פורום אנדוקרינולוגיה והפרעות בגדילה בקרב ילדים

העמוגלובין A1C בודקים אם רמת הסוכר גבוה מהנורמה. רמת סוכר בודקים במדה ויש השמנה. סדר הבדיקות הוא בדרך כללהפוך: השמנה-בודקים סוכר-סוכר גבוה בודקים המוגלובין A1C. אם ה A1C גבוה יש חשד לסוכרת- חובה לוודא אם יש סוכרת. איןסיבה, הצדקה לדחות בדיקות. אין הדבר קשור להתבגרות או לדקאפפטיל אלא קשור להשמנה

1. האם בדיקה יכולה לזכותו בהורמון גדילה? תשובה-אם גדילתו עקבית , על אחוזון בתוך הנורמה, לא בטוח שיאשרו הורמון גדילה 2. במי שפיר בשל קיצור ירך בוצע FISH, אולי נעשתה שם כבר בדיקת SHOX? - אינני יודע תשאלי את המקום שנתן לך את התשובה על בדיקת ה FISH 3. היכן עושים את הבדיקה? הגנטיקאי שיעץ היה צריך לתת לך את התשובה. האם ידועה לך עלותה המשוערת? אני מכיר חברה בחול הנקראת שנקראת INVIATE העלות אצלם בסביבות 250$ כשמזמינים בדיקה שואלים את העליות. את הבדיקה שולח גנטיקאי או מכון לגנטיקה. ישכנראה גם אפשרות בארץ. פונים למכוןגניקה באחד מבתי החולים הגדולים והם עוזרים ושולחים את הבדיקה למעבדה

מעט מידי נתונים לשם חוות דעת מלאה 1) מחזור מופיע בדרך כלל לפחות כ-20 חודש לאחר הופעת ניצני שדיים,. יתכן וגם תחיל ההתבגרות הייתה מוקדמת 2) לאחר קבלת מחזור יתכן שיש פחות מ 10 ס"מ עד גמר הגדילה עלייך לפנות בהקדם לאנדוקרינולוג ילדים לברור המצב

תזונה לקויה פוגעת בגדילה. כדי לדעת מה לקוי בתזונתו יש צורך למלא יומן אכילה במשך 3 ימים. עם היומן פונים לדיאטנית. הדיאטנית בעזרת תוכנה של משרד הבריאות יכולה לחשב איזה % מאבות המזון, הקלוריות ועוד הוא מקבל . ויודעים מה להשלים במיוחד ברישום היומן יש לרשום בצורה הבאה: יש לרשום כל אוכל וכל שתיה בדייקנות במשך 3 ימים. על כל מזון ושתיה יש לציין כמות. אם אין אפשרות לשקול, יש לרשום בצורה שתאפשר חישוב. לדוגמא: לחם- 1/4 פרוסה, תפוחי אדמה-2 כפות. פרי, כגון תפוח- גדול, בינוני, קטן. סלט-מדידה בכפות. שתיה-מדידה בכלי מדידה או בכוסות )1/2 כוס( וכו' לפי התאור של נפח האשכים ואבר המין , הנער נמצא בתהליך התבגרות. התאור שלך אינו מדוייקרק אנדוקרינולוג ילדים יכול להעריך את מידת ההתבגרות. שעור מיני לא שייך לעניין הוא בהשפעת בלוטת יותרת הכיליה ולא בהשפעת האשכים. אם דרגת ההתבגרות גבוהה , יתכן שהוא לקראת סיום הגדילה. אפשר לחשב את כוון גדילתו על ידי ביצוע צילום כף יד לגיל עצמות. לפי תאורך, נראה שכבר עכשיו אנדוקרינולוג ילדים צריך לבדוק אותו ולראות את צילום כף היד.

אם יש צורך במתן הורמון גדילה עקב חוסר, כאשר מתגלה החוסר, אפילו בגיל שבוע, מתחילים טיפול. אם אין חוסר בהורמון גדילה והילד מתחת לאחוזון 3 מותר להתחיל טיפול החל מגיל 5

1) "קפיצת גדילה" נעשית כאשר הנער נמצא בתהליך התבגרות 2) תוספי תזונה והעשרה תזונתית נותנים כאשר קו המשקל נמוך מקו הגובה בגרף 3) החלטה על בדיקות הורמון גדילה נעשית על סמך בדיקת גרף המשקל וגרף הגובה. אם יש ממש ירידה באחוזון הגובה ו\או אחוזון המשקל יש לבצע בדיקות כלליות ולאחר מכן בדיקת הורמון גדילה.

שאלות בנושא מבוגרים ייענו בפורום בעיות הורמונליות ומחלות עצם מטבוליות של המרכז הרפואי רמב"ם

מיעץ בוידאו (זום) יעוץ וידאו קביעת התור, יום ושעה נעשים באתר: D-R.co.il מוצאים אותי באנדוקרינולוגיה של ילדים בברכה פרופ' צבי צדיק

את תגובת הורמון גדילה מעריכים לפי הערך הכי גבוה בכל טסט. הערך הכי גבוה נמצא בטסט ארגינין. בזמן 30 הערת הוא 10.4 נגר\מל. ערך מעל 7.5 הוא תקין. כלומר אין חוסר בהורמון גדילה. לא רשומות היחידות בהן נמדד ה IGF על כן אין לי תשובה בשבילך. אם IGF נמוך, יש לבדוק האם יש חוסר תזונתי בקלוריות ואבות מזון

