לפרופ' צבי צדיק - מספר שאלות בנוגע לגדילה והתפתחות

דיון מתוך פורום  אנדוקרינולוגיה והפרעות בגדילה בקרב ילדים

30/08/2007 | 19:36 | מאת: דן

שלום פרופסור צדיק, הנני בן 16 וחצי, עם פיגור די משמעותי בגדילה עקב עבר של תת-תזונה, פעילות יתר של בלוטת התריס ותת-משקל קיצוני. כיום, לאחר שנתיים של "שיקום", התאוששות וחזרה למשקל תקין והרגלי תזונה טובים (דיאטה עשירה בחלבונים, פירות, ירקות, שומנים בריאים, דגנים מלאים וכד'), אני 1.70, גיל עצמות 15.5~. ברשותי כמה שאלות שמעניינות אותי: א. אוננות. אני מאונן די הרבה לאחרונה. זה לא כפייתי, אך זה יוצא לי כמה פעמים טובות ביום כ"פיצוי" על חוסר ממשי במין או רצון לסיפוק מיני. ממחקרים שחיפשתי ב-PubMed ובספרות הרפואי מצאתי כמה עדויות מדעיות לך ש"התנזרות מיחסי מין (סקס) מגדילה את רמות הטסטוסטרון וה-LH". אני לא רואה המון הבדל בתגובה הפיזיולוגית בין שפיכת זרע בזמן יחסי מין ממשיים ובין עינוג אישי או מסטרבטינג (אוננות). בשניהם הסיפוק, כמו ה"גמירה" והתהליכים הפיזיולוגיים, די דומים. האם זה אומר שאוננות תכופה, יחסית, יכולה לפגוע לי בגדילה (צמיחה לגובה)/התפתחות מינית (puberty)/רמות האנדרוגנים או הורמוני הגדילה? 2. ביצעתי בדיקת דם שגרתית לצורך מעקב תזונתי ופיקוח הגדילה. ראיתי שרמות ה-Alkaline Phosphatase שלי עומדות על 465 u/L. די גבוה, בהנחה שע"פ מדדי הנורמה התחום הוא 52-171 u/l. רופא הילדים טען שבזמן תהליכי גדילה מואצים רמות ה-ALKP עולות. אולם כעת הגדילה שלי מעט יותר איטית לעומת הגדילה לפני כחצי שנה, אז רמת ה-ALKP הייתה רק 365-371. האם זה מהווה על בעיה רפואית כגון פגיעה בכבד/אנזימי העצם או הפרעה פיזיולוגית כלשהי? האם ככל שרמות ה-ALKP גבוהות יותר - כך "קצב הצמיחה" גדול יותר? אם כן, אצלי זה לא ממש המצב. נכון לעכשיו. 3. שוב, סבלתי מתת-תזונה חריפה ותת משקל חמור למשך כ-3 שנים. הפרעת אכילה NOS, שמלווה בהפרעות אנדוקריניות ומטבוליות חמורות מאוד. האם כעת, לאחר השיקום, כשגבהתי 20~ ס"מ/שנה וחצי, מבחין בשיעור באשכים אך לא ממש שיעור משמעותי בבית השחי, אוכל לגבוה עוד יותר? ראוי לציין שגובה אמי הוא 1.70, אבי 1.82. אחותי - 1.72. אנחנו באים ממשפחה עם גנטיקה טובה - עצמות חזקות ובריאות, רמות כולסטרול נמוכות וגובה תקין. 4. רמות הכולסטרול שלי הם 69 mg/dL. LDL - 29 mg/dl HDL - 33.6 mg/dl Triglycerids - 33 mg/dl ראוי לציין שאני אוכל המון שומן, אך בריא (טוב) - שמן זית, אגוזים, שקדים, סלמון ודגים עשירים באומגה 3 וכמו כן אני מתסף באומגה 3 כל יום (שמן דגים). אני מתאמן 3-4 פעמים בשבוע, למשך 45 דקות (ריצה קלה או הליכה מאוד מהירה). אף פעם רמות הטריגליצרידים והכולסטרול שלי (וה-LDL) לא היו כל כך נמוכות! האם רמות שכאלה, שנובעות כתוצאה מפעילות גופנית סדירה, אכילת שומנים בריאים (שמן דגים-אומגה 3, שמן זית, אגוזים, אבוקדו, בשר אדום רזה, גבינות 5%, יוגורט 1.5%), יכולות להזיק לגדילה ולצמיחה לגובה/ההתפחות המינית? אני יודע שכולסטרול חיוני לייצור הורמונים אנדרוגניים כמו טסטוסטרון, כמו הורמונים חיוניים אחרים. שוב, אני אוכל כולסטרול תזונתי - בשר בקר רזה, גבינות רזות וביצים, אך רמות הכולסטרול בדמי נמוכות. האם זה יכול לפגוע בתהליך הגדילה וההתבגרות שלי? אשמח מאוד אם תענה לי על כל שאלותי. לא יצא לי לפגוש את הפסיכיאטר שלי בקרוב. לפי מאמריך והקרדיט שנתנו לך בבתי החולים ובמרפאות, אני מאוד סומך עליך. זה מאוד חשוב לי, מאחר והגובה הנמוך וההתבגרות המאוחרת שממנה אני סובל מאוד מדאיגים ומעסיקים אותי. תודה רבה, דן!

