עדשות-משקפיים או ניתוח?

מכיתה א' אובחן אצלי מינוס חצי בעין אחת ו"הכריחו" אותי להרכיב משקפיים,מכיוון שלא היה לי צורך בהם לא היתי כל הזמן שוכחת להרכיב אותם וכך בעצם עד היום לא הלכתי עם משקפיים. בכיתה ט' היה לי מינוס חצי בעין ימין ומינוס אחד וחצי בעין שמאל,גם אז לא היה לי צורך במשקפיים. במשך הלימודים בתיכון בעקבות העומס חלה אצלי ירידה בראייה,ובנוסף אני סובלת מניסטגמוס מתחלש ומתחזק בערך מגיל 5,ככה שבסביבות גיל 18 לאחר סיום הלימודים הראיה שלי כבר היתה מינוס שתיים וחצי ומינוס שלוש.רשמו לי משקפיים בשביל הנהיגה ומעבר לכך לא השתמשתי בהם. עכשיו אני בת 20 והמינוסים נשארו זהים-השאלה שלי היא האם הראיה שלי תמשיך להיתדרדר? האם כדאי לי להתחיל ללכת עם עדשות מגע ובעתיד לעבור ניתוח לתיקון הראיה?האם עצם השימוש בעדשות ובמשקפיים לא גורמים לעין להפוך לחלשה-עצלה ובעצם להזניק את התנוונות הראיה? כי כך למשל קורה לחברות שלי שהולכות עם משקפיים-כל שנה הן מחליפות מספר! זה נשמע לי ממש אבסורדי-מה עליי לעשות???