פורום תמיכה לחולי סרטן ובני משפחותיהם

אנו יודעים שמחלת הסרטן מציבה בפני החולה והמשפחה שאלות ראשוניות רבות כמו: מה הטיפול התרופתי היעיל ביותר, למי לפנות, לאיזה רופא/מרכז רפואי ועוד.

עם ההתארגנות סביב הטיפול הרפואי עולות שאלות ברמה השנייה, כמו למשל איך אני מתמודד עם המחלה הזו? איזה תמיכה אני יכול/ה לקבל חוץ מהתמיכה המשפחתית? איך מספרים לילדים? האם שומרים את דבר המחלה בסוד? למי מספרים ולמי לא? איך מתארגנים נכון ויעיל אל מול התוהו ובוהו שנוצר בחיים עקב פלישת מחלת הסרטן, הן ברמת הפרט והן ברמת המשפחה? איך נפרדים לקראת המוות?

מטרת פורום זה היא לתת תמיכה לחולים ובני משפחה שהסרטן פלש לחייהם ומתעסקים עם השאלות ברמה השנייה.

למעבר לפורום לחצו כאן.
631 הודעות
559 תשובות מומחה

מנהל פורום תמיכה לחולי סרטן ובני משפחותיהם

01/12/2012 | 22:44 | מאת: מלאני

אני חייבת להגיע לחנן...חבר טוב חולה בסרטן הערמנוית... הוא ממש לא בסדר איך אפשר להשיג את חנן???????????

שלום מלאני צר לי אך אין לי כל מושג איך ניתן להגיע לחנן, בוודאי לא דרך אתר זה . רבים כבר שאלו לפנייך ואיני יכולה לעזור כי אין בידי שום מידע עליו בברכה נטע מוזר

08/12/2012 | 22:39 | מאת: ניצה נוף

היי, אני אשתו של מטופל ואני כן יכולה להמליץ אחרי חצי שנה של טיפול המייל שלי [email protected] אני אתן לך את הנייד שלי וכוון לחנן

29/11/2012 | 13:08 | מאת: vrumv

הגברת טל או סמדר את ואחיך מוכרים כדורים של הסרטן הכחול. כביכול תרופה שמחזקת עצמות גם חנן אלרז משווק אתכם וטוען שהכדורום עולים 11,000 שח לחודש איפה התגובות האמיתיות???

שלום לך אני חושבת שזה לא המקום, כי מי חנן אלרז או כל האנשים מטעמו בכלל לא נכנסים לכאן אולי שווה לך לפנות לערוץ 10 שיעשו תחקיר על חנן אלרז בברכה נטע מוזר

26/11/2012 | 12:13 | מאת: מורן

שלום עם שי קשר בין כבד שומני לדלקת B ואו מחלות מין . עם יש תרופה אחלמה תודה

לקריאה נוספת והעמקה

שלום מורן האתר כאן מיועד להיבטים נפשיים רגשיים של מחלת הסרטן. אין לי ידע בנושא שאת שואלת בברכה נטע מוזר

21/11/2012 | 14:24 | מאת: אריאל

שלום חנן מנסה להרשם לקבל עבור אימי באוםן בהול התרופה לא ברור לי איך עושים זאת צור קשר דחוף עו"ד אריאל ללוש,יום טוב

שלום אריאל חנן אינו קשור לאתר זה וגם לא נכנס אליו אפילו פעם אחת מאז שודר הסרט למרות עשרות פניות אליו. אין לי כל קשר אךיו ואיני יודעת איך לאתר אותו בברכה נטע מוזר

אני פשוט לא מבינה איך זה נפל עליי.. לא מפסיקה לבכות כבר יומיים. אני בת 40, רווקה ללא מרגישה שבקושי הספקתי לעשות משהו בחיי. צריכה לעבור בעוד כשבוע ניתוח נרחב נוסף לבירור אם זה גרורתי.. התחושה שלי לא טובה ): עצוב לי על הוריי למרות שאני די מנסה לשדר שאני בסדר וחזקה כדי שהם לא יישברו מזה ובנוסף אני עובדת בעסק משפחתי מה שבטח לא יקל על העניין.. איך ממשיכים לנשום? ):

שלום גלי אני קוראת על המצוקה שלך ורוצה להתייחס לשאלה איך ממשיכים לנשום. מתוך הדברים שלך אני מתרשמת שאת דואגת יותר להורים שלך מאשר לעצמך. גם העסק המשפחתי בוודאי גוזל ממך הרבה אנרגיה אולי כדי לספק קודם כל את ההורים שלך. את כותבת שאת ממשיכה לשדר חזקה שוב בשביל ההורים שלך והשאלה שלי אליך מתי עשית משהו בשביל עצמך בלבד. מחלת הסרטן היא מחלה מאיימת על החיים ומאוד מפחידה אך ניתן להתמודד איתה , לא רק על ידי הרפואה והתרופות אלא גם ההיבט הנפשי שיש לו חלק גדול ביכולת לחיות חים איכותיים. גלי אם הדברים שלי מדברים אליך, ואם תרצי להמשיך להתכתב איתי כאן באתר, אני זמינה כל יום ומאוד מוכנה ללוות אותך ולתת לך כיוון איך באמת נושמים כאשר מהלומה כזו נופלת עליך כדברייך. בברכה נטע מוזר.

20/11/2012 | 20:08 | מאת: גלי

נטע ערב טוב, תודה עבור התגובה שלך. היא מחממת את הלב. אני אכן דואגת להוריי, תמיד הייתי כזו.. לא בטוחה שאני דואגת להם יותר מאשר לי. לא בדיוק אלא שאנימרגישה חייבת כי רק כך הם יהיו מספיק חזקים כדי לעבור את כל זה איתי . האמת היא שהיום היה יום טוב. חייכתי וצחקתי ואיכשהוא זה כנראה קצת השפיע על הפנים (: וזה אחרי שבכיתי לא מעט לחברות שלי ביומיים האחרונים וגם הרבה לעצמי ואני בטוחה שגם זה עזר. אני מרגישה שאני כמו עוברת חוויה חוץ גופית, כאילו זה לא באמת קורה לי, לא קולטת. כ"כ מקווה שיוציאו ובזה זה יסתיים ולא יהיה 'המשך' רע.. אבל התחושה הזו שפעם ראשונה שאני באמת קולטת שאנחנו על זמן שאול פה פשוט מפחידה אותי רצח ומעציבה אותי ): תודה שאת זמינה. באמת שאני מעריכה את זה! אני אשמח לשתף אותך פה כשאזדקק. ערב טוב ושקט שיהיה

של מטופלים שטופלו באמצעות התמצית של חנן??? מאוד אשמח לדבר עמכם טלפונית ולשמוע אישית על מהלך הטיפול ואם יש שינויים לטובה כמובן.. תודה, רק בריאות ולילה שקט!!

לקריאה נוספת והעמקה

שלום יעל צר לי שאף אחד לא התייחס לבקשתך נראה אולי שעדיין אנשים חוששים להתחייב אתר זה נועד בעיקר לתמיכה רגשית והיביטים מעשיים בהתמודדות עם אובדן, מוות ושכול במידה ותרצי לדבר איתי בנושאים אלו אני כאן באתר מידי יום בברכה נטע מוזר

15/11/2012 | 16:07 | מאת: חולה בסרטן שד גרורתי

מי מוכן להיחשף ולכתוב על הטיפול ואם יש הצלחה מוכחת לשיפור במצבו או שלא. אין מספיק מידע גלוי להצלחה ולומר 80% ללא ביסוס זה קצת - מסריח. איך מטפלים מסכימים להפיץ פורמלה בלי לדעת מה ואפילו בערך מרכיב אותה ולומר שיש אישור משרד הבריאות בעוד שהמשרד דוחה מכל וכל את הנושא. כמו כן ברצוני לדעת היכן באיזה בית חולים נערך המחקר ומי אחראי עליו. צריך לשוחח עימו. אי אפשר ללכת אחרי תקווה בעיניים עיוורות והמון כסף!!!!

בדקתי גם בפסקי דין ויש כמה פסקי דין מתוכם עולה שחנן היה מסגר, מתקין פרגולות שעשו לו כינוס נכסים עקב חובות ואיסור יציאה מהארץ לתקופה. איך אפשר להציג אותו כנודד בכל מיני מקומות בעולםפש צמחים? אחרי שאקבל תשובות מוכחות אשקול קניית הפורמולה.

08/12/2012 | 22:44 | מאת: ניצה נוף

לא מבינה למה את מחכה??עם מה את משחקת ? בשביל לא להרגיש מרומה את מסכנת את החיים שלך וחבל.

23/02/2017 | 01:34 | מאת: ריקי

לא להתקרב לפורמולת חנן אלרז רמאות גדולה.

12/11/2012 | 21:25 | מאת: רינת

שלום לכולם , אני מעוניינת בטלפון של חנן אלרז או דרך כלשהיא אחרת שניתן להשיג את הטיפול של הפורמולה שהוא יצר עבור חברה שחולה במחלה וללא הצלחה כרגע , תודה על שיתוף פעולה

שלום רינת זה לא פורום של חנן והוא גם לא נכנס לכאן אולי יש בעמוד למטה פרטים שלו שנכתבו על ידי אנשים בברכה נטע מוזר

12/11/2012 | 10:23 | מאת: דרורה אטואן

אמא בת72 פעילה מדהימה עם רצון עז לחיות אני בטוחה שאפשר לעזור לה מבקשת להdhg אל חנן בדחיפות תודה 0

לקריאה נוספת והעמקה

שלום דרורה אין לי כל קשר לחנן אלרז וגם למיטב ידיעתי הוא לא נכנס לפורום זה נראה לי שאם תגלגלי את העמוד הזה למטה תוכלי למצוא איזהשהיא כתובת או איך להגיע אליו, כי מאז שהוא התפרסם פנו רבים לאתר זה והשאירו כל מיני פרטים. בברכה נטע מוזר

02/12/2012 | 23:04 | מאת: מלאני

בהצלחה

11/11/2012 | 14:41 | מאת: שיפרה

שלום למנהל פורום רציתי לקבל אינפורמציה ומידע לגבי טיפול לאחר קרינה בילדות בעקבות גזזת. פשוט במשך כשנה נתגלו מספר מוקדים בקרקפת ואיני רצה לעמוד בפני ניתוחים הגורמים סבל רב. אודה לכם על הייעוץ החשוב כאן,כולל אפשרות של לקיחת תרופה של חנן אלרז אשר פורסמה בתקשורת.

לקריאה נוספת והעמקה

שלום שיפרה פורום זה אינו מומחה בהיבטים הרפואיים של מחלת הסרטן אלא רק בהשלכות של המחלה על ההיבטים החברתיים, רגשיים, נפשיים ומשפחתיים. אני חושבת ששווה להתיעץ עם רופא עור מומחה שיכול לתת תשובה מושכלת בברכה נטע מוזר

מבקשת פגישה דחופה עם חנן אלרז אפילו בשיחה טלפונית אני חליתי לאחר נפילת בני באסון המסוקים מבקשת להפגש אתך בדחיפות יתרעוד לפני הניתוח אודה לך מאד על עזרתך במידי.

