הסברה להורים במסגרת התחנה לבריאות הילד

שלום לך פרופסור צדיק. היום לאחר שקיבלתי את ההלם הראשון והתעשתי, אני מתחילה לשאול שאלות: אני אם רגילה, ככל אם רציתי להעניק לילדי את הטוב ביותר. נשענתי על מיתוסים שלדעתי אחוז גבוה מאוד באוכלוסייה נשען ומאמין בהם, מה גם ש מצאתי להם סימוכין בשיחות עם רופאים: ידעתי שתהליך הגדילה ממשיך עד גיל 21. ידעתי גם שלאחר בר המצווה הבנים בעיקר צומחים לגובה, ולכן כאשר ראיתי שבני אינו גבוה האמנתי שהמצב ישתנה במשך השנים משום שנותרו עוד שנים רבות עד למיצוי הפוטנציאל. עתה כאשר המציאות הכתה בנו, ובני הפסיק את הצמיחה בגיל 14. (כאשר בגיל 14 גובהו היה 169 ס"מ, וכולם חשבו שגובהו מעל לממוצע לגילו) אנחנו חסרי אונים. מדוע לא מיידעים את ההורים? מדוע אין מסע הסברה? מדוע האחיות או הרופאים שמגיעים לבתי הספר אינם מעירים את תשומת לב ההורים? אני בתחושה שאילו הייתי מודעת יותר הדברים היו יכולים להשתנות. "הבשורה" שלא יגבה משפיעה קשות על בני, הוא מסתגר ואינו מוכן לצאת עם חברים. כל חבריו שהיו נמוכים ממנו הגיעו לגובה 180 ומעלה והוא נראה נמוך מאוד ביחס אליהם. מעבר לכך שיש ביניהם ילדים שהיו ממש ננסים והם טוענים שהם בולעים כדורים הורמונאליים על בסיסי טבעי ולכן הם גובהים, והוא מצידו חושב שלא עשינו עבורו מספיק. אני מצפה לתשובה או לפחות לנס. אביבית