לקריאה נוספת והעמקה

עניתי לך כבר בפורום: WWW.GDILA.CO.IL

31/08/2007 | 15:12 | מאת: דן

האם רמות המוגלובין של 13 g/dl, רמה שנמצאת קצת מתחת לגבול התחתון של הנורמה (13.1-17.2), עשויה להיות מסוכן או לפגוע בגדילה/צמיחה לגובה/התפתחות מינית? חשוב לציין שאני אוכל די הרבה ברזל מהחי, כגון בשר אדום וביצים, מרבה באכילת ירקות (תרד, ברוקולי, פלפל אדום, בצל/שום, עגבניות, דלעת/דלורית/בטטה) וכמו כן "מתסף" מדי יום מולטי-ויטמין של CENTRUM, שמכיל 100% מדרישות היומיות לברזל (RDA), ובנוסף גם לוקח תוספת סידן ואבץ. אני יודע שהמינרלים הללו "מתחרים" על הספיגה, אך אני משתדל לקחת אותם בזמנים המתאימים - מולטיויטמין + אבץ (AVAZINC) עם ארוחה בשרית, אומגה 3 בכל ארוחה עיקרית ובין הארוחות 2 טבליות של סידן (CALCIMOR). התזונה שלי מגוונת, מכילה הרבה פירות, ירקות, בשר, אגוזים, שמן זית, גבינות, ביצים, יוגורט, קטניות (שעועית, אפונה, עדשים) ולעיתים גם לחם מלא, סובין, קינואה, אורז מלא וכד'. אני לא אוכל המון קלוריות, אך לא ממש סופר קלוריות. אני משתמש בחוברות של תחליפי מזון ומשתדל לאכול מסודר (4-6 ארוחות ביום, כל ארוחה עם חלבון ושומן בריא, פחמימות מלאות ומורכבות, 10 כוסות מים מינרלים ביום, מולטיויטמין ושמן דגים). האם רמות המוגלובין נמוכות אלה יכולות להעיד על תזונה לקויה, או תזונה דלה מדי בקלוריות/ברזל? או שהאם בכלל רמות אלה לא משמעותיות ולא יכולות להזיק לגדילה. שמעתי בכלל פעם שכשגדלים מהר תמיד רמות ההמוגלובין יורדות. מדוע מצב זה קורה? וחוץ מזה, לא יכול להיות מצב שהירידה החדה בטריגליצרידים והכולסטרול בדם יכולים להיות כתוצאה מאיכות חיים שונה, כמו הגברת הפעילות האקטיבית והספורט, צריכת שומנים בריאים ותוספת גדולה ומשמעותית של אומגה 3 (שהוכחו כבעלי השפעות מורידות כולסטרול, טריגליצרידים, אינסולין וגלוקוז)? האם רמות שומנים נמוכות בדם, ולא צריכה (אכילה) מועטת מדי של שומנים תזונתיים, יכולה היא לפגוע ישירות בגדילה ובהתפתחות שלי? תודה רבה! דן

מנהל פורום אנדוקרינולוגיה והפרעות בגדילה בקרב ילדים