לקריאה נוספת והעמקה

שלום ברכה אני לא בטוחה שחנן אלרז ניכנס לפורום זה ועלכן אולי לא יראה את הפנייה שלך. מה שאת יכולה לעשות זה לגלגל למטה (לתחתית העמוד, שי שם הרבה מידע בקשר לחנן אלרז ואולי תוכלי למצוא שם איזה דרך להתקשר אליו בברכה נטע מוזר

11/11/2012 | 12:58 | מאת: יהודית כספי

בעלי חולה סרטן ריאות...אני רוצה לדעת אם יש מישהו נוסף שהשתמש וזה עזר לו.....תודה מראש....

לקריאה נוספת והעמקה

שלום יהודית השבתי

11/11/2012 | 12:44 | מאת: יהודית כספי

אני לא מצליחה להרשם לאתר שלכם לקבל מידע.......וכמובן גם בטלפון זה בלתי אפשר.....אבקש לדעת יותר פרטים על הפורמולה.....

שלום יהודית האתר הזה אינו של חנן ואני לא יודעת אם בכלל הוא נכנס לכאן ומסתכל. יש הרבה שאלות בקשר לחנן אלרז בתחתית העמוד, תגלגלי את הדף כלפי מטה ואולי תמצאי כתובת או טלפון שלו. צר לי אך איני יודעת עליו מעבר לשאלות כאן בברכה נטע מוזר

אבי נפטר לםני כ 4 חודשים מחפשת קבוצת תמיכה לאימי (בת 59)

לקריאה נוספת והעמקה

שלום שרה עמותת חוסן שבה ניתן היה להשתתף גם חולים בסרטן וגם בני משפחה נסגרה לדאבוני בסוף יולי שנה זו איני יודעת אם בכלל קימות קבוצות בארץ לאלמנים/ות אולי קבוצות פרטיות אך אין לי מידע לגביהן בקופות החולים יש שירות סוציאלי אולי דרכם ניתן ללכת אם לא לקבוצה אז לפגישות פרטניות בברכה נטע מוזר בברכה נטע מוזר

05/11/2012 | 19:45 | מאת: נעמה

הי נטע, זאת נעמה. אם את זוכרת שפעם הייתי מספרת לך על אמא ושחלתה בסרטן ועליי. ועכשיו אמא כבר בתקופת החלמה. אבל אני כבר ממש מותשת! אני עדיין לא מצליחה להשתחרר מההרגשה הזאת. אני מרגישה שאני כבר לא יודעת מה לעשות, קשה לי מאוד ואני בוכה הרבה וכמעט כל לילה חולמת חלומות רעים על אמא ועל המחלה ועל כל מיני דברים שקשורים לזה. למרות שעכשיו שזה כבר עוד מעט נגמר עדיין אני לא מצליחה לעכל כלום וכל הזמן אני נזכרת בסיטואציות קשות שהיו לנו מתקופת המחלה וזה עושה לי רע אבל זה באמת לא עוזב אותי. וגם לשתף חברות ןאת אמא לא עוזר לי להרגיש. טוב יותר, אני כבר לא יודעת מה כן יכול לעשות לי טוב. אבל אני כבר מאוד רוצה לעבור את זה ולשכוח את השנה הנוראית הזאת

לקריאה נוספת והעמקה

שלום נעמה קודם כל אני שמחה שאת משתפת אותי, ומספיק אמיצה לספר מה קשה לך. אנשים חושבים שעם אמא בתקופת החלמה אז הופ הכל מסתדר בבת אחת. לא זה לא כך. את כותבת שאת רוצה לשכוח את השנה הנוראית הזו. נעמה לא שוכחים כל כך מהר, , אי אפשר למחוק באחת חרדות, פחד מוות ודאגה שמא יקרה לאמא משהו נורא. את כותבת שאת לא יודעת מה עושה לך טוב, אני מאמינה שרק את היחידה שיודעת מה עושה לך טוב. תחשבי על מספר דברים שעושים לך טוב ושמח בלב, תכתבי אותם לפי סדר שאת בוחרת ותתחילי ליישם לפחות פעמיים בשבוע דברים שעושים לך טוב וביתר ימות השבוע אפשר גם לפנטז במחשבה. המחשבות שלנו יודעות הכי טוב מה טוב לנו.לכל אחד/ת מאתנו יש אינטואיציה שהיא יודעת מה טוב לנו. תתידדי עם האינטואיציה שלך ותזמיני אותה לגלות לך מה באמת טוב לך. זה אולי נראה לך מילים מילים, אך זו האמת כולה וזה עובד נפלא אם לא מתביישיםומתחשבים מה אחרים ייגידו בברכה חמה נטע אני כאן בשבילך

24/10/2012 | 14:12 | מאת: סיגלית

החלטנו לשתף אתכם בפורומים על החלמתה של אימי בזכות התרופות של חנן אלרז ויוסי בן. ביוני 2012 גילינו כי לאימנו סרטן השד אשר התפשט לכל גופה. לאחר מיפוי עצמות גילינו כי הסרטן היה בדרגה 4 סוג "קרצינומה". כאשר הרופאים ראו את התוצאות אמרו כי אנו צריכים לספק לאימא סביבה חמה ואוהבת, ולקוות שלא יכאב לה מידי. לאימנו לא היה חוש טעם והיא הייתה במצב ירוד כל כך שאפילו לדבר לא יכלה. על טיפולים כימותרפיים –לא דיברו איתנו רק אמרו שוב ושוב שנקל על כאבה כמה שניתן. כאשר שודרה כהכתבה בערוץ 2, גם אנו, כהמוני בית ישראל, שלחנו מייל והשגנו את חנן. יומיים לאחר מכן החלה אימנו את הטיפול של חנן. בנוסף החלנו לתת לה את הכדורים של הסרטן הכחול (שפותחו על ידי יוסי בן) לבניית עצמות. – היות והיו לה גרורות בכל עמוד השדרה רצינו לתת חיזוק גם לעמוד השדרה. לאחר מספר ימים ראינו שיפור. מיום ליום המצב השתפר עוד ועוד. מידי יום רביעי הלכנו עימה לבדיקת דם ומשבוע לשבוע ראינו כיצד גופה נלחם בסרטן ולאט לאט היא מתחזקת. לאחר כארבע וחצי חודשים של טיפול מתמיד יומיומי, שבו ראינו את אימנו מתחזקת מיום ליום חוזרת לאט לאט לשחק עם הנכדים, חוזרת לנהוג , להכין לנו את המאכלים שאנו אוהבים, וחזר לה חוש הטעם... קיבלנו טלפון מהרופאה שבו התבשרנו כי אימנו יצאה מן המחלה והיא בריאה לחלוטין. כיום יאמנו עדיין משתקמת היא צריכה לעלות במשקל – אבל היא הבריאה לחלוטין מן הסרטן, ואין לה אף לא גרורה אחת בגוף! לנו חשוב לציין כי התרופות של חנן אלרז ויוסי בן הצילו לנו את אימא והחזירו אותה לחיים. ולכן אנו מכאן גם לכם מודים. יש האומרים כי "צדיקים מלאכתם נעשית בידי אחרים" ואנו מרגישים כי חנן אלרז ויוסי בן הם המלאכים שלנו בלבן, ואנו חייבים לזכור, ולהעריך אותם ולומר להם להמשיך הלאה- לעשות את מלאכתם החשובה. אשמח לענות על כל שאלה- ניתן לפנות אלי במייל. בברכה, סיגלית.

24/10/2012 | 22:06 | מאת: יעל

סיגלית שלום, האם אפשר ליצור איתך קשר אנו מתמודדים כעת עם מחלת הסרטן שתקפה את אחי והוא מוגדר כסופני רציתי לדעת אם יש דמיון בין המקרים ולשאוב עידוד מהמקרה שלכם. תודה, יעל

25/10/2012 | 07:27 | מאת: סיגי

צרי איתי קשר למייל שלי ואתן לך את הנייד- בשמחה ובאהבה גדולה :-) [email protected] סיגי

07/11/2012 | 19:25 | מאת: אלה

שלום סיגלית, ראשית תודה על השיתוף שלכם. אובחן אצל אבי אברהם סרטן ריאות והטיפול היחידי שהוצע לנו הוא הכימותרפיה... בעקבות המכתב שלך קראתי על חנן אלרז ואף שלחתי מייל אך עדיין מחכה לתשובה וכפי שאת בטח מבינה, כל יום שעובר בצפייה נראה ארוך. האם יש טלפון או דרך אחרת ליצור עמו קשר? תודה רבה והחלמה לאימך, אלה אם את יכולה, צרי עימי קשר במייל: [email protected]

איך משיגים את חנן אלרז אנו רוצים לעזור לחולת סרטן באופן דחוף אשמח אם תתני לי פרטים למייל או לפלאפון האישי שלי 0506419400

08/12/2012 | 22:41 | מאת: ניצה נוף

לא יכולה לא לעזור

12/11/2012 | 16:08 | מאת: אסתר

שלום סיגלית.... שמחה בשבילכם שאמא מחלימה ומתחזקת.... עד מאה ועשרים... מעוניינת לכתוב לך מייל כפי שציינת אך אין כאן את כתובתו... אשמח לקבלו. מדובר בבתי הבכורה בת 38 ואם לשני בנים קטנים... אגב, הטלפון שלי 054-7245364. בתודה מראש אסתר

12/11/2012 | 20:29 | מאת: ג'וס

סיגלית שלום ,סיפורך מעורר תקווה ושמחה לשמוע שאמך מחלימה .אני צריכה בדחיפות את עזרתך ,איך ניתן להגיע לחנן או לתרופה עבור חברה טובה שזקוקה לה במהירות האפשרית ..תודה , ג'וס

20/11/2012 | 09:30 | מאת: אורי

אשמח אם תצרי קשר בפרטי תודה

24/11/2012 | 02:33 | מאת: לילי

סיגלית שלום .גם אנחנו מאוד נואשים בשל סרטן קשה שתקף את אימי בפעם השנייה בתוך שנה .אודה לך מאוד אם תעבירי אלי את הטלפון של חנן. הבנתי שמדובר בסכומי כסף לא מבוטלים. במשך כמה זמן אמך לקחה את התרופה?לתשובתך המהירה אודה

02/12/2012 | 23:06 | מאת: מלאני

בהצלחה לא יודעת בוודאות

28/11/2012 | 15:27 | מאת: מאיה

שמחתי לשמוע על ההחלמה המהירה של אימך. גם סבתא שלי עכשיו במצב דומה לשלה, אולי קצת פחות טוב, לא מסוגלת ללכת או לדבר ולא עוברת טיפולים כימותרפיים. השגנו את חנן ואנחנו נותנים לה את התרופה מסודר כל יום אבל לא רואים שיפור כלשהו. זו פעם ראשונה שאני שומעת על התרופה של יוסי בן- הכדור לסרטן הכחול ואולי אם ננסה לתת לה אותו בנוסף לתרופה זה יעזור וניראה שיפור. איך אני משיגה אותו או את הכדורים? זה דחוף שיגיע אלייה כמה שיותר מהר.. תודה : )

13/12/2012 | 21:42 | מאת: jos

שלום רב,תודה ששיתפת אותנו בסיפורך האישי זה מאוד מעודד ומעורר תקווה .חברתי לוקחת את הפורמולה כבר חודש ואין שיפור ,לאחר כמה זמן בערך מרגישים שיפור??(אני יודעת שזה משפיע באופן שונה אצל כל מטופל)ואיך משיגים את הכדור של הסרטן הכחול ומי המליץ לכם לקחת גם אותו לחברתי יש סרטן מיאלומה נפוצה (הפוגעת קשות בעצמות),אשמח לכל מידע שאוכל לקבל על מנת שנוכל לעזור לה.שוב תודה ובריאות טובה , ג'וס

19/12/2012 | 15:32 | מאת: שרה

יעל שלום , ראשית כל אני שמחה על הבשורות הטובות , אני מאחלת לכם רפואה שלמה לאמא לעוד המון שנים הבאות . דודתי אובחנה בשד ( אני אפילו לא מסוגלת לחזור על המילה המפחידה הזאת ) . את יכולה לתת לי פרטים על 2 הבחורים שאחראים על הכדורים , ומיהם הם , אם בדקתם במשרד הבריאות על הכדורים ואם הם מוסמכים והאם פגשתם אותם ..אשמל לתשובה בהקדם .

