שגיאות נעורים או כתוב בגנים?

שלום, אני מקווה שאני פונה לפורום הנכון... בצעירותי הייתי ממעטת באכילה, מה שגרם לי במשך שנות ילדותי להיות "מחוץ לאחוזון" מבחינת משקל. תמיד הייתי מתחת לגבול התחתון של המשקל, בהתאם לגילי (אך לא במרחק גדול משם). יש לציין כי הסיבה לכך הייתה היות ותמיד הרגשתי לא רעבה (למרות שמקום לממתקים בדרך כלל היה...). כלומר, לא מדובר באנורקסיה מכל סוג שהוא, אלא פשוט חוסר חשק לאכול. הורי תמיד ניסו לגרום לי לאכול, בדרכים חינוכיות שונות, ואף נועצו בפסיכולוגים, אך ללא הצלחה. פשוט לא הייתי רעבה (יש לציין כי המזון אפילו הגעיל אותי לעיתים קרובות, בעיקר אוכל מן הצומח כגון ירקות ופירות טריים). בהיותי בת 14, עדיין הוסת בוששה מלהגיע (מה שסתר את ההסטוריה המשפחתית - 12-13), וחזי כלל לא התפתח (גם כן סתר את ההסטוריה המששפחתית (שהחלו להתפתח בגיל 12-13 והגיע למימדים ממוצעים - cup b-c). לקחו אותי הורי, שהחליטו לעשות מעשה, לדיאטקנית מדופמלמת וידועה; פעולה שהצליחה יפה, שכן הורכב לי תפריט יומי המורכב אך ורק ממזונות האהובים עלי והמשמינים במיוחד+ויטמינים סינטטיים. הקילוגרמים טיפסו, ואכן, תוך כ-3 (!) חודשים הגיעה הוסת המיוחלת, ומאז היא מגיעה כמעט כסדרה מדי חודש... אבל החזה... לא חל בו שום שינוי. אינני זוכרת את יחס המשקל-גובה בגיל 14, אך בגיל 18 הגעתי למצב בו אני נמצאת כבר 9 שנים (היום אני בת 27) של גובה 1.64 ס"מ ומשקל 49 ק"ג, שללא ספק נחשבים בגבול הנורמלי. יש לציין כי בגיל זה (18) הגיע החזה להתפתחות מלאה מבחינת צורת השד, אך כמעט וחסר נפח וזקור, כי אין שום דבר שייפול...(לשם המחשה מירבית: בחזיות בגודל AA קאפ עדיין יש מקום) ועכשיו לשאלתי: האם הסיבה לגודל כל כך חריג של חזה נובע מהתהליך שעבר עלי בצעירותי, או שזהו הגודל שנגזר עלי מראש בגנים? לו הייתי "מתעוררת" קצת מוקדם יותר - יתכן והיה הבדל בגודל הסופי? חשוב לי לדעת לשם שיקולים עתידיים, במקרה ויהיו לי ילדות פעם, היות והמצב הזה גורם לי לחוסר נוחות לעיתים, והייתי מעונינת למנוע זאת, או לדעת אם יש סיכויי שהגנים המקוריים שלי היו בסדר, וכך הם גם יעברו הלאה (פשוט אני קצת פישלתי בגיל ההתבגרות). תודה.