1) פסים אדומים "סימני מתיחה" אינם קשורים דווקא לגיל. הסימנים מופיעים ברוב הגדול של המקרים עקב משקל עודף ובאופן נדיר עקב הפרשת יתר של הורמון הקורטיזול. 2) הופעת שעור מיני וניצני חזה לאחר גיל 8 היא תופעה נורמלית. הבעיה היא קצב ההתקדמות עליכם לפנות לבדיקה גופנית אצל אנדוקרינולוג ילדים 8לפי הבדיקה וגרף המשקל והגובה הוא יחליט על בדיקות

לבדוק האם יש הפרשת יתר של קורטיזול מבצעים איסוף שתן של 24 שעות ל FREE CORTISOL

1) בכל ספרי האנדוקרינולוגיה של ילדים כתוב במפורש שאין יכולת לחשב מתי יגיע מחזור 2) את תחילת עיכוב ההתבגרות ואת הפסקת עיכוב ההתבגרות קובעים אנדוקרינולוגים לילדים ולא גניקולוגים 3) בדרך כלל מחזור יכול להופיע לאחר גיל עצמות 12, אבל אי אפשר לאמר בדיוק מתי 4) עיכוב התבגרות בגילאים אלה אינו פוגע בגדילה ועם הפסקתו ההתבגרות נמשכת 5) מחזור יכול להופיע בין 6 חודשים ל 18 חודשים לאחר הפסקת הדקאפפטיל. מציע לעשות מה שאומר האנדוקרינולוג ילדים שלכם

בדרך כלל שעתיים מספיק

טיפול בהורמון גדילה כאשר אין חוסר, אינו ניתן מבחינה בריאותית אלא לשם: 1) עליה באחוזון לתוך גבול הנורמה 2) תוספת ממוצעת לגובה הסופי , מעל הצפוי , בממוצע תוספת של 5-5.5 ס"מ

מצילום כף יד בגובה 174 אין אפשרות להחליט על מתן הורמון גדילה

" קפיצה לגובה" אינה תלויה בגיל אלא בדרגת ההתבגרות. את דרגת ההתבגרות קובע נפח האשכים. רק אנדוקרינולוג שבודק אותו יכול להסיק מסקנה

פרופרנולול אינו משפיע על ה TSH הוא משפיע על רמות T# אך לא על FT4. . עלייך לחזור על בדיקות בלוטת התריס בעוד 3 שבועות. כעת אינני רואה מקום לדאגה

קצב של 2 ס"מ לשנה הוא קצב נמוך מהנורמה. במצב זה יש לחפש את הסיבה לקצב הגדילה האיטי, למשל: מחלה כללית סמויה, מחלת כבד, כליות, מחלת מעי כרונית, חוסר עליה במשקל במשך תקופה ארוכה (כולל בעיה תזונתית) תת פעילות של בלוטת התריס ועוד. אם נשללו כל הסיבות האלה, לעיתים לפני התבגרות תיתכן ירידה באחוזון הגובה, אם כי 2 ס"מ לשנה הוא פחות שכיח. לאחר שלילת כל הבדיקות שהזכרתי בודקים תגובת הורמון גדילה לתבחין גרוי. אין לי שום מידע על הבדיקות שביצעו לבנך, פרט לכך שאין לו חוסר בהורמון גדילה. כאשר כל הבדיקות תקינות ואין חוסר בהורמון גדילה , מאשרים טיפול בהורמון גדילה רק אם: 1) גובה הבן הוא לכל היותר באחוזון 3. 2) אם תחזית הגובה הסופי היא מתחת ל-160 ס"מ . בלי מידע על כל הבדיקות , על כל קו הגדילה לגובה וקו העליה במשקל , אין יכולת לתת לך תשובה יותר מפורטת.

הכלל הכי חשוב להפסקת טיפול הוא כאשר קצב הגדילה קטן מ 1 ס"מ ב 6 החודשים האחרונים הכלל השני, פחות חשוב, כאשר גיל העצמות 14 שנים

ברפואה לא חיים "מהתרשמות" אלא מעובדות. צריך לשקול ולמדוד את הילד כעת, ואז יודעים במדוייק האם הוא גבה או לא.

לא פוגע בגדילה. אך צריך להתייעץ עם מאמן כדי שלא יהיו לו כאבי גב

בדרך כלל לו. תופעה דמויית מחזור מופיעה לפעמים באופן חד פעמי, כשבועיים לאחר זריקה ראשונה

עלייך לפנות איתה לרופאת נשים, בגלל מחזור פעמיים בחודש והיא תטפל בעניין

עלייך לפנות לבדיקה של אנדוקרינולוג ילדים לפגישה יש להביא צילום כף יד לגיל עצמות ותשובות של בדיקת דם ל: LH FSH ESTRADIOL IGF-1 androstendione -17hydroxy-progesterone

פני למחלקה לרפואה בבית חולים באופן דחוף

שלחי מייל ל: zvi [email protected] כתבי בבקשה את גיל בילד והבעיה ותקבלי במייל חוזר מה להכין לפגישה ואיך לבחור יום ושעת הייעוץ

זריקות הורמון גדילה לא נותנהים בישבן אלא מתחת לעור. בזרועות, ברגליים ועוד. התקשרי לחברת הורמון גדילה שאת משתמשת בו וידריכו אותך

קשה לנחש עד כמה הוא ינשור כדאי להתייעץ עם רופא הילדים

אם גיל העצמות מדוייק ונכון והוא 15. הבן הגיע בערך ל 97% מהגובה הסופי שלו. כלומר נותרו כ 4.7 ס"מ לגדול (תחום שגיאה של +\- 2 ס"מ). יש אי דיוקים בדיווח שלך. אם הוא לא גדל שנה, אז הום סיים את גדילתו, אז יתכן שגיל העצמות גדול יותר או שהמדידה שלך לא נכונה. יעילות הטיפול בגיל עצמות 15 היא נמוכה מאד. ספק רב אם יאשרו טיפול בתנאים אלה כי אולי הטיפול יוסיף לו 1-2 ס"מ. אבל אם הוא באמת לא גדל במשך שנה, הטיפול לא יוסיף לו דבר