אני שמחה בשבילך אבל שתדעו את זה: http://www.health.gov.il/NewsAndEvents/SpokemanMesseges/Pages/08012013.aspx

20/10/2012 | 08:00 | מאת: ארז

שלום אבי עבר ניתוח בראש הלבלב בחודש יולי שבוע שעבר עשינו בדיקה והממצאים מראים שיש גרורות בכבד ובריאות האם הטיפול שאתם מציעים יכול לטפל בגרורות ובשלב זה של המחלה? בברכה ארז

לקריאה נוספת והעמקה

שלום ארז משאלתך ניתן להבין שאתה חושב שבאתר זה יש מענה לטיפול רפואי. צר לי אך תחום המומחיות של אתר זה הינו תמיכה וליווי לחולה ומשפחתו בקשר לנושאים הקשורים לדרך ההתמודדות הנפשית והחברתית. במידה ואתה מעוניין לשאול על נושאים שאינם קשורים ישירות לטיפול הרפואי, כמו תרופות, הקרנות וכו' אלא להשלכות של המחלה על החולהומשפחתו, אני כאן בשבילך. בברכה נטע מוזר

19/10/2012 | 18:21 | מאת: מירי

חפשת דחוף את המייל ,של חנן אלרז

שלום מירי אין לי את המייל של חנן אלרז אך אם תגלגלי מספיק למטה אל השאלות והתשובות תמצאי הרבה התכתבות בעניין חנן אלרז, אולי תמצאי שם את מבוקשך בברכה נטע מוזר

02/12/2012 | 23:06 | מאת: מלאני

זה מה שלי נתנו

25/10/2012 | 07:33 | מאת: סיגי

תשלחי אלי מייל ואעזור לך ליצור עימו קשר את גם יכולה להסתכל על מה שכתבתי על חמן אלרז אימי הבריאה מהסרטן [email protected] xhdh

27/12/2012 | 10:34 | מאת: מצאתי במאקו

[email protected]

לקריאה נוספת והעמקה

שלום רונית לצערי אין לי ידע היכן מתקיימות קבוצות כאלו אם בכלל מתקיימות. אני חושבת שבקשתך היא כל כך לגיטימית וכל כך חשובה, עד לפני 4 חודשים הייתה קיימת עמותת חוסן , (משך 22 שנים) שנתנה מענה כי היו לה קבוצות תמיכה מעורבות גם לחולים וגם לבני הזוג ביחד או לחוד. לא היו לה קבוצות נפרדות רק לבני הזוג. אולי שווה לבדוק עם העמותה למלחמה בסרטן אולי להם יש מענה לצרכייך. מכל מקום אני מאוד מאמינה בטיפול מקצועי בזמן משבר בין אם הוא קבוצתי ואם לא אולי אפשר פרטני בברכה נטע מוזר

08/12/2012 | 22:34 | מאת: ניצה נוף

נכון שצריך משהו כזה,אבל הכל בא'בלת,מספיק שנדבר ביננו ואני ידועה בתור אחת שסבבה לדבר איתה ולא אחמיא יותר מידי לעצמי,אך כן אני כזאת ואני בטוחה שיש עוד כמוני.אני בכל מקרה אשמח לשוחח עם מי שרק תירצה,אני חיה בתוך זה חצי שנה ובעזרת אלוהים אני מתגברת ומוצאת דרכים להתמודד.

10/10/2012 | 11:54 | מאת: פועל ישועות

כמנהלת הפורום וכשרות לחולי סרטן ובני משפחותיהם, האם את יכולה לנהל רישום ופרסום של מידע מסודר ומעקב אחרי נושא "חנן אלרז"? הכוונה היא לסטטיסטיקה פשוטה שתספור את האירועים הבאים: ------------------------------------------------ 1) יצרתי קשר עם חנן 1.1) אני בטיפול הפורמולה - 1 חודשים 1.?.1) מצב המחלה החמיר 2.?.1) מצב המחלה נותר ללא שינוי 3.?.1) מצב המחלה השתפר 1.2) אני בטיפול הפורמולה - 2 חודשים 1.?.1) מצב המחלה החמיר 2.?.1) מצב המחלה נותר ללא שינוי 3.?.1) מצב המחלה השתפר 1.3) אני בטיפול הפורמולה - 3 חודשים כנ"ל: החמיר? נשאר? השתפר? 1.4) אני בטיפול הפורמולה - 4-6 חודשים כנ"ל: החמיר? נשאר? השתפר? 1.5) אני בטיפול הפורמולה - למעלה מ-6 חודשים כנ"ל: החמיר? נשאר? השתפר? 1.6) החלטתי לא להשתמש בפורמולה 1.6.1) יקר לי מדי 1.6.2) לא נשמע לי אמין ------------------------------------------------ מי שתורם למעקב שלך צריך רק לציין באיזה סעיף הוא נמצא, ואת מוסיפה +1 למונה הזה (בכדי שלא תצטרכי לקרוא ולנתח מכתבים ארוכים). יש כמובן עוד סטטיסטיקות שאפשר לנהל (איזה סרטן? לוקח/לקחתי טיפול כימו? איזה כימו? שלב המחלה? ועוד ועוד, אבל עדיף לא לסבך יותר. קיימת תמיד הבעיה של אמינות הדיווחים באינטרנט האנונימי, אבל נביא את זה בחשבון.

לקריאה נוספת והעמקה

שלום לפועל הישועות קודם תהיהתי על מהות שמך שרשמת כאן? שנית תהיתי לאיזה צורך אתה מבקש נהניתי מפניתך הישירה אלי אני מסוקרנת מה מוביל אותך לשוטט בפורום זה בברכת שנה טובה ובריאה נטע מוזר

04/10/2012 | 20:40 | מאת: סקוביבון

שלום שאלה עבור חולת סרטן ראות ( צעירה )עם גרורות. כרגע עוד לא מקבלת טיפולים נמצאת בברור אך לא יכולה להשיאר רגע לבד. סיעודית. חולה מזה כחודש. 1. האם ניתן להגיש בקשה לשרותים מיוחדים (טרם עברו שלושה חודשים כדי להגיש בקשה לנכות כללית)? 2. האם ניתן להביא מטפל זר? מה זה דורש? תודה

לקריאה נוספת והעמקה

שלום סקוביבון יש מספר חברות כוח אדם שמתעסקות עם העסקת עובדים זרים. התשלום לעובד זר ניתן לעובד ע"י המשפחה ואם מסדירים בביטוח לאומי את הזכויות, אז חלק מהסכום יכול להנתן עבור העובד. בחברות הללו מכירים את כל הכללים ויכולים מאוד לעזור. אני לא יודעת אם את/ה מלווה את האישה הצעירה, אם כן אולי תרצה לדעת קצת יותר על ליווי של חולה במצב כזה, האתר הזה בדיוק מיועד לכך במידה ותרצי/ה אני זמינה כאן מידי יום בברכה נטע מוזר

03/10/2012 | 23:52 | מאת: יפעת

הי, אני אשמח לדבר עם משהו שחלה בסוג זה של סרטן או בן משפחתו. תודה רבה

שלום יפעת אני מנחה קבוצות לחולים עם סרטן וגם מנהלת אתר זה. במרוצת השנים נתקלתי בסוגים רבים של מחלת הסרטן. במידה ואת רוצה לדבר איתי, אני זמינה באתר זה כל יום בברכה נטע מוזר

09/10/2012 | 00:04 | מאת: שירלי

אמי חולה בסרטן המוח GBM קראתי רבות אודות סרטן זה של אמי וכן אודות סרטן גזע המוח באם אני יכולה לעזור בדבר מה אשמח

03/10/2012 | 22:46 | מאת: אמילי

שלום לכולם, אשמח אם תוכלו לעזור לי. אני מחפשת מטפלת ישראלית שתהיה מוכנה לטפל בגיסתי היקרה, חולת סרטן. אני מחפשת אישה אחראית, אנרגטית, חמה, אוהבת ובאמת שתבוא ותטפל מהלב.אישה שתפריח רוח חיים ואופטימיות. העבודה היא לשעות הבוקר. אשמח לקבל הצעות ופרטים למייל: [email protected] תודה.

