנושא בפניהם, בין אם ביחד או לחוד, יוצרת גשר שמאפשרת לשני הצדדים ללכת באותו הכיוון. באשר לקורס, מתקיים קורס בתל"מ שנקרא להיפרד בשלום, מיכל היא אחת המורות בקורס. בתחילת החודש השתתפתי ביום עיון שנערך בתל"ם לכבוד סיום המחזור הראשון, והתרשמתי מאוד מהעבודה שנעשית כמו גם מתוכנית הלימודים הרצינית. אני מכירה מישהי שסיימה את הקורס בין השנתיים והיום היא משתתפת בקבוצה של אנשי מקצוע שמלווים חולים בדרכם האחרונה ולדבריה הקורס נתן לה מיומנויות לנהל נכון ליווי כזה. קראתי את ספרה של רחל רמן ומאוד אהבתי, על הספר השני לא שמעתי ואשמח לקוראו. ימי שלישי עם מורי הוא גם ספר מומלץ שיהיה לך בהצלחה עם סיום הלימודים, הנאה ומאוד חשוב בעיני לזכור שהמטפלים עשויים לשלם מחיר כבד במידה והם שוכחים שהם חייבים לטפל גם בעצמם ולא רק במטופלים. בברכה ושחלומותיך יזכו למימוש מתגמל נטע

שלום גיל יש בי התרגשות שאני שומעת שעוד אדם מצטרף למעגל של האנשים שמוכנים לגעת במוות. מניסיוני למדתי שאם המטפל, בין אם הוא איש מקצוע ובין אם הוא בן/ת משפחה ו/או חבר/ה, מעיזים לגעת בנושא של פרידה מהחיים, האנשים שנוטים למות או החולים במצבים מאיימים על החיים, מודים על האפשרות שמישהו מוכן להיות שם ולהקשיב או לשוחח איתם בנושא שכל כך הרבה בורחים ממנו ואפילו מכחישים אותו. הסוגיה של שונות בין תפישת ומוכנות המשפחה והמטופלים לגעת בנושא, בעיני היא אתגר לאיש המקצוע. אני מאמינה שדרך של שאלות והעלאת הנושא בפניהם, בין אם ביחד או לחוד, יוצרת גשר שמאפשרת לשני הצדדים ללכת באותו הכיוון. באשר לקורס, מתקיים קורס בתל"מ שנקרא להיפרד בשלום, מיכל היא אחת המורות בקורס. בתחילת החודש השתתפתי ביום עיון שנערך בתל"ם לכבוד סיום המחזור הראשון, והתרשמתי מאוד מהעבודה שנעשית כמו גם מתוכנית הלימודים הרצינית. אני מכירה מישהי שסיימה את הקורס בין השנתיים והיום היא משתתפת בקבוצה של אנשי מקצוע שמלווים חולים בדרכם האחרונה ולדבריה הקורס נתן לה מיומנויות לנהל נכון ליווי כזה. קראתי את ספרה של רחל רמן ומאוד אהבתי, על הספר השני לא שמעתי ואשמח לקוראו. ימי שלישי עם מורי הוא גם ספר מומלץ שיהיה לך בהצלחה עם סיום הלימודים, הנאה ומאוד חשוב בעיני לזכור שהמטפלים עשויים לשלם מחיר כבד במידה והם שוכחים שהם חייבים לטפל גם בעצמם ולא רק במטופלים. בברכה ושחלומותיך יזכו למימוש מתגמל נטע

http://www.hebpsy.net/articles.asp?t=0&id=2497&reply=3

24/02/2011 | 15:56 | מאת: ציקי

הכנסי בבקשה ללינק המצ"ב, אשמח לשמוע ממך תגובה. ציקי בן שחר http://www.hebpsy.net/articles.asp?t=0&id=2497

24/06/2011 | 20:14 | מאת: דותי

אחותי חולת סרטן השד עם גרורות מזה 5 שנים. קיבלה תרופה בשם הרצפטין שעזרה לה מאוד, מאחר והקופה לא מאשרת המשך תרופתי זה שבית החולים ממליץ את התרופה הזאת כמצילת חיים השאלה שלי היא אם מישהו יודע מבחינה משפטית או מכל בחינה איך ניתן לעזור לה ולהמשיך את הטיפול בעזרת התרופה שתציל את חייה. לאחותי יש ביטוח פרטי אך הם מחכים לאישור מקופת החולים שיאשרו שתמשיך בתרופה זו ובינתיים היא בין הפטיש לסדן- הפסיקו לה את הטיפול. אשמח לעזרה ולייעוץ.