1)יש הסכמה בינלאומית שאחרי גיל עצמות 16 לא נותנים הורמון גדילה-לא יעיל 2) הוא ממש מסיים את התבגרותו- עיכוב התבגרות לא יעשה דבר 3) תרופה לעיכוב גיל העצמות לא יעילה במצב זה הכל מאוחר מידי

כאשר מדובר בקומה נמוכה ללא חוסר בהורמון גדילה, הורמון גדילה אינו מאושר לטיפול בארץ כטיפול בסל הבריאות. קופות החולים הסכימו לתת את הטיפול לפי כללי הטיפול בארהב שהם בבנות הגובה בתחילת הטיפול לכל היותר באחוזון 3 והגובה הסופי המחושב מתחת ל 150 ס"מ. הסבר על הטיפול קומה נמוכה ללא חוסר בהורמון גדילה-= קומה נמוכה אידיופטית ISS קומה נמוכה מתחת לאחוזון 3, אבחנה זו מוגדרת רק לאחר שנשללו בנבדק\ת מחלה כללית, מחלה הורמונלית או חסר הורמון, בעיה או חסר תזונתי ופגם או שינוי במבנה הכרומוזומים. בילדים אלה נתוני הלידה רגילים ומשקל ואורך הלידה תקינים למשך ההריון והפרשת הורמון גדילה תקינה. רשות התרופות והמזון בארה"ב (FDA) אשרה טיפול בהורמון גדילה לילדים המוגדרים כקומה נמוכה אידיופטית, אם גובהם 2.25 סטיות תקן מתחת לממוצע לגיל ולמין (מתאים לאחוזון1.2) ילדים שלא סביר שקצב גדילתם יגרום לגובהם הסופי להיות בתחום הנורמה כלומר, מעל 160 ס"מ בבנים ומעל 150 ס:מ בבנות. התועלת הצפויה מטיפול זה היא תוספת של 3.5-7.5 ס"מ לגובה הסופי (ממוצע של 5-5.5 ס"מ) בטיפול של 4-7 שנים בממוצע. אירגוני האנדוקרינולוגים לילדים האמריקאי והאירופאי החליטו שבקטגורית הטיפול באבחנה זו יש להכליל ילדים שגובהם מתחת לאחוזון 3 ולהתחיל טיפול מעל גיל 5 שנים. בארץ נכון להיום הטיפול אינו רשום כטיפול רשמי ועל כן לכל ילד שרוצים לתת טיפול בהורמון גדילה באבחנה זו יש להגיש בקשה על גבי טופס של מרשם חריג (טופס 29ג). בלעדיו הטיפול אינו חוקי. ניכר מהטופס שהטיפול הוא על אחריותו של הרופא והטיפול אינו רשום בארץ למטרה זו. מותר לרופא לתת מרשם לתרופה רק לאחר שהטופס 29 ג' נחתם -ניתן אישור של המוסד הרפואי לטיפול זה. למרות שהטיפול אינו רשום בארץ ואינו בסל הבריאות קופות החולים מאפשרות את הטיפול באופן מסובסד לאחר שאישרו את טופס 29ג האישי עבור המטופל\ת 6 חודשים ו 12 חודש לאחר תחילת הטיפול האנדוקרינולוג מעריך את יעילות הטיפול. מקובל שאם קצב הגדילה אינו עולה ב 50% מעל הקצב שהיה לפני תחילת הטיפול, הטיפול אינו יעיל, ובדרך כלל מפסיקים את הטיפול. כאשר קצב הגדילה יורד מתחת ל 2 ס"מ לשנה, מומלץ להפסיק טיפול. כלל נוסף להפסקת הטיפול, שהוא משני בחשיבותו לקצב הגדילה הוא גיל עצמות 16 בבנים וגיל עצמות 14 בבנות. אם מופיעה אי סבילות לסוכר, עליה בהמוגלובין A1C מעל הנורמה ועליה קבועה של הסוכר בצום מעל הנורמה, יש להפסיק טיפול בהורמון גדילה. הפסקת טיפול לפני גמר הגדילה גורמת לירידה בקצב הגדילה ועלולה לגרום לאיבוד כל היתרון בטיפול שהושג בשנים הקודמות וגמר גדילה באותו אחוזון שהיה לפני תחילת הטיפול. מתן הורמון גדילה אין לתת טיפול בהורמון גדילה במצבים הבאים: 1) אין לתת טיפול בהורמון גדילה כאשר יש הוכחה לקיום גידול אקטיבי 2) לא יינתן טיפול בהורמון גדילה בחולים במחלה קריטית כגון סמוך לניתוח לב פתוח, ניתוח בטן, תאונה מרובת פגיעות באברים שונים, אי ספיקה נשימתית ומחלות מסדר גודל זה, עקב דווח על עליה בתמותה תוך טיפול בהורמון גדילה במצבים אלה 3) במטופלים עם מחלת חום מעל 38.5, מכל סיבה שהיא, מומלץ לא לתת טיפול בהורמון גדילה בעת המחלה תופעות לוואי של טיפול בהורמון גדילה (נלקחו מרישומי התרופות ב FDA) תופעות משמעותיות לדיווח מידי לאנדוקרינולוג המטפל: א) כאבי ראש, הקאות ולחץ תוך גולגולתי מוגבר: דווח בשכיחות של 1:1000 מטופלים בהורמון גדילה, יתכן שיתבטא רק בכאב ראש או הפרעת ראיה. הסבה יצור ביתר של הנוזל סביב המוח. הפסקה זמנית בטיפול או הורדת המינון פותרת את הבעיה במקרים רבים. כאשר מופיע אחד מהסימנים, חובה להתייעץ עם האנדוקרינולוג המטפל לפני מתן הזריקה הבאה ב) כאב בפרק הירך, בברך , צליעה. דווח בשכיחות של 1:20000 עד 1:40000 מטופלים. מנגנון הפגיעה החלקת פלטת הגדילה של ראש פרק הירך (Slipped capital femoral Epiphysis ) מנגנון פגיעה אחר נמק מחוסר אספקת דם של ראש פרק הירך (perthes ), כאשר מופיע אחד מהסימנים: כאב בפרק הירך, כאב בפרק הברך , צליעה, חובה לדווח לאנדוקרינולוג המטפל לפני מתן הזריקה הבאה. הטיפול אורטופדי ממושך למספר חודשים לעיתים נדירות כרוך בניתוח תופעות נדירות יותר ומשמעותן אינה גדולה שינוי בחילוף חומרים של סוכרים: תוך טיפול עולים ערכי האינסולין בדם המטופלים. הדבר פורש כירידה ברגישות לאינסולין. ברוב המטופלים אין שינוי במאזן הסוכר. אין דווח על עליה בשכיחות סוכרת מטיפוס 1 (תלויה בשימוש באינסולין) או סוכרת מטיפוס 2 שאינה תלויה באינסולין תוך שימוש בהורמון גדילה. אם יש מגמת עליה של הסוכר בודקים