שלום אמילי אני לא בטוחה שדרך אתר זה תוכלי למצוא אישה לטיפול. בדרכ כל הפונים לאתר זה הם אנשים שחלו בסרטן או בני משפחה ששואלים שאלות לגבי בן/ת משפחתם שחלה בסרטן. במידה ויש נושאים שאת מתלבטת לגביהם ורוצה להתייעץ אתי, זה בהחלט המקום בברכה נטע מוזר

04/10/2012 | 14:05 | מאת: אמילי

היי נטע, קודם כל תודה על תשובתך. שנית, האם את יודעת היכן אוכל למצוא? לאיזה פורומים או אתרים ניתן לאתר מטפלת רלוונטית? בדר"כ זה דרך המלצות מפה לאוזן, לכן חשבתי שאולי מצא בפורום זה. בברכה, אמילי

06/10/2012 | 18:59 | מאת: n

שלום אמילי חא ידוע לי אם יש אתרים של מטפלות, אך את יכולה לנסות לכתוב באינטרנט ואלי שם מה שכן ידוע לי, שבתל"ם יש תוכנית של ליווי חולי סרטן והסטודנטים של התוכנית מעונינים ללוות חולה עם סרטן כי כך הם לומדים. זה לא מטפלת אך לליוי יש ערך מאוד חשוב מאחלת חג שמח בברכה נטע מוזר

23/09/2012 | 01:50 | מאת: הבת

שלום, אבחנו לאבי (60) סרטן הלבלב גרורתי לפני חודש וחצי. מאז מצבו מתדרדר מחוסר אכילה ולדעתי גם הרבה מאוד עצבים. הוא כועס על כולם ודרוך כל הזמן, פקעת עצבים נוראית וקשה וממש מתעמר בכולנו. כולנו מאוד מנסים להבין ובעיקר דואגים לו כי הוא פשוט אוכל את עצמו, בטוח שאנחנו לא מספיק דואגים ושאם זה היה הפוך דברים היו נראים אחרת. האם כדאי לשקול שימוש בתרופת הרגעה? והאם זהו סוג של שלב וזה עובר? תודה

לקריאה נוספת והעמקה

שלום לבת סרטן והידיעה שזמני קצוב, מעורר הרבה זעם וכעס והיחידים שהחולה יכול לכעוס עליהם זה האנשים הכי קרובים, אני מאמינה שהוא לא יכעס על הרופאים או על אנשי המקצוע, וכיון שיש הרבה כעס עם הופעה של מחלה סופנית, או מחלה שמאיימת על החיים מגבילה ולוקחת כוחות, מחפשים נתיב להוציא את הכעס. לא ברור לי אם הוא היה אדם כועס בדרך כלל, אך אנו יודעים שבמצבי סטרס תמיד הכל מקצין. כדי לסייע לכם מעט בעניין הכעס, חשוב שתבינו שזה כעס שלו ולא שלכם, ואם תצליחו להגיד לעצמכם את זה, אולי יעזור במשהו. אנחנו יודעים גם שהכעס הוא על זה שאתם נשארים בחיים והוא קרוב לוודאי שלא, לנוכח סרטן הלבלב עם גרורות. לא ברור לי המשפט שלך "אנחנו בטוחים...... באשר לתרופות הרגעה בהחלט מומלץ גם עבורו, וגם לכם יהיה יותר קל. לגבי השאלה שלך על שלב. במחלה סופנית או במצבי סטרס קשים יש מספר שלבים. הלם -מהידיעה שקיבלתי, התמקחות - למה דוקא אני, כעס - בדרגות שונות וביטוי שונה, יש כאלו שנורא כועסים אך מתכנסים ולא מדברים ורק רואים אצלם זאת בהתנהגות, יש כאלו שצועקים ומתנפלים ועוד כל מיני צורות שבדרך כלל אופייניות להתנהגותו הכוללת של האדם. ההשלמה והקבלה הם השלבים שבדרך כלל מביאים איזושהוא שקט לאדם שמאפיינים את העובדה שיש תחושה שזה חלקי בעולם הזה/, שזה חוסר המזל שלי/, שאולי אני אמות ועוד כל מיני מחשבות ששוה מאוד שיהיה לאדם אפשרות לבטא אותן בקול. בשלבים של השלמה וקבלה כדאי מאוד לעשות פרידה. אין לנו כל ידיעה כמה זמן זה יקח עד מותו של אדם ולכן כדאי להתחיל להתכונן. יתכן שמאוד קשה לך ואף מכעיס אותך שאת לא הזכרת את המילה מוות ואני כן התייחסתי. סרטן עם גרורות הוא בדרך כלל סופני, לא יודעת אם אמרו לכם. אם אחרי דברי אלה עדיין תרצי להתכתב איתי ולשאול שאלות, אני זמינה כאן בשבילך מידי יום ואתייחס לכתיבתך במלוא הרצינות והידע כמובן. בברכה נטע מוזר

27/09/2014 | 18:52 | מאת: בר

שלום רב נעזרתי בעבר ואני זוכה( בלשון המעטה מירבית לשאול גם עכשיו כי עדיין אבי בחיים ואילו חיים),,,( הוא לאחר ניתוח ויופל ובנוסף הסרת קיבה וכעת סרטן גרורותי בכל הגוף),,,,אבי במצב קטסטרופה שוכב במיטה בלי לאכול ובלי לשתות בצקות קשות ברגליים עד כדי פצעי לחץ והכחלה באצבעות הרגליים הבצקות בכל הגוף גם בראש מדי פעם הוא מעוות את הלסת ,שתן שחור בקושי ,כשלקחנו אותי לביח לא התייחסו אליו ובקושי רב טיפלו בו,מדי פעם הוא צלול וחד וצועק כל הזמן בוכה וכועס ,נזכיר שמצב הנפשי של כולנו מסביבו זוועתי במיוחד אבל אנחנו לא בסדר עדיפות כרגע ,מה עושים האם מדובר בימים בשעות ,נאמר לנו שעש חסימה בשער הכבד ויש שם גרורות ,האם זה יכול לבוא בבום האם נדע כמה שעות לפני שהוא במצוקה ,האם לנסות לעזור לו ??? אשמח לתשובה כנה וישירה בברכה בר

22/09/2012 | 14:26 | מאת: רונית

אנו רוצים לדעת האם התרופה שלך מתאימה גם לחולי סרטן בכבד אנו מבקשים אם אפשר ליצור עמנו קשר בפלאפון 0507819505

לקריאה נוספת והעמקה

שלום רונית נראה לי שאת חושבת שהפורום הזה הוא של חנן אלרז ונראה לי שאת שואלת על התרופה שלו אם מתאימה הפורום הזה לא של חנן ולא נראה לי שהוא יענה כאן אם את רוצה לדעת פרטים עליו גלגלי קצת את כל הכתוב למטה ותמצאי בודאי את הפרטים כיצד להגיע אליו. בברכה נטע מוזר

21/09/2012 | 01:33 | מאת: אהרן

שלום נפגשנו עם חנן אלרז - במהלך המפגש הרושם שנוצר שמדובר בנוכל שמסתייע בכמה שקרנים, ומי שקצת מבין ברפואה שם לב שהוא לו מבין כלום את הכסף הוא לוקח במזומן ללא קבלות וחשבונית, במסווה של חסיד אומות העולם אין צורך להאריך אבל מדובר בשקרן שמספר שהתרופה פגה לאחר שבוע ולכן צריך לשלם כל שבוע מחדש וכל מיני פינטוזים (אגב צריך למרוח אותה ברקטום שבע פעמים ביום) מאחר ואנו נמצאים במצב קשה ומנסים להציל חיי אדם בכל מה שניתו שלחנו את התרופה למעבדה ואין בה כלום!!! ס"ה מים מינרלים, קצת דבש ושמן פירות הדר מומלץ לכל אחד שקונה לשלוח למעבדה מי שמאמין שמוצרים אלו יביאו לפי מה שאמר חנן להמתת תאים סרטנים וגם לחיזוק המערכת החיסונית וגם לבניית והגנת תאים בריאים - שיבושם לו, בכל מקרה חומרים אלו לא מתקלקלים אחרי שבוע וגם לא אחרי שנה , ופשוט יש פה שיטה מעולה לנצל את שארית כספם של חולים מסכנים שמעונינים לחיות אין ספק שחנן "ממציא" מוכשר

23/09/2012 | 13:43 | מאת: המאמינה

סליחה !!! מה לעשות שתמיד יהיו אנשים רעים וקנאים שלא יודעים לפרגן למי שמצליח , אדון זה הזמן להיתנצלות!

25/09/2012 | 02:07 | מאת: שירלי

תודה רבה לך על האינפורמציה (-: אני ראיתי את השם הזה רץ המון , ומודה כי מאוד התלבטתי בפרט אחרי שראיתי את הכתבה בערוץ 2 ובפרט שעוד לא קל להשיג את האדון... גם אני כעת במצב מאוד נואש עם אמי ומנסה למעשה כל דבר אשר יש לו ולו מעט אחיזה במציאות ראיתי סרטו מעניין של אב אשר הציל את בנו מסרטן קשה ( הסרטון לא ישיים ב100% שכן יש הרבה דברים ומכשירים יקרים מאוד לקנות ) אך מעניין בפרט בתחום התזונה . http://www.cancerhelp.org.il/news/http-www.youtube.com-watch-v-rv2zdrno5k0-feature-youtu.be זה הקישור לסרטון ישנו גם טיפול ניסוני בבלגיה אשר הוא בגדר מחקר אשר עומד לפחות על פי הנטען על 25% הצלחה ( הטיפול עצמו לא עולה ) שווה לדעתי לבדוק בכיוון הזה ותוספי תזונה רפואה שלמה

את מקבלת אחוזים השאלה היא כמה?

את מקבלת אחוזים השאלה היא כמה?

13/11/2012 | 14:34 | מאת: א

שלום האם אפשר ליצור איתך קשר כחשהו? תודה

19/09/2012 | 11:52 | מאת: לילי

אבא של בעלי חי 30 שנה בחו"ל , לפני 7 שנים אובחן כחולה סרטן, כיום מוגדר חולה סופני שנשאר לו 3 חודשים לחיות. הוא מבקש בדמעות לבוא לארץ לסיים את חייו פה. אין לו ביטוח לאומי, אנחנו לא יודעים מה לעשות ואיך להתנהג איתו במצב כזה גם נפשית וגם כלכלית.

שלום לילי אין ספק שלום לילי אין ספק שזו סוגייה לא פשוטה,יחד עם זאת השאלה אם הייתם רוצים לכבד את בקשתו, יתכן שהייתם מוצאים דרך. אולי שי לכם כחברי קפת חולים זכויות לגבי הורה? תלוי גם אם הייתם רוצים לאפשר לו למות בביתכם ואז העלויות הן לא גבוהות אך חשוב לקבל הדרכה איך מנהלים הוספיס בית. בכל קופות החולים יש שירות הוספיס בית,. גם אני יכולה לתת הדרכה להוספיס בית. נראה לי שהשאלה היותר משמעותית היא: כמה אתם מוכנים לקחת זאת על עצמכם ולכבד את רצונו. אני זמינה באתר יום יום ואתייחס ברצון. בברכה נטע מוזר

13/09/2012 | 12:17 | מאת: בת דואגת

שלום רב נטע, אימי חולת סרטן כ 6 שנים ובחודשים האחרונים החמיר מצבה והטיפולים הכימיים לא עוזרים. היא נקלעה למצב נפשי קשה מאד המתבטא בהתקפי חרדה ודיכאון שרק כדור הרגעה מפסיק אותם ואז היא רדומה יום שלם. התחלנו לטפל אצל חנן אלרז ולמרות שיש תקוה לרפוי היא לא מצליחה להתעודד מכלום ורוב היום במצב ישיבה או שכיבה. לפני פחות משבועיים הוסיפו לה עוד חצי כדור נוגד דיכאון אך זה טרם השפיע. חשוב לציין שעד לפני חודשיים היא תפקדה מצוין והירידה בתפקוד כנראה היא הסיבה לדכאוןאך מן הסתם המצב הנפשי מחמיר עוד יותר את המצב הפיסי.אשמח לעצה.