25/06/2009 | 09:23 | מאת: אשת מחלים

חולה סרטן הדם (לוקמיה),נמצא במצב הפוגה, הרוצה לטוס לחופשה בחו"ל האם בכלל ניתן להשיג הסדר טיסות כך שאם ח"וח יאלץ לחזור מידית לארץ זה יתאפשר? אני מקוה שתוכלו לכוון אותי,מאוד חשוב לו להרגשתו והתמודדתו נושא זה.מבחינה רפואית הרופא הסכים. בתודה מראש.

לקריאה נוספת והעמקה
26/06/2009 | 01:50 | מאת: מיכל וייס

שלום לכם, חברת חידוש ,סוכנות לבטוח של הפניקס,מבטחת חולי סרטן בבטוח רפואי לנסיעה לחו"ל בפוליסה מיוחדת ומותאמת. תוכלי למצוא גם בפורום זה הודעה על כך בתאריך 4/5/09 שתהיה לכם נסיעה טובה.

24/06/2009 | 14:00 | מאת: חברה

חברתי הטובה חולה זה מספר שנים, עברה ניתוחים, טיפולי כימו, הקרנות ו"שאר ירקות". כעת מאחר והמחלה מתקדמת, היא בפחד גדול מהמחר, שכנראה מאיים ביותר. עליה לעבור בדיקת CT בעוד כ-3 שבועות, והמתח והפחד ענקיים. מה המענה לכך? כיצד ניתן לעזור - מבלי לטייח את המצב- להיות שותפים לה בהרגשה, אבל לקחת אותה למקום קצת אחר? האם אפשר לקבל עצות מעשיות?

26/06/2009 | 01:44 | מאת: מיכל וייס

שלום לחברה, את מספרת שחברתך עוברת בימים אלה פרק נוסף במחלתה שנמשכת כבר כמה שנים.אני משערת שבמהלך השנים עברה חויות ורגעים של פחד ודאגה וסבל פיזי,ובמהלכם הכירה את הדרך הייחודית שלה להרגיע ולהקל על עצמה.כדי לעזור לה להמשיך היום,חשוב להכיר את מה שעברה כבר קודם,לשמוע ממנה מה היא יודעת ומבקשת שיקל עליה,ובעיקר להיות יכולים להפחית את הפחד והמתח של עצמנו לצידה. לבדוק איתה מה וכמה אפשר לשמור על זמנים של שגרה,ולא להפסיק לדבר על כל מה שהיא רוצה. קשה לתת עצות מעשיות יותר,כי חשוב לדבר איתה,ולכן אני מזמינה להתקשר, וגם לבדוק אפשרות של פגישה עם מלווה מקצועי. ניתן להתקשר אלי 0528072221

30/07/2009 | 21:07 | מאת: יעל

חברתך מתמודדת כבר מספר שנים,ואכן כל אחד מתמודד אחרת . כדי לדעת איך לעזור לה ,צריך לדעת מה בדיוק מציק לה, מה מפריע ,ממה היא פוחדת ,אם בכלל. זה שאת נמצאת שם בשבילה תומכת עוזרת ומקשיבה .זו עזרה גדולה.נסי להכנס לאתר www.hachlama.com שמדבר על התמודדות עם מחלה קשה וכרונית. ניתן ליצור איתי קשר דרך המייל בריאות והחלמה יעל

16/06/2009 | 20:48 | מאת: מיכאל

לפני שמונה חודשים גילו אצלי סרטן המעי הגס. חודשיים וחצי אחרי הניתוח באו הטיפולים וחודש וחצי אחר כך מצאו לי שתי גרורות בכבד. נפלתי לתהום אבל התעשתתי מהר והחלטתי שזהו! אני לא עובר עוד פעם כימו. החלטתי עם עצמי בשלווה אמיתית ש 57 שנים זה מכובד ואם אין איכות חיים אז זה מספק אותי. הסבירו לי שאם המחלה לא תתפשט לחלקים אחרים או מחוץ לכבד אני אלך בלי הרבה סבל וכמעט בלי כאבים. זה עדיין הלם למשפחה והצליחו לשכנע אותי לפחות ללכת לכיוון האלטרנטיבי. מתוך התחשבות בהם הסכמתי וגם הסכמתי לבוא לבדיקות במחלקה. לפני חודש הייתי אצל הילר כזה שמעביר אנרגיות והוא ביקש ממני להשתמש בתדר קול לסרטן כבד. קניתי את התדר הזה באינטרנט והתחלתי להקשיב. ביום ראשון האחרון לפנות בוקר עשיתי MRI והבוקר הגיעו התוצאות ואין גרורות בכלל. לא יודע מה גרם לכך ואני לא כזה אחד שמאמין שכמה צלילים יכולים לעשות משהו כמו להסיר גרורות אבל בין אם זה השפיע ובין אם לא, אני מרגיש כאילו נולדתי מחדש. אני מחזיק אצבעות שגם הבדיקות הבאות תהינה טובות.