hemoglobin A1C פגיעות בשלד: עקמת (scoliosis ). אין הוכחה שמצבים אלה נגרמים ע"י הורמון גדילה. כנראה שהם יותר שכיחים בחוסר הורמון גדילה. סקוליוזיס (עקמת עמוד השדרה) מוחמרת בעת גדילה מהירה מכל סיבה שהיא. תפיחות השד בבנים (gynecomastia ) נמשכת כשבועיים-שלושה, תופעה חולפת בתחילת הטיפול. צבירת נוזלים (fluid retention) : תיתכן בתחילת טיפול בהורמון גדילה, יותר משמעותית במבוגרים. כאב בשורש כף היד (לחץ על גידים) נדיר ובדרך כלל קל. כאב בפרקים או שרירים בדרך כלל קל. תופעה אלרגית כמו בכל תרופה - די נדיר. דלקת שריר (MYOSITIS) תופעה נדירה ניתן לשייך אותה לחומר השימור METACRESOL. מתבטאת בכאבי שרירים או כאבים במקום ההזרקה. אם מוכחת עוברים לתכשיר בלי נוזל מיהול זה. יצירת נוגדנים נגד הורמון הגדילה קורה בפחות מ- 10% מהמטופלים. באופן נדיר נוגדנים אלה מבטלים את פעולת ההורמון. סיכון להופעת גידול: אין שום הוכחה שטיפול בהורמון גדילה מעלה את הסיכון לממאירות . לאוקמיה: בעלון לצרכן של כל חברות הורמון גדילה מדווח שקיים סיכוי נמוך לחלות בלאוקמיה. סיכון זה דווח לראשונה.ב 1988 על ידי קבוצה יפנית שמצאה לאוקמיה ב - 15 מטופלים בהורמון גדילה. מסתבר שבחלק מהם הייתה נטייה לפיתוח לאוקמיה בגלל שינוי בגנים, שבירות כרומוזומים ותסמונות מסויימות. בעקבות זאת נאסף מידע ביפן על כל מטופלי הורמון גדילה (משנת מ 1975 ועד 31.12.1997 ) איסוף נתונים זה דווח ב .1999 מסקנת סקר אוכלוסייה זה (מעל 32,000 מטופלי הורמון גדילה) הייתה שבילדים שאין להם גורם המביא לסיכוי להתפתחות לאוקמיה, שכיחות הופעת הלאוקמיה אינה גדולה יותר מאשר באוכלוסייה הכללית. כלומר הורמון גדילה אינו מעלה את הסיכון להופעת לאוקמיה. ב 1997 בניתוח מאגר נתוני המטופלים בארה"ב וקנדה, במטופלים שאין להם גורם סיכון להתפתחות לאוקמיה נמצא שאין שכיחות של הופעת לאוקמיה במטופלי הורמון גדילה, יותר מאשר באוכלוסייה הכללית. כעת קיימת הסכמה כללית שאין שכיחות יתר של הופעת לאוקמיה במטופלי הורמון גדילה שאין להם גורם סיכון נוסף להופעת מחלה זו. הסיכון להופעת הלאוקמיה דומה לזה של האוכלוסייה הכללית הבריאה. במידע אותו נותנות החברות יצרניות הורמון גדילה למטופלים שלהן, במידע לצרכן, נכתב שדיווח על לאוקמיה במטופלי הורמון גדילה, נמצא במספר קטן של מטופלים ואין בטחון שניתן ליחס קשר בין הטיפול בהורמון גדילה ללאוקמיה. גורמי סיכון נוספים: באוכלוסיית ילדים רגילה ובריאה שאינה מטופלת ואינה סובלת מכל מחלה שהיא, ידוע שקיימת תמותה של 1% מסיבות שונות. 8 מרכזי מדינות באירופה אספו נתונים של מטופלי הורמון גדילה בין השנים 1985-1996 על מטופלים עם חוסר בהורמון גדילה, על ילדים שנולדו קטנים למשך ההריון ועל ילדים נמוכים ללא חוסר בהורמון גדילה או כל בעיה אחרת (קומה נמוכה אידיופטית) צרפת אחת מ 8 מרכזי המדינות שאספה נתונים על כ-7000 ילדים דווחה ראשונה בשנת 2012 שבניגוד לאוכלוסיית ילדים בריאה ורגילה בה התמותה היא 1% מכלל הילדים הם מצאו במטופלי הורמון גדילה עליה בתמותה בשליש אחוז 0.3%, זאת בגלל שינויים של כלי דם במוח במספר ילדים כמו כן נמצא גידול בעצם ב 3 ילדים. הקשר היה מובהק בילדים שקבלו מינוני הורמון גדילה גבוהים. ב 7 המרכזים האחרים לא היו תופעות כאלה ולא דווחה עליה בתמותה. ההשוואה. רשות המזון והתרופות בארה"ב, ה- FDA לא קבלה את הדווח הצרפתי כהוכחה שהורמון גדילה הוא גורם תמותה. כיוון שזה הדיווח היחידי שמראה זאת, כיוון שההשוואה נעשתה לאוכלוסייה רגילה ובריאה ולא לאוכלוסיית ילדים זהה שאינה מקבלת טיפול. גם ילדים שנולדו קטנים למשך ההריון בהם התחלואה מוגברת וגם קומה נמוכה אידיופטית אינם אוכלוסייה בריאה רגילה. בישראל אספנו את המידע על כל מטופלי הורמון גדילה משנת 1988 ועד 2012 . המסקנה הייתה שבילדים עם חוסר מבודד של הורמון גדילה ללא גורם סיכון נוסף. לא נמצא כל סיכון לתמותה או ללאוקמיה כעת קיימת הסכמה בינלאומית לא לשנות את הקריטריונים הנהוגים לטיפול בהורמון גדילה. . השפעה על מערכות הורמונים אחרות: בלוטת התריס- הורמון גדילה מגביר הפיכת הורמון התירואיד 4T ל- T3 וגורם לחשיפת מחלה סמויה (אם קיימת) של בלוטת התריס. הורמוני מערכת המין: אין הוכחה שלהורמון גדילה השפעה לא רצויה על הורמוני מערכת המין. קורטיזול: הורמון גדילה מעלה את הפיכת הקורטיזול לקורטיזון. לא ידועה משמעות כלשהיא להיפוך זה. כאבי פרקים: תוארו במבוגרים שקיבלו מינון גבוה מהדרוש של הורמון גדילה. כאבי שרירים: יתכן שיופיעו בעת הטיפול התכווצויות ( convulsions): בדרך כלל אין שכיחות יתר בעת טיפול בהורמון גדילה. פרט לקבוצה אחת, לאחר גידולי מוח במטופלים בהורמון גדילה שכיחות ההתכווצויות גבוהה יותר. הורמון גדילה במחלות מסכנות חיים-בטיפול נמרץ: נעשה מחקר על חולים המאושפזים