לקריאה נוספת והעמקה

שלום לבת הדואגת, אכן זה נשמע מדאיג. סרטן היא לא מחלה קלה, יש בה איום ממשי על החיים וגם אם יש תהליך של נסיגה או המחלה לא פעילה כרגע, עדיין פחד המוות קיים ויכול לגרום לדיכאון. אנשים מגיבים לתחושת שלהם שבדרך כלל לא משקרות, ואחת התגובות היא דיכאון. לעיתים כדורים לא ממש עוזרים, אך זה מה שהרפואה יודעת להציע. מאחר וגוף נפש הם יחידה אחת שמאוד משפיעה ומושפעת לכן כל מחלה גופנית ,במיוחד מחלה מאיימת על החיים, גורמת להתדרדרות גם במצב הנפשי. ברוב המקרים יש נטיה להסתמך רק על הטיפול הרפואי ויש ניסיון גם של המערכת הרפואית וגם של המשפחה לא לגעת בצד המרגיש. יש מספר סיבות שלא נוגעים בתחושות וברגשות: רוב השפה בין נבי האדם היא שפה ענינית , טכנית ולא רגשית ופשוט לא יודעים איך לדבר בשפה זו, נגיעה ברגש היא מפחידה, מאיימת על הצד הבריא ולכן קיימת העדפה לברוח לטיפולים ולדברים הטכנים. כל הכבוד לך על המוכנות לראות ואולי גם לגעת במקום הכואב. חולים מצפים שבני המשפחה ו/או הצוות הרפואי ישאלו שאלות או יגיבו בצורה זו או דומה לזו: , איך אני יכולה להיות בשבילך, מה היית רוצה שאני אעשה, איזה טיפול היית רוצה לקבל, יש לך זכות להחליט בכל הקשור לגופך, מה היית רוצה ממני ואולי לא נעים לך לבקש. הייתי שמחה שתשתפי אותי במה שאת חושבת או רוצה או לא רוצה. יש עוד הרבה סגנונות אבל זו הרוח. אנשים שמצבם מתדרדר רוצים להגשים, להגיע להספיק עוד משהו, אפשר לשאול אותם אם משהו שהייתה רוצה לעשות. אני מפסיקה עכשיו כי אני מרגיה קצת עומס. במידה ותרצי להמשיר את הקשר, אני באתר מידי יום כל טוב בהצלחה נטע מוזר

16/09/2012 | 12:06 | מאת: הבת הדואגת

תודה רבה על תשובתך. כאשר שואלים אותה כעצתך היא עונה תשובות כמו: אני רוצה שתעזבו אותי בשקט ותיתנו לי למות. אז אנחנו מרגישים שכל מאמצינו לשא וזה מוציא את כל האמונה והתקוה גם מאיתנו.גם אני וגם אחותי מותשות עיקר המצב המנטלי. גופנית מצבה יחסית טוב אבל המצב הנפשי מדרדרד אותו. האם אין בכל זאת כדור נוגד דיכאון חזק יותר מציפרלקס? תודה ושנה טובה

01/10/2012 | 14:51 | מאת: נדב

שמי נדב ואני חולה בסרטן מזה כשנתיים. קראתי את השרשור שלכן ורציתי לומר לך כמה מילים. ההתמודדות עם המחלה היא מורכבת מאין כמוהה. הגדרתי פעם את ההרגשה שביום בו מספרים לך שאתה חולה, "מלאך המוות" מתיישב על הכתף שלך ומלווה אותך לאורך כל התהליך. המחשבות על המוות הן בלתי נמנעות, בעיקר בתקופות הפחות טובות, וגם בטובות יותר. אבל נוכחתי לדעת עם הזמן שישנם המון כלים העומדים לרשותנו ועלינו פשוט לנצל אותם עד תום. את צודקת, הדכאון הוא אחד האוייבים הגדולים שלנו בהתמודדות ולכן צריך לטפל בו. ישנם הרבה תרופות לדכאון ואם אחת לא עזרה אז עוברים לאחרת. פני לפסיכיאטר והסבירי לו את המצב, יש לו לא מעט כלים להתמודדות. ואם הוא לא משתף פעולה יותר מדי וגם זה קורה לפעמים, אז פונים לאחר. לפרוק ולדבר הוא כלי נוסף שבו רצוי מאוד להשתמש. אין תחליף לאיש מקצוע מול כל חבר או בן משפחה תומך ככל שיהיה. ישנם אנשי מקצוע שהתמחותם היא בהתמודדות בסרטן. זהו אינו טיפול פסיכולוגי שגרתי. התחילו בזה, כי ברגע בו ישנה הקלה במצב הנפשי התקווה מרימה את ראשה והופכת להיות דומיננטית. גם לנו כחולי סרטן, אם חלילה אנו מגיעים לסופנו, לא נרצה ללכת מתוך דיכאון. דיכאון הוא חושך. המצב בו את מתארת את אמא כשמצב רוחה משתפר ככל שעובר היום, זהה למה שעבר עלי. קשה לי גם להסביר לך את זה. אולי לוקח לנו יותר זמן ל"הניע" בעקבות החולשה. אולי בערב, ישנן פחות מטלות שהיינו עושים בתקופה הבריאה ואז אנחנו גם פחות מתוסכלים מחוסר היכולת. אני חושב שדבר טוב שקרה לי, הוא שכשהבנתי שההתמודדות היא ארוכת טווח, ללא תאריך יעד, והטיפול הקונבנציונאלי לא בישר נפלאות, הגדרתי לעצמי שאני "קונה זמן". קונה זמן עד לטיפול הבא שיצא. זה מקטין את הלחץ בהשגת היעד בשלמותו וזה מעניק לנו נצחונות קטנים וחשובים. כל פעם הייתי "קונה זמן" עד למאורע שצריך להגיע (חתונה של, יום הולדת של הילדים, שנה למחלה וכו'). מאחל לאמא ולך המון בשורות טובות. אם תרצי לשוחח אני פה. שנה טובה. וחג סוכות שמח.

05/10/2012 | 16:04 | מאת: אורית (הבת הדואגת)

רק היום התפניתי לבדוק את הפורום מזה שבוע שהייתי עסוקה בטיפול אנטנסיבי באימי ואני חייבת לציין שמאד התרגשתי ממכתבך ומהרצון לעודד אחרים. עם כל הכוחות שאני מגייסת להבין את אימי ברגעיה הקשים קשה לי להתמודד עם הויתור הטוטאלי שלה על חייה. מצבה הקליני אומנם לק קל אבל יציב ויש לנו תקוה גדולה בעקבות טיפול אלטרנטיבי אבל כלום לא עוזר. אותה זה לא מעודד והדיכאון משתלט עליה לחלוטין. אני באמת חושבת לפנות לפסיכיאטר אבל הנסיון שלי עם רופאים קונבנציונאלים כל כך מרחיק אותי מהם כי רובם בטוחים שאין סיכוי לצאת מהמחלה ונותנים לי הוראות להיות עם אמא "בחור השחור" ולהבין אותה. אין לנו גם הרבה זמן לנסיונות תרופתיים רבים. אמא עייפה ואיבדה את החשק לעזור לעצמה והדבר כמובן מחמיר גם את מצבה הפיזי למרות שכאמור הוא לא עד כדי כך רע.היא מחמירה אותו בחוסר תזוזה וחוסר מוכנות לעשות שום דבר שיכול להציל את חייה. אפילו את הטיפול האלטרנטיבי היא לוקחת לאחר קרבות התשה איתנו.אם יש לך שם של פסיכיאטר חיובי או תרופה ששמעת שעוזרת אשמח לשמוע תודה רבה ושבת שלום

12/09/2012 | 22:09 | מאת: זיו

חברים יקרים,בקרוב יתחיל טיפול באמצעות פורמולת אלרז בקליניקה בעומר ע"י נטורופת ותיק. בנוסף לשימוש בפורמולה תינתן תוכנית תזונתית מקיפה. לפרטים[email protected]

25/09/2012 | 00:56 | מאת: אסתר

זיו שלום יש לי שאלה האם אתה המטפל? האם זה לא אמור להיות בטיפולו של אלרז בלבד?

25/09/2012 | 10:05 | מאת: זיו טורבוביץ'

אסתר שלום.אלרז הוא היחידי שמייצר ועובד עם כמה מטפלים בארץ.אני הטפל עצמו-נטורופת. חתימה טובה הרבה בריאות זיו

02/10/2012 | 00:31 | מאת: אסתר

11/09/2012 | 21:00 | מאת: יוני

שלום. איזו מרפאות כאב מומלצות לחולי סרטן? האם המרפאה בהלל יפה טובה? האם המרפאה באסותא טובה יותר? בתודה מראש

לקריאה נוספת והעמקה

שלום יוני אין לי מידע איזה מרפאה טובה יותר יש היום ידע רב בנושא טיפול בכאב, והידע זמין בכל המרפאות. נראה לי שמה שחשוב הוא ללכת למקום קרוב ונגיש עבורכם, כי גם כך יש לכם בוודאי כל כך הרבה נסיעות והוצאות. המומחיות שלי היא בחלקים הנפשיים והתמיכתיים בחולים עם סרטן. אשמח לעזור בברכה נטע מוזר

13/09/2012 | 11:15 | מאת: יוני

אם תשאירי פרטי קשר ניצור עמך קשר. תודה.

07/09/2012 | 11:41 | מאת: רפי

052642258000526422580היי ליפני כשבוע אמי הופנתה לבדיקת ct לאחר ששסבלה מסחרחורות ובלבול. תוצאות הct ראש הצביעו על שלושה גושים שלטענת הרופאים נראים כגרורות. לכן הופננו לבצע בדיקת mri בכל הגוף על מנת למצוא את גידול המקור , אך הבדיקה בכל הגוף יצאה תקינה. האבחנה בראש נשארה כמו שהיתה לאחר הct : ממצא מיטוטי גדול טמפורופריאטלי אחורי ימני כמתואר.בסבירות גבוהה תהליך מיטוטי אינטרה אקסיאלי ראשוני מדרגה גבוהה. אפשרות סבירה ל BGM. כאמור עוד לא התבצעה ביופסיה, אם תוכלו לפרש את האבחנה לשפה ברורה ופשוטה אני הודה לכם מאוד. כמו כן בכוונתנו יום ראשון להתאשפז בתל השומר.

