התמודדות עם בן שנה לאחר ניתוח מיניפנה (ברקטום)

שלום רב, בני עבר ניתוח מיניפנה לאחר שנולד עם פי טבעת לא במקום. הניתוח נעשה כשהיה בן 3 שבועות ועד גיל חצי שנה בערך עברנו איתו "הרחבות" כדי להגמיש את השרירים באיזור. מאז ועד היום הילד סובל מעצירויות נוראיות שלדעתי נובעות אך ורק מטראומה נפשית שעבר. ניסינו הכל כדי להקל עליו החל משתיה של מיי שזיפים או עגבניות וכו' , ביקור אצל הומאופטים , ושום דבר לא עזר , היום אנחנו עושים לו חוקן כל יומיים וגם זה נעשה בסבל רב. אני נואשת למצוא פתרון אחר לבעייתנו ולא מוכנה לחכות עם זה עד גיל הגמילה מחיתול כמו שאמרו לי הרופאים שבזמן זה הוא אמור להפסיק עם העצירויות שכנראה קורות לכל מי שעובר את הניתוח הזה. מקווה שיש פתרון לבעייתי. אודה לכל תשובה.

ד"ר ירדני תודה רבה על תגובתך אבל מה שציינת שעדיף על פני החוקן שאנחנו עושים לו (מיקרולט) כבר ניסינו כמובן בעבר וכלום לא עזר. אני באמת חוששת מקרעים באיזור כי המאמץ הוא גדול עבורו וזה כבר סיוט כל יום מחדש. השאלה שלי היא עד מתי? הבנתי מכמה רופאים שניתחו אותו שזה בערך עד גיל הגמילה (שנתיים +) אבל לפי מיטב הכרתי את התהליך שאנו עוברים - מיום ליום זה רק עושה יותר טראומה שעד גיל גמילה הוא לדעתי יצטרך "פסיכולוג"............. אני רוצה לדעת מה גורם לעצירות הזו כי הבנתי שזה קשור לאיזשהו נתק שנעשה בעצבים של אותו איזור שנחתכו בעקבות הניתוח ועקב זאת המוח אינו מקבל את הפקודה לעשות קקי כמו אצל כל אחד.. יש לך עוד משהו לחדש לי ? רוב התשובות ששמעתי בשנייד הן - אין מה לעשות זה מה יש וכמובן שתשובה כזו לא גורמת לי לישון יותר טוב בלילה. אודה לעוד אינפורמציה מצידך.