בטיפול נמרץ, וחולים במחלות קשות הגורמות למאזן שלילי הגורם לפרוק רקמות. במחקר זה ניתן הורמון גדילה לחלק מהמטופלים. טיפול בהורמון גדילה העלה את התמותה מ 19 ל- 42% על כן נמנעים מלתת לחולים אלה הורמון גדילה. שמירת התרופה (יש לקרוא את ה package insert של כל תרופה) לאחר המסת החומר הוא יציב בטמפרטורה של 2-8 מעלות למשך 4 שבועות. בחברות המוסרות על יציבות ב"טמפרטורת החדר" (עד 24 מעלות) יש לזכור שבתקופות קיץ חמות יש סיכון בהסתמכות על טמפרטורת החדר. אין להקפיא את הורמון הגדילה ואין להשתמש בו לאחר הפשרה מהקפאה. מינון הורמון הגדילה לפי ההתוויה ( לפי רישום ב FDA) המינון הוא המלצה ראשונית לטיפול. אולם מומלץ שהמינון הראשוני לתחילת הטיפול יהיה נמוך יותר בכ- 15-20% לשבועיים שלושה, כדי למנוע תופעה של צבירת נוזלים בולטת וכאבי ראש. הורמון גדילה גורם בתחילת הטיפול לצבירת מים. התופעה בולטת יותר בילדים עם חוסר קשה בהורמון גדילה השתנות המינון במהלך הטיפול תלויה בעליה במשקל, ככל שהמשקל עולה, המינון עולה. אם קצב הגדילה גבוה מאד, אין סיבה להעלות את המינון. אם קצב הגדילה נמוך מהמצופה לאחר שלילת סיבות לכך כגון טיפול לא סדיר, מחלה נוספת, תזונה גרועה או מחלת מעי מעלים את המינון. גישה נוספת להעלאת המינון היא לפי רמת ה I- IGF. הורמון גדילה גורם לעליה ביצור ה I-IGF. לפי פרסום של כהן וחבריו, אם רמת ה I-IGF נמוכה יש להעלות את מינון הורמון הגדילה. הבעיה בעבודתו זו של כהן שלא נעשה ניתור של התזונה. הגורם העיקרי בילדים לרמת I- IGF נמוכה היא תזונה לקויה. על כן בכל ילד עם בעיית גדילה יש צורך בבדיקת תזונתו על ידי רישום תזונה במשך 3 ימים וניתוח התזונה על ידי דיאטנית. חשובה פעולה זו לפני טיפול בהורמון גדילה גם בילד חסר הורמון גדילה יחול שיפור בגדילה עם השלמת חסרים . גם תוך טיפול בהורמון גדילה תזונה מאוזנת תשפר את התגובה להורמון גדילה. בנוסף לכך תוך טיפול בהורמון גדילה עולה ניצולת המאגרים כגון ברזל. תוך גדילה מהירה צריכת המאגרים עולה ובילד הרגיל לאכול מעט ואין שיפור בתזונתו תוך עליה מהירה של קצב הגדילה, יתפתחו חסרים, כגון חוסר ברזל היכול להתפתח תוך 3 חודשים מתחילת הטיפול. הורמון הגדילה ניתן בזריקה תת עורית כל יום לפני השינה. ההיגיון העומד מאחורי המלצה זו הוא ששיאי הורמון הגדילה גבוהים יותר בלילה מאשר ביום. אולם זריקת הורמון הגדילה גורמת לשיא הורמון הגדילה תוך 4 עד 6 שעות ורמתו חוזרת לנורמה תוך כ 8-10 שעות כך שאין שום דמיון לפיזיולוגיה. בפרסום בודד שבדק את הגדילה של ילדים ב 3 קבוצות, קבוצת בוקר, קבוצת צהרים וקבוצת ערב לא נמצא הבדל בגדילה בין שלושת הקבוצות. התגובה לטיפול בהורמון גדילה התגובה לטיפול תלויה בגורמים רבים: 1) בקצב הגדילה לפני הטיפול – ככל שקצב הגדילה לפני תחילת הטיפול נמוך יותר, קצב הגדילה תוך טיפול גבוה יותר. 2) ברמת הורמון הגדילה לפני טיפול- ככל שרמת הורמון הגדילה לפני טיפול נמוכה יותר קצב הגדילה על הורמון גדילה גבוה יותר. 3) בתזונה- בחוסר: קלוריות , חלבונים, ברזל, אבץ ויטמין A קצב הגדילה לפני טיפול בהורמון גדילה וגם על טיפול בהורמון גדילה נמוך יותר. יש לציין שחוסר באבץ, ברזל וויטמין A גורמים לחוסר תיאבון וגם עקב כך נפגעת האכילה והגדילה בעקבותיה. במשקל ואורך לידה-תגובת הגדילה של תינוקות שנולדו קטנים למשך ההריון פחותה מזו של תינוקות בשלים. בגיל- בינקות ובילדות המוקדמת תגובת הגדילה טובה יותר מאשר בגילאים גבוהים יותר. במינון הורמון גדילה-במינון גבוה יותר, תגובת הגדילה טובה יותר. באבחנה בגללה נותנים טיפול בהורמון גדילה (טבלה מצורפת) צירופים שונים של גורמים אלה עומדים ביסוד בניית המודלים לתחזית התגובה לטיפול. תגובת גדילה ממוצעת בשנה הראשונה של ילד\ה עם ISS היא . 7.3+1.2 ס"מ פורסם ב: Cochrane Database Syst Rev. 2007 Jul 18;(3) מעקב הטיפול בהורמון גדילה מטרות המעקב הן: • לוודא תגובה תקינה של עליה במשקל ובגובה- ביקורת כל 3-4 חודשים אם אין עליה תקינה, לוודא תזונה תקינה ולוודא בעיות נוספות • לוודא טיפול מסודר ועקבי- כאשר יש חשד לטיפול לא סדיר יש לדרוש להביא את כל בקבוקי התרופה הריקים לביקורת, לבדוק מספר הבקבוקים וכמה נוזל נשאר בבקבוקים • בדיקות דם לבטיחות: לבדוק כל 6 חודשים לפחות IGF-I יש לשמור על רמתו בתחום הנורמה. אם הרמה עולה מעל + 2 סטיות תקן להוריד את המינון. דרישת ה FDA היא שרמת I-IGF לא תעלה על 2.5 סטיות תקן מעל הממוצע לגיל ולמין. אם הרמה עלתה מאד מפחיתים מינון ב 15-20%. אם רמת ה I-IGF עלתה מאד ניתן להפסיק טיפול ל 7-10 ימים ולחדשו במינון נמוך ב 15-20%. אם רמת ה I- IGF נמוכה וקצב הגדילה נמוך לבדוק תזונה לקויה, מחלה סמויה, מינון נמוך מידי של הורמון גדילה, ליקוי בטכניקת ההזרקה, טיפול לא סדיר.