08/09/2012 | 08:07 | מאת: אור

שלום לכם ואיחוליי בריאות בימהרה, ידוע כאחד הטובים בניתוחיי ראש הוא הפרופסור מאיכילוב שנותחתי אצלו , פרופסור צבי/קה רם שווה ליפנות אלייו ודחוף יש לו מירפאה פרטית גם אבל באמת ליסמוך בעיניים עצומות .... בהצלחה

09/09/2012 | 18:40 | מאת: רפי

תוכל ליצור איתי קשר בנייד הודה לך מאוד 0526422580

07/09/2012 | 10:09 | מאת: אאורטל

לפניי שנה גילו לאימי סרטן בשד עם גרורות למוח פזור בריאות היא עברה 10 הקרנות ואמרו לנו שיש לה סרטן דרגה 4 לפניי 8 חודשיים הודיעו לנו שנשאר לה כמה חודשיים לחיות אימי בת 61 כיום יש לה כאבי תופת ברגליים שבאים לה בלילה יש לנו צוות רפואי בבית אחות ורפא 3 פעמיים בשבוע כל הנסיונות לתת לה מורפיום לא הצליחו היא מקיאה מהכדורים האלה האחות אמרה לנו שנשאר לה כמה שבועות אני לא כל כך מאמינה מפניי שהיא מדברת אוכלת הולכת קצת על הרגליים אבל מאוד מאוד רזה האם זה נכון שנשאר לה כמה שבועות לחיות לפי המצב שאני מתארת לך הודה לך אם תחזרי אליי אני מאוד מיואשת ולא מפסיקה לבכות לפניי 18 שנה הלך לי אח מהמחלה הזאת והוא היה רק בן 17 תודה

07/09/2012 | 10:12 | מאת: אורטל

אם תוכלי להחזיר לי תשובה פה באתר הודה לך מאוד נטע כי אני לא זוכרת את הסיסמה של הדואר שלי תודה רבה ושבת שלום

שלום אורטל חזרתי זה עתה מחופשה על כן אני מתייחסת אליך באיחור מה. אני יכולה להבין את המשבר שלך , את הבכי והכאב, זה באמת בלתי נתפס, אך אני מאמינה שלא היו אומרים לך אלא בגלל שיש הוכחות. ברור שאף אחד לא יכול לקבוע בוודאות כמה זמן נשאר לאמך, ועל כן לדעתי חשוב מאוד לעשות פרידה שתתאים לכם כמשפחה. במידה ואת מעונית שארחיב בנושא של פרידה אנא כתבי לי ואתייחס לכל שאלותיך אני זמינה שוב באתר מידי יום בברכה נטע מוזר

06/09/2012 | 12:10 | מאת: דורית

שלום, לפני כחודש הובחן בעלי עם לימפומה מוח DIFFUSE LARGE B-CELL LYMPHOMA גודל 45X30X40 - בן 43 , התחלנו בטיפול כימו... מצב הרוח שלו ירוד מאוד, מתקשה להיות כל היום בבית, אנו מחפשים קבוצת תמיכה שאפשר להצטרף אליה - לדבר, להבין אם יש סיכוי החלמה מהמחלה , לשוחח על הקשיים שמלווים את התהליך ... תקופה קשה..... אודה לתגובתכם

לקריאה נוספת והעמקה

שלום דורית הייתי בחופשה לכן אני חוזרת אליך באיחור. עמותת חוסן שקיימה קבוצות לחולים עם סרטן נסגרה לדאבוני, ידוע לי שבראשון יש קבוצה תמיכה, אולי יש גם בירושלים וגם בקצרין אינני יודעת מהיכן אתם בארץ , מכל מקום המחשבה שלך לגבי תמיכה מאוד חשובה ואם לא תמצאי קבוצה, שווה אפילו לבקש בקופה אליה אתם שייכם שיחות עם עובדת סוציאלית או פסיכולוגית, או אם מתאפשר כספית ללכת לטיפול פרטני. אתייחס ברצון לשאלות נוספות בברכה נטע מוזר

03/11/2012 | 20:23 | מאת: אזרח

ביתי החלימה מלימפומה הודגקין. באופן כללי נחשבת כמחלה עם אחוזי ריפוי גבוהים. אם זה מועיל אשמח לשוחח עימך 0549932458

01/09/2012 | 23:47 | מאת: חן

אשמח לשוחח איתך. איך יוצרים איתך קשר?

שלום חן חזרתי עכשיו מחופשה וכדי לחסוך זמן, אנא הזכר לי כאן באתר במה מדובר ואענה לך שוב אהיה זמינה באתר כל יום בברכה נטע מוזר

01/09/2012 | 10:49 | מאת: אורה בר

שמחתי מאוד לקרוא את תגובותיהם של בני משפחה שהתחילו בטיפול הזה. אני מתכונננת להתחיל בו בקרוב והיה חסר לי פידבק מאנשים שכבר בתוך הענין. אני רוצה לבקש מאנשי שחוו או בני משפחה קרובים שלהם מטופלים לכתוב תגובות כי היות ואין חומר מחקרי בדוק על הנושא ולאף חולה הרי אין זמן לחכות שיהיה חשוב מאוד לשמוע התרשמויות.

12/09/2012 | 17:34 | מאת: אוריתה

היי אורה, האם מצאת עדויות ממטופלים אשר לקחו את הפורמולה? אחותי חולה בסרטן שד גרורתי ואנחנו שוקלים להתחיל טיפול אצל חנן אלרז. תודה!!

כאישתו של מטופל,אני חייבת לציין שרק מי שמאמין באמת ,מטפל נכון על פי ההוראות ולוקח אחריות על עצמו מושפע ממנה. לא יכולה להרחיב,אך אוכל להגיד שבשל העומס על חנן אלרז יש אפשרות לפנות למרפאה של דוקטור דיין בתל אביב. אין לי אינטרס וזה לא ניסיון לשווק משהו. עם המחלה הנוראית הזאת לא משחקים ובטח שאני לא אגיד משהו שלא בא ממקום של איכפתיות ורצון לשתף.

האם אפשר בבקשה לקבל את הפרטים של ד"ר דיין?

לצורך כתבה, אני מחפשת בני משפחות של חולים שנתקלו ביחס לא אנושי או לא נעים לחולה,על ידי הצוות (רופאים ואחיות).

רוצה לשתף פעולה אבל לא כרגע,חוששת מהתוצאות. עדיין לא ברורים דברים. אשמח אם תשלחי לי לפרטי מייל או נייד

25/08/2012 | 18:40 | מאת: חן

שלום , אני מעונינת ליצור עימך קשר לגבי אבי שחלה בסרטן הוא לאחר טיפולים קשים והייתי מעוניינת לקבל עזרתך

שלום חן ברצון אענה לשאלותייך. מתוך ההודעה שלך הייתי מבקשת לדעת איזו עזרה נחוצה לך עכשיו. אני באתר הזה כל יום למעט, ביום חמישי ה30.8 אני יוצאת לחופשה עד ה-13.9 ולא אהיה זמינה באתר, לכן אודה לך אם תתכתבי איתי מהיום עד יום רביעי בערב. בברכה נטע מוזר

היי, לא מזמן גילו אצל אימי סרטן. אשמח לקבל המלצות לתמיכה נפשית שתעזור לי ולמשפחתי וגם לאימי לעבור את תקופת הטיפולים (בתיקווה עד להחלמה) המלצות על פסיכולוגים רפואיים בתל אביב יתקבלו בברכה. תודה ובריאות לכולם.

לקריאה נוספת והעמקה

שלום הדס תמיכה נפשית, לבד מהטיפולים הרפואיים, היא אחת מהדרכים החשובות ביותר בתהליך ארוך זה , התמיכה צריכה להינתן גם לחולה וגם לבני המשפחה שתומכים. אינני מכירה פסיכולוגים באזור ת"א. אני יודעת שאחת מ-9 עמותה לחולות בסרטן שד, נותנת טיפולים. לגבי התמיכה המשפחתית, כמה יסודות. שיחה כנה ואמיתית על רגשות, מה מפחיד, מה יקרה, . המוות גם אם אינו צפוי וגם אם הטיפוליים יעזרו , המוות תמיד נוכח וחשוב לדבר גם על עליו. ביטוי רגשי מרפא ודיכוי רגשי מחלה. זו אינה קלישא אלא עובדות מחקריות רבות. אם יש באיזור שלכם קבוצת תמיכה לחולים ובני משפחה מאוד מומלץ. היכולת לא להסתיר , להגיד את האמת מאוד חשובה ומשחררת. במידה ותרצי להמשיך להתכתב, אני באתר כל יום. ב31.8-12.9 אהיה בחופשה ולא זמינה באתר בברכה והצלחה בדרך נטע מוזר

19/08/2012 | 23:05 | מאת: רוני

עדיין מחפש ליצור קשר עם הנער או משפחתו שטייל באמסטרדם ב-7 לאוגוסט 2012 בשעות הצהריים בין כיכר דאם לרובע החלונות האדומים. צריך להיות בן 13 או 14 ןמטופל. אנא הפיצו זאת וייתכן שנבוא על שכרנו כולם מבחינה רוחנית. בני מוכרח לפגוש אותו. רוני 0545469288 [email protected]

22/08/2012 | 23:49 | מאת: מיכאלה

לא ברור למה אתה מחפש אותו ואולי הוא לא מעוניין

ביום שני האחרון הוכנו בתדהמה כאשר לפתע התגלה לאמא שלי סרטן במוח בשלב מאוד מתקדם . אמא שלי עתידה לעבור ניתוח בעוד מספר ימים רציתי בבקשה לדעת אם יש משהו אשר יכול לתת לי מידע כלשהו לגבי: א- משך ההחלמה ב- דברים אשר אנו צריכים הלערך להם לארגן לה לאחר הניתוח ? ג- והאם משהו שמע כל מידע כלשהו דרכי טיפול חדשניות בסרטן זה לאחר הניתוח באמת שכל מידע יכול לעזור המון תודה מראש

לקריאה נוספת והעמקה

שלום שירלי המידע הרפואי הנאמן ביותר יכול להנתן ממנתחי המוח עצמם, כי להם יש הכי הרבה ניסיון וידע על מה קורה ומה צפוי. ורצוי לא להתבייש ולשאול אותם את כל השאלות המטרידות. לפעמים הרופאים נותנים תחושה לאדם שהוא מנדנד, או לחילופין שואל שאלות שאינו יכול להבין את תשובתם ואז האנשים פשוט נסוגים. ככל שמגלים יותר דאגה וככל שהמשפחה מפגינה יותר אסרטיביות בסופו של דבר גם הרופא יקדיש זמן גם לחולה וגם למשפחה. התמונה שאת מתארת קשה וחשוב לזכור שגם בני המשפחה זקוקים לתמיכה במצב קשה. מאחלת לכם הרבה כוחות ויכולת בדרך שאתם עומדים בראשיתה בברכה נטע מוזר

19/08/2012 | 01:21 | מאת: שירלי

נטע המון תודה על העידוד שוחחרנו עם המנתח , ונפגשנו עימו הוא היא מקסים ומדהים , אך התמונה אשר קיבלנו עם כל מי שהתייעמנו היא שחורה ביותר , בלי הניתוח ועם הניתוח , קראתי הרבה מאמרים על דרכים אלטרנטיביות וספר בדבר דיאטות לאחר הניתוח ואני מחפשת תשובות מאנשים אשר עברו הקרנות בראש לדעת מה בדיוק עומד לקרות ואיך בדיוק ניתן להקל עליה או אם יש דרכים למרות כל הנבואות השחורות של אנשים אשר ניצחו את הסרטן ושברו את הסטטיסטיקות הנוראיות בינתיים נראה לי שאנו נאלץ לחיות מיום ליום ולהגיע כבר ליום שלישי ולהיות אחרי הניתוח שכן אמרו לנו שכל יום הינו קריטי ואני מקווה מאוד שלא נאחר את הרכבת בהמתנה של עוד יומים למנתח שוב תודה על העידוד והאוזן הקשבת שירלי

07/09/2012 | 17:53 | מאת: אור

יקרה רציתי לדעת אייך היה הניתוח, מבינה שכבר היה , אני חדשה בפורום אבל גם לאחר 2 ניתחיי ראש אגב מי המנתח?