לקריאה נוספת והעמקה
17/06/2009 | 00:58 | מאת: שירלי

כמה טוב לשמוע דברים כאלה. אני מסכימה איתך מאד שזה לא משנה כל כך מהי הסיבה לשיפור במצבך במיוחד שלא נראה שאפשר לדעת (ואולי הממצאים מלכתחילה לא היו נכונים). מאחלת לך הרבה מאד בריאות.

17/06/2009 | 10:29 | מאת: נגה

מיכאל שלום, אודה לך אם תוכל לתת יותר פרטים. היכן קנית את התדר. מחירו וכו'.

20/06/2009 | 02:58 | מאת: מיכאל

שלום נגה, אני הורדתי את התדר מכאן: http://www.healtone.com/english/Product.aspx?Product=195&Category=1 ואלו התדרים לשאר סוגי הסרטן: http://www.healtone.com/english/Productstable.aspx?CategoryId=1 בריאות טובה

שלום מיכאל אני שותפה לתחושתך הטובה, אכן אין זה משנה מה גרם לשינוי והעיקר שיש שינוי לטובה. יחד עם זאת יש לא מעט עדויות של אנשים, ויש גם מספר ספרים שמתארים הקטנה או העלמות הגידול לאחר התערבויות לא קונבציונליות. קשר גוף נפש חשוב ואם זה מוכיח את עצמו כדאי להמשיך גם אם בתחילה לא מאמינים. מאחלת לך כל טוב נטע

22/07/2009 | 19:44 | מאת: מעין

יש לי חבר במצב דומה, אשמח לדעת מיהו ההילר וכיצד להגיע לטיפול בתדרים.. תודה רבה! רק בריאות!!

07/06/2009 | 09:36 | מאת: גל

חולה בסרטן בלבלב רציתי לדעת את כמה היא יכולה לחיות עם הסרטן הז כולם אומרים גג שנה . אך אני רוצה לשמוע ממומחה.

לקריאה נוספת והעמקה
07/06/2009 | 20:17 | מאת: מיכל וייס

שלום לך, סרטן הלבלב היא מחלה ממארת עם איום חיים משמעותי ביותר.שאלתך בקשר לתוחלת החיים של משהו במשפחתך,מבטאת את דאגתך הרבה,אבל בוודאי שלא ניתן לתת הערכה מדויקת יותר ממה שנותן הרופא האישי המכיר את החולה מקרוב. בכל מקרה,כדאי לך לענות לעצמך לשאלה,מה תעשי אם תדעי כמה זמן נותר,ועשי כל מה שאפשר היום ולא מחר. אפשר לחיות היום הכי טוב שניתן,ולהכין עצמנו לסוף החיים,גם אם לא נדע בדיוק מתי הם נגמרים. מיכל

07/06/2009 | 01:24 | מאת: שירלי

שלום, אמא שלי חולה במיילופיברוסיס במצב מתקדם. למחלה הזו אין תרופה, למעט השתלת מח עצם וזה לא רלוונטי כי לא עושים את זה בגילה-69 .היא סוחבת את המחלה כבר הרבה שנים ועד לאחרונה המצב שלה היה סטטי,ניסינו את כל הטיפולים שיש(גם ניסיוניים- ולצערי היא הגיבה להם באופן שלילי) כיום המצב לא ססטי. השאלה- איך לעזור לה בשלב הזה? אנחנו מאד גלויות אחת עם השניה בד"כ, אבל אני מוצאת את עצמי מסתירה ממנה מידע מעציב לגבי תופעות שקיימות אצלה, ואני לא יודעת אם זה בסדר, גם ככה היא בדיכאון מהמצב שלה- בקושי זזה ויש לה כאבים מאד חזקים. איך מתנהלים במצב הזה? עד לאחרונה היא לא הסכימה שאף אחד חוץ ממני ומהבת שלי יעזור לה(והיא הסתדרה לבד בלי עזרה חלק גדול מהזמן וגם אין הרבה משפחה כי אני בת יחידה), אבל בשבועות האחרונים היא לא מסתדרת לבד בכלל- כל פעם כשהיא קמה מהמיטה היא צריכה עזרה. שאלה נוספת: מה אני צריכה לארגן כדי להשאיר אותה בבית עד הסוף.

