בהמשך לשאלתי בנוגע לתסמונת טרנר והורמון גדילה
דיון מתוך פורום אנדוקרינולוגיה והפרעות בגדילה בקרב ילדים
אז בעצם מה שאתה אומר לי ולשאר "קורבנות הטרנר" באשר יהיו, הוא שאין שום סיכוי בעולם שבחורה עם תסמונת טרנר תוכל לגבוה, והאופציה היחידה בעצם שקיימת כיום היא ניתוח להארכת עצמות (תהליך מאוד לא נחמד, מורכב ומסובך שאורך שנתיים וכרוך בסבל כך נאמר לי) ? או שניתן "להציל" את הבחורה אם מאבחנים את התסמונת בגיל מוקדם מאוד מאוד נגיד 4, ואז דואגים לדחות את ההתפתחות המינית שלה על ידי זריקות כי ידוע שככל שמתחילים להתפתח מוקדם מבחינה מינית כך הגובה הסופי יינעל מוקדם יותר? אם אכן כך המצב, לא נותר לנו אלא לקנא קנאה מרה בבנים, שהטבע העניק להם סיכוי גבוה בעשרות מונים לגבוה, הרי יש כל כך הרבה סיפורים של בנים שעד התיכון היו מאוד נמוכים והיו מתוסכלים מכך, ופתאום בכיתה י' או י"א נתנו כזו קפיצה והדהימו את כולם...אח, הקנאה.
1. לא אמרתי דבר כזה ולרוב הכרזותיך אין כל קשר למציאות. בנות עם תסמונת זו מטופלות בהורמון גדילה ולחלק זה עוזר מבחינה מסוימת. שאלתך היתה אם חסר להן הורמון גדילה ועניתי שלא חסר. את יתר המסקנות שלך , אינני יודע מהיכן לקחת 2. דחית ההתבגרות המינית גם היא שטות שכבר עברה מן העולם
אם לא חסר להן הורמון גדילה, למה אתם נותנים בכל זאת? עובדה: לי יש טרנר ולא נתנו לי הורמונים-אמרו לאמא שלי שזה לא יעזור, במקום זה אכן נתנו לי זריקות לעצירת ההתפתחות המינית, קיוו שזה יעזור מבחינת הגובה וזה לא עזר לצערי. תאמין לי אני לא סתם אכתוב דברים שאני לא יודעת כך שהזלזול שלך הוא לא במקום בכלל ואני מקווה שאתה לא מזלזל ככה גם במטופלים האמיתיים שלך.
מנהל פורום אנדוקרינולוגיה והפרעות בגדילה בקרב ילדים