אנו מתפלים בכמה חולי סרטן בהצלחה באלטרנטיוי תישלחי לי את הפרטים והפל שלך ואשתדל לעזור [email protected]

08/09/2012 | 00:57 | מאת: שירלי

Hעקב שלום עד עכשיו לא שמעתי על שיטה זו מה זה בדיוק אשמח לקבל מידע למייל [email protected]

שלום רב, מחפשת דחוף מסגרת אישפוזית תומכת לחולה אונקולוגית סופנית אשמח לקבל המלצה שתסייע לחולה שצריכה לצאת ממחלקה אונקולוגית ברמב"ם למסגרת אישפוזית אונקולוגית תומכת .אנו מחפשים מקום מכבד עם טיפול תומך מכל הלב באיזור עמק יזרעאל עם רופא 24 שעות ביממה . מודה מכל הלב לעזרה כנה . רינ'ס

שלום רינ'ס אני יודעת שיש מקום אישפוז בבית שאן. אישה שטיפלתי בה ובבני משפחתה היו מאוד מרוצים מהמקום. יתכן שגם לקיבוצים בעמק יש מחלקות לטיפול תומך מאחלת לך שתמצאו את המקום הכי מכבד עבורה בברכה נטע מוזר

16/08/2012 | 16:30 | מאת: :

כיצד לחיות חיים טובים ומלאי משמעות? וכשמגיע רגע המוות, כיצד למות טוב? http://www.heart-dharma.org.il/files/5Powers.htm

17/08/2012 | 00:26 | מאת: יוספה

נכנסתי לאתר אך לא מצאתי חומר כפי שאמרת

12/08/2012 | 22:13 | מאת: רוני

מבקש עזרה ליצירת קשר עם נער או משפחתו. ראיתיו בטיול באמסטרדם בתאריך 7 באוגוסט 2012 כפי הנראה מטופל. נראה כבן 13 או 14 באיזור כיכר דאם עם אחיו והוריו, מאוד ריגש אותנו ולא יצא לי לשוחח או לבקש פרטים והנני מצטער על כך. ברצוני שילדי יפגוש אותו ! למי שיודע אנא צור קשר: רוני 0545469288 [email protected]

15/08/2012 | 21:37 | מאת: יוספה

אולי יש מקומות נוספים לבד מפורום זה

16/08/2012 | 09:59 | מאת: רוני

את צודקת ניסיתי בעוד פורומים וכמו כן במחלקות אונקולוגיות, מקווה להצליח! תודה

12/08/2012 | 02:16 | מאת: נעמה

אבי אובחן לפני כחצי שנה בסרטן בלבלב דרגה 4 הרופאים מתחילת הטיפול אמרו לנו שמדובר בכמה חודשים היות ויש לו כבר גרורות גם באיברים אחרים אני ומשפחתי לא הסכמנו לקבל את זה והחלטנו עדין לעשות טיפולים כימותרפים אבי לעולם לא ידע שאין באמת טיפול שיוכל להציל אותו או שהמצב הוא סופני אך הוא ידע שהמצב לא טוב ההדרדרות של אבי הייתה מהירה לא הבנו בכלל מה עומד לקרות במשך שבוע טיפלנו בו בהוספיס בית וחשבנו שיהיה הרבה יותר זמן אך לצערנו הגדול הוא נפטר כבר כמעט עבר חודש מאז ואני פשוט לא מעכלת במשך חצי שנה לא עבר יום שלא הייתי עם אבי אני בקושי בוכה אני מפחדת שאם אני יבכה אני יקלוט שהוא באמת לא פה כי אני ממש לא מעכלת שלעולם לא אראה אותו יותר אבי היה איש מאוד משמעותי בחיי ואני מרגישה שלא משנה מה אני יעשה עכשיו אני לעולם לא יהיה מאושר אבי צעיר בסך הכל בן 63 ואני עוד צעירה בת 24 יש בי כעס תמידי על כולם כעס למה זה קרה לנו למה דווקא לאבא שלי אני גם לא רוצה להרגיש יותר טוב אני רוצה שלעולם זה לא יפסיק לכאוב אני לא כותבת כי אני מצפה לעזרה אני יודעת שאף אחד לא באמת יוכל לעזור לי סתם רציתי לפרוק

לקריאה נוספת והעמקה

שלום נעמה את רוצה לפרוק ולצורך הזה , לא רק, יש את האתר הזה. את כותבת שאת לא מצפה לעזרה כי אף אחד באמת לא יכול לעזור. בכל אופן החלטתי לכתוב לך ואם לא תרצי לקרוא או להתייחס לדברי, זה בסדר אני לא אעלב. לאבד אדם שהיה כל כך משמעותי לך זה באמת אחד הדברים הקשים לעיכול והלא ניתפסים. החיים לא תמיד פיירים ובכל זאת יש בחיים גם דברים יפים שבגללם כדאי להמשיך לחיות. אני גם בטוחה שאבא שלך היה רוצה לראות אותך חיה וגם נהנית . התאבלות היא דבר חשוב ביותר שאסור לפסוח עליו וחשוב לחוות אותו במלוא העוצמה למרות שזה נורא כואב. את כותבת שאת לא רוצה לבכות כי אז את באמת תעכלי שהוא איננו. אם לא תאפשרי לעצמך לבכות ולהתאבל עכשיו ומשך השנה הראשונה ולעבור כל חג ויום הולדת וימים אחרים משמעותיים בלעדי אבא שלך שכל כך משמעותי בשבילך, האבל יתפרץ מאוחר יותר, לעיתים אחרי שנים ובצורה קשה. ככל שתרשי לעצמך לבכות ולכאוב עכשיו, ככל שתקבלי את עובדת העילמו מחייך, ככל שתרשי לעצמך לדבר עם האנשים המשמעותיים לך ( את מחליטה מי המשמעותי בשבילך אלו יכולות להיות גם חברות או ...) על אבא שלך, ככל שתרשי לעצמך לכעוס ולהבין שזה חלק נורמאלי בתהליך פרידה, כך היכולת שלך לחזור לחיים תהיה יעילה יותר. אפשר גם לכתוב על מה שקורה לך, אפשר לצייר או לעשות כל עבודה יצירתית שאת רוצה כדי לבטא דרכה את כל הרגשות שמציפים אותך והם נורמאליים למצבך, נכון לעכשיו. אני זמינה באתר מידי יום (ב-31.8-13.9 אהיה בחופשה) ואם תרצי את יכולה לכתוב לי ואתייחס ברצון. בברכה נטע מוזר

06/08/2012 | 10:12 | מאת: קימחי

רציתי לשאול אם תוכלו לעזור לי לגבי - איפה עושים בדיקות גנטיות לחולי סרטן?

לקריאה נוספת והעמקה

שלום קמחי המכונים הגנטיים נמצאים בתוך בתי החולים ואני משערת שצריך הפניה מרופא מטפל או מאונקולוג בברכה נטע מוזר

בבקשה היכן הכי מומלץ לעשות בדיקה גנטית לנער בן 19 - הומלץ לנו על בדיקה כזו עקב מימצא בריאה. יש לנער עוד שני אחים. מוכנים גם לבצע בפרטי אם עדיף. תודה רבה.

19/08/2012 | 21:26 | מאת: מומלץ

לרוב מעבדות בדיקה גנטית הן בבתי חולים. אבל יש עוד מקומות. אני ממליצה לפנות לאונקו-אינטגרטיב לכל ייעוץ בנושא. זה מה שאנחנו עשינו.. מומלץ ביותר.

02/08/2012 | 11:35 | מאת: רוית

שלום רב, אימי מקבלת טיפולים כימוטרפיים פעם בשבוע. לפני הטיפול היא עוברת בדיקות דם. האם בבדיקות האלו נכללות גם בדיקות המרקרים ומהי בדיוק בדיקת מרקרים? אודה לכם ע תשובתכם.

שלום רוית מרקרים מודדים באמצעות בדיקת דם. לא כל פעם שלוקחים דם בודקים גם מרקרים באינטרנט את יכולה לכתוב בדיקת מרקרים למחלות סרטן ותקבלי הרבה מאוד חומר. בברכה נטע מוזר

29/07/2012 | 12:55 | מאת: כואבת.....

לאבא שלי התגלה סרטן ממאיר לפני כחודשיים, אני אימי ואחיי לא הספקנו לעקל ונאמר לנו שיש לו בכמה מקומות בגוף המצב התדרדר מהר עד שאמרו שצריך הוספיס, ושלא ניתן לטפל...גסיסה מהירה וכואבת החלטנו על הוספיס בית, אותו עשינו בבית של אחותי הקטנה(27 עם 2 ילדים קטנים)אבא התדרדר מיום ליום ומשעה לשעה ביום רביעי ה18/7 הוא ביקש לחזור הביתה העברנו אותו חזרה הביתה אני שמרתי עליו יחד עם בת דודתי, כל הלילה הוא סבל ולפנות בוקר העברנו אותו לבית חולים ושם בשעה 12:04 הוא נפטר!!!!!!! איך ממשיכים מפה? מי יכול לעזור ?אני מרגישה שאפשר להשתגע, אחותי הקטנה יוצאת מדעתה

לקריאה נוספת והעמקה

שלום לכואבת לסייע לחולה גוסס להיות ימים אחרונים בביתו זו מתנה גדולה עבורו ועבור המשפחה. המהירות של כל התהליך לא מאפשר להתכונן ואולי אפילו לא להפרד. פרידה מאדם יקר שנוטה למות היא אחד התהליכים שמאוד מקילים. ניתן גם לעשות פרידה לאחר המוות. פרידה זה לאפשר לעצמך לדבר. שבעה בדרך כלל כל כך עמוסה ומעייפת שלמשפחה לא כל כך נותר כוח לדבר להעביר חוויות ובעיקר לדבר על מה מרגישים ומה כואב. השלב בו אתן נמצאות הוא שלב קשה וחשוב לתת לכאב להיות, לדבר עליו לבכות אותו ולא להסתיר רגשות אלא לבטא אותן. את מתארת שגם ילדים היו מעורבים, גם לגביהם חשוב לשאול אותם מה הם מרגישים, אםשר להגיד כל מה שנראה לכם לגבי איפפה סבא נמצא עכשיו, הכי חשוב זה להגיד את האמת ולא להסתיר. לאפשר לילדים לשאול. אפשר לתת לילדים לצייר וזה מצוין. להסביר על השבעה ולמה באו כל כך הרבה אנשים. תהליך של התאבלות לוקח בערך שנה אך גם אם יותר ז בסדר, הרעיון של שנה זה לעבור שנה שלמה שבה יש חגים ימי הולדת ואירועים משפחתיים שבהם אבא לא ישתתף. לדבר, לזכור להשתמש בצפיה בתמונות. בחודשים הראשונים בדרך כלל עולות התמונות הקשות שחחויתם אותם לקראת הסוף. ולאט לאט ככל שיש דיבור בבית ופתיחות סביב הנושא של אבא , סבא שחסר, מתחילות להופיע תמונות יותר נעימות וגם חיוכים וסיפורים יפים. כמובן הכל קשור למערכות היחסים שהיו בניכם ולזכרונות במידה ותרצי לשאול עוד , אני זמינה באתר מידי יום בברכה נטע מוזר