לקריאה נוספת והעמקה
07/06/2009 | 20:10 | מאת: מיכל וייס

שלום לך שירלי, אני מבינה שיש ירידת מדרגה במצבה של אמא,ועולות שאלות של התארגנות בתחומים השונים :המעשי והרגשי. אני מזמינה אותך להתקשר לשיחה יותר מפורטת ובניית תכנית רחבה,לשם כך נחוץ לי יותר מידע על אזור מגוריכם והמערכות שכבר מכירות את אמא. מיכל 0528072221

02/06/2009 | 12:32 | מאת: עמי

שלום לכן, אינני יודעת אם זו הכתובת אך מאחר ויש לכן נסיון רב עם הנושא חשבתי שאולי תוכלו לסייע. אמי (בת 58) חולת סרטן בשלב מאוד מתקדם.בחדשיים האחרונים היא החלה לסבול מאוד, אינה יוצאת מהבית ונמצאת במצב של דכאון.היא כבר לא עושה טיפולים והטיפול שהיא מקבלת הוא תרופתי מה שעדיין לא מקל על כאביה. אבי נמצא איתה רב הזמן אך הוא שבור ועייף מאוד ולא כל כך יודע מה עוד ניתן לעשות. אני מחפשת עבורה מזה זמן משהי שתוכל לבוא בכל יום לכמה שעות ותוכל קצת להרים את רוחה, אשת שיחה בעלת ידע גם בתחום הטיפולי,שאולי תוכל לשכנע אותה לצאת קצת( מבחינה פיזית היא יכולה אבל אין לה כוחות נפשיים לכך) ולעשות דברים בסיסיים שעשתה קודם וכעת היא לא מסוגלת. בחיפושי אני מגיעה רק לעובדות זרות ודרך קופת חולים גם לא מצאנו סוג כזה של עזרה. אם מישהי/ו מכיר משהי כזאת או ארגון שמעסיק נשים כאלו אודה מאוד על כל אינפורמציה בנושא, המון תודה

03/06/2009 | 09:22 | מאת: מיכל וייס

שלום לך עמי, נא התקשר אלי ואנסה למצוא עבור אמך מלווה מתוך קבוצת התלמידים בקורס מלווים לטפול בחולים במחלות מאיימות חיים מיכל 0528072221

25/07/2009 | 13:45 | מאת: יורם

שלום. לצערי הרב, אני מוצאת את עצמי בפורום הזה. לאח היקר שלי התגלה גידול במוח - דרגה 4 (ארורה). לאחר גילוי הגידול "עברנו" (משתמשת בלשון רבים... כולנו כל כך יחד) ניתוח להסרת הגידול. הגידול הוסר והתחלנו בטיפולים כימותרפיים (טמודל) והקרנות . לאחר 6 שבועות של טיפולים,נחנו לתקופה של חודש ימים וכמובן MRI ארור שגילה לתדהמתנו כי הגידול חזר. באותו יום אחי אושפז ולמחרת עבר שוב ניתוח מוח. מיותר לציין את ההלם שכל המשפחה שרויה בו. אנחנו במצב של המתנה כי אי אפשר יותר לטפל בהקרנות וכימו (הטיפול לא עזר). ממתינים לMRI ולהמשך טיפול. אנחנו במצב של חרדה. אני , כאחות מנסה לעודד, בוכה לבד המון. לא יודעת מה לעשות . רוצה לדעת אם יש מישהו שמכיר אדם שעבר את הסיוט הזה ושרד אותו. בבקשה תענו לי. אני רוצה לדבר עם מישהו שעבר את זה ו"ניצח" במלחמה. האם יש תקווה? איך אפשר לגייס אופטימיות????? הרי זה נופל עליך כרעם ביום בהיר. החיים משתנים. מה נאמר לילדים המקסימים ולאשה הנהדרת,איך השמחה תחזור הביתה? ולאמא שלנו איך נעודד מניין נביא כוחות לעצמנו כשמסביב רק שומעים על מקרים של מוות מהמגפה הזאת. כן זו ממש מכת מדינה.