אלה לא מספיק נתונים כדי ליעץ 1) צריך לדעת בדיוק גיל מדוייק. משקל וגובה עכשיו ומשקל וגובה בסביבות לפני חצי שנה 2) צריך לדעת . חישוב על ידי הדיאטנית על סמך יומן אכילה של 3 ימים חישוב %DRI של קלוריות, אבות מזון ברזל, חומצה פולית, ויטמין A

אלה לא מספיק נתונים כדי לייעץ. אם לא רואים את כל הבדיקות ואת כל נתוני הגדילה ואת צילומי כף היד ואת חישוב תכולת התזונה לא ניתן לייעץ לך. אתר אינו תחליף לייעוץ מלא ומקצועי. במקרה כזה יש ללכת עם הילד והעתק התיק הרפואי לאנדוקרינולוג ילדים מנוסה. עליה של 300 גרם בחצי שנה היא מועטה, לעיתים צריך גם חוות דעת פסיכולוגית של הילד

1) רמת הטסטוסטרון אינה תלויה בגיל. היא תלויה בדרגת ההתבגרות (נפח האשכים) 2) לא תמיד ישקשר בין רמת הטסטוסטרון לשעור. יש גברים ששעור לא מופיע אפילו עד גיל 24-25 3) אתה לא כותב באילו יחידות מופיע הטסטוסטרון בתשובת המעבדה. אני מניח שהיחידות הן ננומול\ל (nmol/l) 17 ננומול\ל מופיע בדרך כלל בדרגת 3-4 מתוך 5 של ההתבגרותונפח אשכים בסביבות 15 מיליליטר

סימן שאתה קרוב לסוף הגדילה. בגיל עצמות 16 הגעתה ל 98% מהגובה הסופי בגיל עצמות 17 הגעת ל99% מהגובה הסופי. אני מבקש בדיקה מסויימת כדי לעשות עם התוצאה משהו מועיל או לאבחן מצב הדורש טיפול. אם מבנה גופך והתבגרותך הם כמו של מבוגר וגדלת מעט מאד במשך שנה וחצי, נראה לך שצילום כף יד יביא לך תועלת מעשית?

