גודל חריג

אני זכר בן 40 והייתי מגיל ינקות במעקב וטיפול גדילה במחלקת אנדוקרינולוגית בבילינסון אצל פרופסור לרון מיום שאני זוכר את עצמי ועד גיל העשרה. הייתי ילד מאוד קטן הכי נמוך בשכבת גילי רזה ולא מפותח, שכמעט ולא אכל כלום וכן, חלש מאוד מבחינה ספורטיבית. הורי היו שניהם אנשים נמוכי קומה אימי 158 ס"מ ואבי 170 ס"מ התופעה שהטרידה את הורי בשנות ה- 60 המוקדמות הייתה שבטיפת חלב העירו את תשומת לב אמי כי גודל אבר המין היה קטן באופן חריג. זכורות לי שנים ארוכות של בדיקות תקופתיות לא נעימות וטיפולים טראומטיים בביה"ח בילינסון אשר כללו שעות בהם הייתי מחובר למחט בוריד ובכל פרק זמן הגיע צוות רפואי להזריק חומר לוריד או לשאוב דם בדיקות אלו הותירו בי צלקות עמוקות עד היום. הפגיעה כל כך עמוקה עד כי גם היום כאדם בוגר אינני יכול אפילו לראות בסרט או תוכנית טלוויזיה באדם שמטופל במזרק כל תמונה או סצינה של החדרת מזרק לוריד גורמת לי לתחושות חרדה בלתי נשלטות הזעה דפיקות לב ומואצות ואני חייב להסיט את מבטי מהמסך עד שיעבר הקטע. כמו כן, בגיל 13 כאילו במטה קסמים קיבלתי פתאום תאבון והתחלתי לאכול כמו אדם נורמאלי לגדול ולהתחזק. אם אני זוכר נכון רק פעם אחת במהלך כל השנים בהם טופלתי קיבלתי זריקת הורמונים בשאר הפעמים השד יודע מה הם הזריקו. נכון גם כיום אני לא גוליבר אלא רק 171 אולם אני אדם בריא וחזק ששירת ביחידה מובחרת בצבא ( וקיבל פטור קבוע מתרגול חובשים להחדרת אינפוזיה) אולם יש 2 נושאים שמשום מה לא חל בהם שום שינוי עד היום: 1. למרות הצמיחה המאוחרת של כל הגוף גודל אבר מין שלי נשאר חריג כ-3 ס"מ בלבד (לפני עוררות מינית) וכמובן גם דק מאוד. 2. גודל כף היד שלי קטנה מאוד כשל ילד או נער שאר הגוף פרופורציונאלי ונורמאלי כף רגל מידה 42 יש לי אליך מספר שאלות: 1. האם הטיפולים והמעקבים שעברתי בשנות ה- 60 וה-70 היו בכלל טיפולים או שבעיקר שמשתי כשפן ניסויים לצורך איסוף נתונים וסטאטיסטיקה או לימוד הנושא (משום מה כך נדמה לי שהם לא כל כך טיפלו או ידעו מה לעשות אלא בעיקר ניסו) האם היה ידע בתקופות אלו לבצע טיפול כלשהו? 2. מהו הגורם לתופעה של אבר מין שלא מתפתח כלל ונשאר כשל ילד (לאבי היה אבר מין בגודל נורמאלי)? אני מוכרח לציין שגודל אבר המין למעט המבוכה לעיתים לא פגם מעולם בחשק המיני או בתפקוד המיני ביחסי אם נשים 3. כיום אני אב לילד שנולד כפג כיום הוא בן 12 וגם הבן שלי אינו מתפתח כשאר בני גילו והוא קטן, צנום, הכי נמוך בכיתה אינו אוהב לאכול אולם כל זה לא הטריד אותי כי ידעתי שהכל יסתדר מאליו בהמשך ללא התערבות ורציתי למנוע ממנו את הסבל והטראומה שאני עברתי אולם הדבר היחיד שמטריד אותי הוא שאבר מינו אינו צומח כלל בדיוק אותה תופעה שקיימת אצלי (כמובן שזה מטריד גם אותו כי צחקו עליו החברים במקלחות או בשירותים) רציתי לשאול האם יש מה לעשות בנדון? ומה? האם מדובר בפגם גנטי שהתחיל אצלי ויעבור כעת בירושה מדור לדור או שניתן לעצור את הרצף הגנטי הזה? אודה על תשובתך א. מהדרום