לקריאה נוספת והעמקה

שלום לך י, אתם כמשפחה באמת עוברים כעת מסע מפרך ועוצמת פחד וחרדה הכי קשה שיש.אוכל לומר לך רק בכמה מילים שבני אדם ניחנו ביכולות מפתיעות שהם לא הכירו בעצמם קודם,וצריך להשתמש בהן היום. אתם נדרשים היום לחיות כל רגע במיטבו,לעשות ככל יכולתכם כדי להרגיש את החיים,למרות שאתם מרגישים כלכך חזק את אימת המוות. את מוזמנת להתקשר ולהרחיב מיכל 0528072221

31/05/2009 | 23:53 | מאת: זוהר

שלום רב שמי זוהר , מעמותת "זכרון מנחם" התומכת בילדים חולי סרטן ובני משפחותיהם, אנו עורכים פרויקט מיוחד בתאריך 19/06 עד 25/06 של 180 אומנים אשר תרמו מזמנם ויציירו עם ילדים חולי סרטן את המחר שלהם ע"ג ספסל הכי ארוך בעולם כ-300 מטר בנמל ת"א , לאחר מכן תתקיים תערוכה ומכירה של היצירות, נשמח עם תוכל ליטול חלק בפרויקט המדהים אתר זכרון מנחם- www.zichron.org לפרטים נוספים - [email protected] זוהר 0523340080

03/06/2009 | 13:09 | מאת: נטע

שלום זהר הפרויקט מדהים גם ביצירתיות שלו וגם במספר הימים שהוא נמשך אני מאמינה שפניתם למחלקות הילדים בתל אביב שהם יכולים גם לפרסם בקרב המאושפזים וגם לתלות מודעות במרפאות הילדים, כך שיוכלו כמה שיותר ילדים והוריהם לראות מאחלת לכם הצלחה והרבה הנאה נטע אני אשלח הזמנה זו שלך למחלקות ילדים בביח עפולה

26/05/2009 | 06:23 | מאת: דנה

כרגע אני בעיצומם של הטיפולים הכימותרפיים.נשארו עוד 3 מתוך 6.יש לי שיער מלא והנשירה החלה לפני כשבוע והיא תופסת תאוצה. חשבתי לעשות קרחת ולשים בנדנה/מטפחת.פאה זה לא בשבילי... כדאי להסתפר כרגע או לחכות? הבנתי שבקצוץ לא ממש נעים הקצוות שנושרות. אני לא רוצה אח"כ להצטער ולהגיד לעצמי: מה בכלל הסתפרת?יכול היה להישאר לך קצת שיער,היה יכול להגיע רק למצב של דילול. מה עושים? הרבה תודה

28/05/2009 | 21:39 | מאת: מיכל וייס

שלום לך דנה, נשירת השיער גורמת הרבה עצב לרוב האנשים,ויש לכך הסברים והבנות. מהנסיון שלי ליד נשים שאבדו את שערן,ראיתי שהימים הכי קשים הם אלה שבהם השיער הולך ומדלדל,והכרית והבגדים מתמלאים שיער. חלק מהנשים בחרו לדלג על השלב הזה ולהסתפר לגמרי עוד לפני שהנשירה גוברת. בכל מקרה הזכירי לעצמך שהשיער יחזור בתום הטיפולים ושכאשר הוא דליל הוא לא נראה במיטבו. מאחלת לך שהטיפולים יחלפו להם,שתהני מהחלמה טובה,וחג שבועות שמח מיכל 0528072221

21/05/2009 | 17:33 | מאת: הילה

שלום. יכול להיות שאדם בריא לחלוטין בן 70 ללא מחלות רקע יפתח CLL ויתר לחץ דם על רקע נפשי (מוות של בת זוג)? אם כן, מה המנגנון? תודה רבה, הילה

לקריאה נוספת והעמקה

שלום הילה שאלתך נוגעת להיבטים רפואיים ונפשיים כאשר המענה עליהם שייך לתחומי מומחיות שונים. מוות של בת/ן זוג הוא מאורע טראומתי ויכול להתבטא גם בכאב נפשי מאוד גדול וגם לתת מספר סימניים גופניים שיכולים להיות שונים מאדם לאדם. יש חשיבות גדולה לטיפול רפואי מוסמך בכל הסימפטומיים הגופניים שהתגלו אצל האדם שאת מדברת עליו וייתכן שכדאי גם לשקול טיפול פסיכוטרפי שמאפשר לבטא את הכאב הנפשי שמתלווה לאובדן בת הזוג. בברכה נטע