אחרי הירשפרונג
דיון מתוך פורום כירורגיית ילדים
שלום, כתבתי פה בעבר... אני רוצה לשאול שאלות שהן בפאן הנפשי.. בתי בת שנה ושלוש. בגיל חצי שנה עברה ניתוח לתיקון הירשפונג במהלכו נכנסו דרך שלושה פתחים קטנים בבטן ודרך פי הטבעת. מאז הניתוח אנחנומכל פעם באים לביקורות, בהתחלה היה כל שבוע שבועיים כי עשינו הרחבות, כשנגמרו ההרחבות התחלנו לבוא כל חודש חודשיים. לילדה בוודאות יש טראומה מהבדיקות הרקטליות שעושים לה כל ביקורת, היא רואה את הרופא במדים מרחוק, והיא בוכה, היא מבינה. אנחנו כמובן נמשיך לבוא כי זה מאוד חשוב... באיזה גיל לדעתך מתחילים להסביר לה? כי מצד אחד היא באמת כבר מבינה ופגועה ומצד שני היא עדיין קטנה כך שאי אפשר באמת להסביר. איך עושים? שאלה שניה- מתי נגמרים הביקורות בד"כ? שאלה שלישית- הילדה נכנסת לפעוטון בפעם הראשונה שבועיים לפני הבדיקה, האם כדאי לדחות את הכניסה לפעוטון/בדיקה כדי לא ליצור אצלה טראומה כפולה? (נטישה, אנשים זרים וכו)... בתודה ובהערכה
שלום רב הקושי הנפשי הכרוך בבדיקה הוא בעיה מאד חשובה וככל שהיא תגדל הבעיה לא תהיה קלה יותר, לכן אני ממליץ להתייעץ עם פסיכולוג ילדים שזו המומחיות שלו. באשר לביקורות, ככל שמצב הילדה ישתפר הביקורות יפחתו אך חשוב להשאר בקשר עם המנתח לאורך זמן עד שאין צורך בכל סיוע. את הכניסה לפעוטון לדעתי לא כדאי לדחות כי זה יקשה עליה יותר לבוא בנפרד. בברכה,
מנהל פורום כירורגיית ילדים
