סיכון בלקיחת הורמון גדילה

יש להבדיל בין מי שחסר לו הורמון גדילה לבין מי שלא חסר לו למי שחסר הורמון גדילה. על כן חשוב מדוע המליץ האנדוקרינולוג על טיפול זה: ההורמון ניתן כדי להשלים חסר. הגובה במקרה זה , מבחינה בריאותית, הוא גורם שולי. הגוף צריך את ההורמון לשם בנית הלבונים. כלומר בנית רקמות-שריר, עצם ועוד.. הגוף צריך את ההורמון לבנית סוכרים ולפרוק שומנים, למניעת עלית שומני הדם עם הזמן. במצב זה יש ניסיון מ 1965 בערך. לפי הנסיון המצטבר בבסיסי הנתונים בעולם, עד היום לא דווח על סיכון יתר מבחינת מתן ההורמון לעומת לא מטופלים. מתן הורמון למי שלא חסר לו הורמון גדילה הוא עניין אחר: הניסיון במתן הורמון גדילה בילדים אלה הוא 25 שנים. הבוגרים הם בין הגילאים 32-34. אין לנו שום מידע על מה קורה כאשר הם בגילאים 50-60. הסטטיסטיקה הרישמית המבוססת עד היום, לא הראתה סיכונים מבוססים. או סיכונים מעבר שיש לאתו אדם. צריך לזכור שלחלק מאלה שלא חסר להם הורמון גדילה ומקבלים טיפול, הם אינם אוכלוסיה בריאה רגילה ויש להם גורמי סיכון גם ללא טיפול. למשל: ילדים שנולדו קטנים למשך ההריון יש להם סיכון מוגבר לעומת יתר האוכלוסיה ליתר לחץ דם בגיל צעיר יותר מאחרים ולמחלות לב וכלי דם ולסוכרת. על כן בילדים כאלה יש להשוות את הסיכונים בין מטופלים ללא מטופלים ולא לאוכלוסיה הרגילה ויש דוגמאות רבות נוספות. על כן השאלה שלך אינה ממוקדת. השאלה היתה צריכה להיות: לילד שלי אנחנו דנים על מתן הורמון גדילה , בגלל-לפרט את הסיבות ואת נתוני הילד וניתן יהיה לענות לך על סיכון לעומת תועלת. באפריל אמור להסתיים סקר אירופאי ענק על רישום כל תופעות הלואי של הורמון גדילה . יתכן שאז יהיו חידושים מזה 26 שנים שאני מטפל בהורמון גדילה בילדים מסיבות שונות. לחלק לא קטן מהמטופלים כבר יש ילדים משלהם. לא ראיתי בעיה מעבר למה שצפוי בלא מטופלים מלבד בחלק קטן מהמטופלים כאבי ראש לימים בודדים, קרוב לתחילת הטיפול. בעיה שהתגברתי עליה בקלות.