אטרזיה בושט

בני בן 6 שבועות, נולד בשבוע 35 ו-3 ימים במשקל 2,230 . עקב אטרזיה נותח יומיים לאחר לידתו עם חיבור לא קטן , אך אפשרי . במהלך צילום בריום מאוחר יותר התגלה שהוא סובל מריפלוקס. עלה במשקל יפה, חלק מהזמן דרך זונדה. כרגע מצליח לאכול דרך הפה 50- 70 cc. ושוקל 3.185. מקבל טיפול תרופתי של PRAMIN , LUSEK ואוכל אינפמיל AR. מחרחר מאד בזמן אכילתו. שאלתי היא האם ילד עם אטרזיה בושט יסבול מרפלוקס עד המועד בו יתחיל ללכת כשאר התינוקות הסובלים מרפלוקס או מאוחר יותר והאם לכל התקופה הזו יזדקק לטיפול התרופתי? האם אין סכנה בצריכה ממושכת של התרופות הנ"ל? האם החרחור צפוי להפסיק עם הזמן? כמו כן התגלו אצלו הפרעות קצב בלב כשבועיים לאחר הניתוח עם המעבר לאכילה דרך הפה , אף שבוצע א.ק.ג. לא נמצאה בעיייה לבבית. האם יש קשר בין הדברים? האם ידוע על ילדים עם מום של אטרזיה בושט שסובלים מהפרעות קצב בלב , שכן קראתי שרבים מהילדים שנולדים עם אטרזיה בושט סובלים ממום נוסף.

שלום נוריאל, שמי שרון, אני בת 38. נולדתי עם אטרזיה בוושט, נותחתי בגיל יום והאכילו אותי דרך הזונדה ואח"כ אוכל מרוסק ה ר ב ה זמן. מתנה עבורי הייתה לאכול פיתה כמו כל הילדים - דרך הפה ולא מרוסק! אני לא זוכרת הרבה מאותה תקופה, רק את ההרחבות שעברתי עד גיל 6. (אצלי הוושט לא היתה מחוברת לקיבה אלא לקנה הנשימה...) אני יודעת שסבלתי הרבה מקוצר נשימה, סטרידו. לפי ספורי אימי, וגם כיום - לפעמים. ואז צריך אינהלציה. לגבי הריפלוקס, רק בשנה האחרונה התחלתי לסבול מזה, ואז גם הכרתי את האומפרה והאומפרהדקס או כל תרופה אחרת נגד הצרבות הנוראיות - כל אחד עם מה שמתאים לו. וכן...יש לפעמים לחץ מרגיז ומלחיץ באיזור החזה באמצע והרופאה טוענת שזה מהריפלוקס. אבל בסך הכל לא נורא. לומדים לחיות עם כל הדברים הללו. מאחלת לכם הרבה בריאות והרבה סבלנות. אם תרצי - אשמח לדבר איתך :-) שבוע טוב, שרון