31/07/2012 | 21:37 | מאת: מזדהה

כואבת יקרה, נדהמתי לקרוא את מה שכתבת, לרגע נדמה היה שכתבת גם בשמי. בחודשיים האחרונים, בהם אבי נאחז בחוזקה בחיים, לאחר מאבק אמיץ של שנה וחצי בסרטן ריאות ששלח גרורות למח, טיפלנו בו, במיטתו בביתם. אמא שלי, אחותי, שנה רביעית רפואה, ואני, עם שתי ילדות קטנות בבית, עזבנו הכל, והקדשנו את זממנו באהבה גדולה לאבא, שכל חייו לימד אותנו את קדושת החיים, העביר לנו את האמונה בטוב, באופטימיות אין סופית. ראינו אותו הולך ודועך במהירות בלתי נקלטת. נפרדנו בעל כורחינו, בחוסר אמונה שזה מה שקורה, ובידיעה שהולך מאיתנו אדם שבכל מצב בחר בחיים. ב02:15 לפנות בוקר ה18 ביולי, ליבו נדם. אני לא יודעת להסביר את מה שעובר עלי מאז, מעין סחרור של הישרדות, כאילו נאחזת בכח בכל מה שהוא לימד אותי- לחייך, לאהוב ולקבל באהבה. אני מרשה לעצמי רגעים של משבר וכאב אבל לא ליפול. לילדות סיפרנו אחרי הלוויה. הגדולה בת ה8, בכתה בכי קורע לב כשסיפרנו לה, כשנרגעה, היא לא רצתה לשמוע עוד כלום, רק להיות עם האנשים שבאו לנחם. לא הסכימה לכתוב, לא לקרוא דברים שכתבו עליו, לא לצייר ואפילו לא לכתוב ביומן הקטן שקניתי לה בשמו עוד כששכב בבית. הקטנה בת הכמעט חמש, לא מפסיקה לשאול שאלות, ומעלה השערות חכמות לגבי מקום הימצאו עכשיו. לא עובר יום מבלי שנדבר עליו איתן, והגדולה כבר מתחילה לשתף פעולה, בייחוד עם השערותיה של הקטנה. אימי לעומת זאת שבר כלי. אינה אוכלת, רק בקושי יוצאת מהמיטה. מעלה מחשבות שווא על אחראיותה על מותו, מרגישה שגם חייה תמו, אומרת שלא תשלח ידה בנפשה, אך גם לא תוסיף עוד לחיות. אני כל כך מבינה את מצוקתה, ומצוקתכן היא מצוקתי. זהו מקום קשה מאוד להיות בו. אני רוצה לחשוב שלשמוע עוד אנשים במצבינו, מוציא מעט מתחושת הבדידות הקיומית שסוגרת עלינו כמו קירות בטון כבדים. אתכם באבלכם ובאבלינו.

28/07/2012 | 13:29 | מאת: צפי

חברתי הקרובה ביותר חלתה והיא במצב לא קל ,אני גרה מזה כמה שנים בחו ל ולא יכולה לעזור פיסית ורק לדבר בטלפון .היא חולה כבר שנתיים וכל התקופה אני מדברת איתה פעם אחת בשבוע ושיחה מאד קצרה ,משום שכל כך קשה לה ולי לשוחח על דברים אחרים .היא עונה בקצרה על שאלותי ולא שואלת דבר אלי ,אני כל כך מבינה שאין לה כוח לדבר ושהיא מאד חלשה .אני נואשת לדעת איך לדבר איתה .היא משדרת לי אופטמיות וזה טוב ואני זורמת איתה וומעודדת אותה וחולמות יחד על היום שאחרי .אך נראה לי שהיא עושה זאת רק כהצגה .לא יכולה ולא יודעת איך לפרוץ פנימה ולדבר בלי להסתיר שאני יודעת כמה המצב קשה .

שלום צפי אכן הסיפור לא קל אך יש דרכים שיכולות להביא לעומק של שיחה ולהמנע משיחה שאת מרגישה שהי סתמית ואפילו הצגה. הדרך היא לדבר ישירות ולשאול אותה אם מתאים לה לדבר ואפילו להגיד אני מאוד רוצה להיות איתך וזה לא קל בטלפון, אך זו הדרך שכרגע אני יכולה האם זה מתאים לך האם מתאים לך שאני אתקשר, הייתי מאוד רוצה שתוכלי להגיד לי מה אני יכולה להיות בשבילך וכו' בעצם אני מדברת על שיחה שהיא כנה ואמיתית, גם אם היא קשה לעומת שיחה שאנחנו קוראים לה שטחית של מה נשמע ודומה לזה. לשאול בכנות זה די מפחיד וצריך הרבה אומץ לזה, כי הדיבור היום יומי הוא מינגלינג שטחי שכל אחד יכול לעשות. והשאלה כמה את יכולה לשאול מה מתאים לה ובדוק אם מה שהיא רוצה ממך מתאים לך. כנות ויושר הם דרך מאוד מרכזית ביחסים בכלל לא רק עם חברה. במידה ואת רוצה להמשיך לשאול להתלבט ,לבדוק עוד דברים או יותר לעומק אני כאן בשבילך בברכת סוף שבוע נעים נטע מוזר

28/07/2012 | 17:03 | מאת: צפי

את כל כך עוזרת ,ואשמח להמשיך לכתוב לך זה משחרר מעט .ובטוחה שאצליח לשנות ,רק שתכירי מעט אותי וכמה חשוב לי לעזור . אני עזרתי ללא מעט חברות לעבור מצבים מאד קשים ובינהם מחלות .גרנו בכפר קטן ואני הייתי בן הראשונות להיות בכל מקום שהיה קשה ,חייל שנהרג, חברה שחלתה ועוד הרבה ,לא כותבת בכדי להחמיא לעצמי רק לומר כמה אני בן אדם שיודע להכיל ,לא פוחד לדבר על הכל .תמיד רצו ללכת איתי למקומות קשים כי ידעו שאיתי יהיה יותר קל . והנה אני נמצאת במקום שלא יודע מה להגיד שלא מסוגל לדבר לעומק ,וכבר שנתיים שכל שיחת טלפון הופכת למעמסה קשה ,אם זה היה רק מצידי אין לי בעיה לשאת אותה ,אבל אני מרגישה שקשה לחברתי מאד איתי ואני לא מצליחה להבין למה .כמה פעמים אמרתי את המשפט אני מרגישה שקשה לך עם שיחות הטלפון שלי ,את רוצה אולי להתקשר את שתוכלי ,ניסיתי בכל מיני דרכים . אני אשמח אם תעזרי לי במשפטים מהותיים .תודה

25/07/2012 | 19:24 | מאת: נעמה

הי אני בת 17. אמא שלי חולה בסרטן השד. גילו לה לפני חצי שנה והיא עברה ניתוח וכימותרפיה ועכשיו הקרנות. קשה לי מאוד אני השתנתי ועכשיו אני גם סגורה מהחברות שלי ומאמא. אני מתביישת ובוכה כל הזמן ולא טוב לי. אני כבר לא יודעת מה לעשות אני רוצה להשתחרר מהתחושה הזאת

לקריאה נוספת והעמקה

שלום נעמה התחושה הקשה שאת חווה, היא תגובה נורמאלית למצב בו את נמצאת. ואת כותבת שאת רוצה להשתחרר מהתחושה הזאת. אני לא יודעת אם אפשר להשתחרר לגמרי אך בוודאי אפשר להקל על תחושות בהתנהגויות אחרות. את כותבת שאת מתביישת סגורה מהחברות וגם מאמא שלך. נעמה התנהגות של הסתגרות היא קשה ומתסכלת. אמא שלך לא אשמה שהיא קיבלה סרטן. אני בטוחה שאמא שלך מאוד הייתה רוצה שתתקרבי אלה ותדברי איתה, כך היא תוכל לחלוק איתך את הרגשתה ואת תוכלי לספר לה מה עובר עליך. כן חשוב לא להבהל מהאמת כי היא מאוד מאפשרת קשר וקרבה. אנחנו יודעים שסודות במשפחה , הסתגרות, אי שיתוף ברגשות שלנו לאנשים החשובים בשבילנו, כל אלו יוצרים, תחושות קשות כמו שאת מדברת עליהם. את גם מסתגרת מחברות. אני מניחה שהחברות שלך היו רוצות לתת לך תמיכה ולהיות לצידך, אך יתכן שהן לא יודעות איך לגשת אליך כי את סגורה ולא משתפת אותם. פתיחות וכנות עם החברות הטובות שלך יכולה להעניק לך הרבה ביטחון ותמיכה. חשוב גם לזכור שיש לך זכות להנות ולא רק לסבול. עכשיו חופש גדול והחברות שלך בוודאי יוצאות לבלות ואת מסתגרת בבית. אנו יודעים שבני משפחה של חולה מרגישים רגשי אשם כאשר החולה סובל והם עושים דברים להנאתם. כדי להיות מסוגלת לעבור תקופה קשה זו, חושוב שלא תוותרי על קשר עם חברות ואפילו בילויים. אני מאמינה שאמא שלך הייתה רוצה לראות אותך גם יוצאת ונהנית ולא סגורה בבית כל הזמן. נעמה אני מאוד אשמח להמשיך להתכתב איתך, אם תרצי כמובן. אני בפורום מדי יום ואל תהססי להעלות בכתב כל מה שקורה לך, בברכה נטע מוזר

27/07/2012 | 00:57 | מאת: נעמה

27/07/2012 | 01:25 | מאת: נעמה

הי נטע זה מחזק ועושה טוב שאת מבינה אותי. ובקשר להסתגרות אני לא מוצאת סיבה לשתף את החברות כי הן לא מבינות אותי באמת. אני מרגישה שאם אני יספר להן זה לא ישנה משהו כי הן לא יודעת מה אני עוברת ואיך שקשה לי. ואולי זאת טעות שלי בכלל כי אני לא יכולה לצפות שהן יבינו כמה אני דואגת לה, וחושבת על זה ובאמת עדיין לא מעכלת שאמא שלי חולה, ואפילו כשאנחנו סתם יושבים ואני רואה אותה קרחת זה נראה לי לא הגיוני שזאת אמא שלי!ואני חולמת כל הזמן חלומות רעים שהיא מתה ושאני נמצאת בהלוויה שלה ואני מתעוררת בוכה. ודווקא את זה אני כן מספרת לה. אבל עכשיו קשה לי יותר מבדרך כלל בגלל שאני רחוקה ממנה כי היא עברה לת"א בגלל ההקרנות שבתל השומר, ואנחנו גרים בנגב אז אני רואה אותה ואת כל המשפחה רק בסופ"ש ואני נמצאת לבד בבית (כי אני עובדת) וזה עוד יותר גורם לי לדאוג לה ולהתגעגע אליה ולמשפחה. ובקשר לבילויים אמנם לא יוצא לי , אבל אני בחוגי ספורט כמה פעמים בשבוע וזה ממש עושה לי טוב ומשחרר אותי מהכל.

< 1 2 3 4 5 6 7 8 9 10 > ... 13