1) "הוא בכודל הזה כמעט מגיל שנה" משפט לא מובן 2)מדידת גובה אחת לא אומרת כלום חשובה מדידה קודמת כדי לוודא האם הוא גדל יותר מהר מהמצופה-עולה על אחוזון גבוה יותר או לא. 3) מעט שעור מותר אחרי גיל 9. כדי להיות בטוח, אנדוקרינולוג צריך לבדוק אם האשכים שלו גדלו והוא מתבגר. לבדוק את קו הגדילה שלו ולהשלים בדיקות

פני לבדיקת אנדוקרינולוג ילדים

התאור אינו מספיק כדי לאבחן

לדווח גובה של נערה בערך- לא סביר לא מדווחים רק גובה. במקרה כזה חשוב מאד גם המשקל הבדיקה היעילה ביותר לתסמונת קושינג היא: איסוף של כל השתן במשך 24 שעות בתוך מיכל. בודקים באיסוף זה: 1)נפח השתן FREE CORTISOL(2 3) CREATININE

1) צילום כף יד אומר לאיזה אחוז מהגובה הסופי הנער הגיע ביום צילום. זאת בתנאי שהגובה נמדד סמוך ליום הצילום. בגיל עצמות 11.5 נער מגיע ל 83% מהגובה הסופי שלו (אם קריאת גיל העצמות נכונה). 2) אם נער גדל בצורה עקבית בתחום הנורמה, ואין לו קומה נמוכה באופן בולט לעומת נתוני הוריו, אין סיבה לבדוק לו הורמון גדילה 3) נער אמור להתבגר בין גיל 9 לגיל 13.5. כך שגם אם לא יהיו סמני התבגרות (גדילת אשכים) בגיל 13, זה עדיין לא יוצא דופן 4) אם אין בעיה מיוחדת והכל תקין בתהליך ההתבגרות בן יכול להוסיף לגובהו עד סוף ההתבגרות כ 28 ס"מ

בגיל עצמות 16 ובגובה 160 ס"מ, בדרך כלל נשארו עוד כ 3 סנטימטר לגדול. בשלב כזה, אין טיפול שיכול לעשות הרבה. בגיל עצמות 16 לא נותנים הורמון גדילה.

1)גבהו של הבן הוא באופן בולט מתחת לאחוזון 3 2) הנתונים הנדרשים להעריך את נתוני הבן הם: גובה ההורים, משקל לידה ומשך ההריון א) אם משקל הלידה היה נמוך ביחס למשך ההריון חלק מילדים אלה אינם גדלים בתחום הנורמה ב) אם משך ההריון היה קצר מהרגיל, הילד פג , אם הוא לא מתקן את גובהו ומשקלו באופן מתמיד יש לבתצע ברור ג) יש צורך בבדיקת אנדוקרינולוג כדי לברר האם יש לו סימנים המחשידים לתסמונת כלשהיא והאם פרופורציות הגוף שונות מהרגיל, לדוגמא רגליים קצרות 3) נקודה בודדת של משקל וגובה אינה מספקת להערכת גדילה. א) האם הוא גדל על אחוזון קבוע בגובה ובמשקל? האם הוא יורד באחוזון המשקל- יתכן שזו בעיה תזונתית או בעית מעי כגון צליאק האם הוא יורד באחוזון הגובה או גם במשקל?- תיתכן מחלה כללית או הורמונלית רופא ילדים צריך לבדוק את הילד לבחון את כל המדדים שהזכרתי ולצייר את כל גרף המשקל והגובה מהלידה ועד היום. קיימת סכנה בהערכת הנתונים על ידי אדם לא מומחה בנושא. חלק מהתשובות תלויות גיל (לא מצויין בטופס בדיקות המעבדה. לחלק מהבדיקות יש צורך בתנאים מיוחדים למשל בדיקת הורמון גדילה-בדיקה בודדת בבוקר אין לה ערךההורמון נבדק בטסט מיוחד המבוצע באשפוז יום. צריך ידע כדי להעריך את תשובות הבדיקות. באופן כלל מתחילים בברור אצל רופא הילדים הבודק אם אין מחלה סמויה: Glucose, urea, creatinine, Na, K, Ca, Phosphor, Alk. Phosphatase, GOT, GPT, Proteins, Albumin, folic Ac. B12, CRP, blood count, Iron, ferritin, IGF-1 , TSH, FT4, 25-OH-VIT D כדי לא ללכת לכיוונים לא נכונים ולהסיק מסקנות לא נכונות בברור, יש להתחיל בבדיקת רופא ילדים.

למדוד משקל וגובה במקום מהימן- לא בבית אין טעם בדיון על מדידות לא מקצועיות.

1) אין שום כוונה להתיחס למדידות ביתיות 2) פני לבדיקת אנדוקרינולוג ילדים עם כל המדידות כדי לבדוק את התקדמות קו הגדילה.

לא סביר בטווח ארוך פגיעה בהתבגרות מינית כתבתי לך על הגדילה בתשובה הקודמת:"לא מצאתי מספיק מידע על טיפול ארוך טווח"

אם בצעת בדיקת דם חד פעמית להורמון גדילה בקופת חולים, אין לה כל ערך. בדיקת הורמון גדילה מתבצעת בצום באשפוז יום לאחר מתן תרופה המגרה הפרשת הורמון גדילה. לאחר מתן התרופה לוקחים בדיקת דם להורמון גדילה כל 30 דקות במשך 2-3 שעות. לשם הערכת בדיקת בלוטת התריס יש צורך בתשובות TSH ו FT4 לא ניתן לתת תשובה על T3 בלבד

מינון הורמון גדילה נקבע לפי המשקל. מינון הורמון גדילה של 0.3 מגר מתאים לילד במשקל 7.5 ק"ג. לא נתת מידע עניני על המטופל: מה תאריך לידה, מה הגובה והמשקל כעת (כולל תאריך מדידה).מה היה תאריך תחילת הטיפול בהורמון גדילה והמשקל והגובה בתחילת הטיפול אם אין לו חוסר בהורמון גדילה ותוך טיפול ערך הסוכר בצום מגיע ל 115 מג\דל לא כדאי לתת הורמון גדילה. חשוב לבדוק בקשר לסוכר גם : HEMOGLOBIN A1C. תסמונת נונאן מחפשים אם מוצאים תוי פנים וסימנים נוספים המופיעים בתסמונת זו- לא בדקתי את הילד, על כן אינני יכול לענות על שאלה זו

המינון של הורמון גדילה כעת הוא נמוך מאד ועל מינון כזה, לא סביר שתהיה גדילה משמעותית בקשר לנונאן- לא בדקתי את הילד ולכן אינני יכול לענות לך אם את רוצה בקשר לטיפול, פני לאנדוקרינולוג ילדים שיבדוק אותו. יראה את כל גרף הגדילה ואת כל הבדיקות ויוכל לתת לך חוות דעת מסודרת ומלאה

1) לא מבין את השאלה 2) במקרה של חזרת זה לא הפורום המתאים, פני לפורום של רפואת ילדים

לאחר קבלת מחזור בנות נמוכות גדלות עוד 4-6 ס"מ. לפי טבלאות בגיל עצמות 13.5 שנים בת מגיעה ל 97.5מהגובה הסופי שתי צורות החישוב אינן מדויקות. זה חישוב ממוצע בשתי השיטות

תואר בתרופות ממשפחה זו האטה בגדילה והתבגרות. לא מצאתי מספיק מידע על טיפול ארוך טווח

החומר שמזריקים גורם לכאב, לא ידוע לי על הבדל בכאב במקומות שונים ההזרקה היא לתוך השריר בדרך כלל בישבן. אך אפשר לתת לתוך שריר במקומות אחרים

זה אתר העוסק בילדים בלבד.

1) לכל מקום יש נוהג אחר לטיפול. אין פרוטוקול קבוע. עליכם לשאול שאלה זו את האנדוקרינולוגים המטפלים בכם 2) השעור נובע ממערכת הורמונים אחרת שאין לדקאפפטיל כל השפעה עליה. טיפול בדקאפפטיל יכול לגרום להקטנת השדיים תוך הטיפול ובדרך כלל לאחר הפסקת הטיפול המשך גדילתן

רמת סידן (CALCIUM) גבוהה בדם תופעה שאינה שכיחה בילדים. לפני שמבצעים ברור יש לחזור על הבדיקה כדי לוודא שאינה טעות. שלושה מקורות עיקריים ומווסתים את רמת הסידן בדם הם: 1) העצמות 2) הכיליה: מפרישה סידן לצינוריות השתן, אך גם סופגת סידן חזרה מהן 3) ספיגת סידן מהמעי. המווסתים העיקריים של רמת הסידן בדם הם: פאראתירואיד הורמון (PTH) וויטמין D. ויטמין D גורם לעלית הסידן בדם כתוצאה מהשפעתו על הכיליה, העצם והמעי. הורמון הקלציטונין גורם לירידת הסידן בדם, אך השפעתו חלשה. תופעות לוואי היכולות להיות כאשר הסידן גבוה, 15 ומעלה: הופעת הסימנים שונה מאדם לאדם - מערכת העצבים- כאבי ראש, שינויי התנהגות, הזיות, חולשה, רגזנות, בלבול - מערכת העיכול- עצירות והפרעות בפעילות המעי, הסתידויות, כולל בלבלב - כליות אבנים בכליות, ריבוי מתן שתן, ופגיעה בתפקוד הכיליה - כאבים בעצמות - -חולשת שרירים הסיבות לסידן גבוה בדם יכולות להיות שונות- יש צורך לפנות לאנדוקרינולוג לברור. חובה להשלים ברור עד החלטה סופית בקשר לאבחנה חלק מהסיבות לסידן גבוה הן: -פגם גנטי תורשתי בו הסידן גבוה בדם אך רק מעט מופרש בשתן -עודף גדול של סידן בתזונה - הרעלת ויטמין D בגלל מינון גבוה מהרגיל - מתן ויטמין A במנות גבוהות -גידול בבלוטת הפאראתירואיד המיצר PTH - מחלות גידוליות בדיקות ראשוניות לביצוע לשם ברור: urea, creatinine, Na, K, Ca, Mg, Phosphor, Alk. Phosphatase, GOT, GPT, Proteins, Albumin, CRP, blood count, , TSH, FT4, 25-OH-VIT D אולטראסאונד כליות, בדיקת רופא עיניים, ECG

אין זה מידע מלא. כשדנים בבלוטת התריס יש לדעת גם את ערכי ה TSH וגם את ערכי FT4 וגם נוגדנים נגד בלוטת התריס. לכן אינני יודע מה באמת הבעיה של הנער על כן אני יכול לתת לכם תשובה עקרונית לגבי שינוי פעילות בלוטת התריס בעת טיפול בהורמון גדילה. הורמון גדילה אינו פוגע בבלוטת התריס. אם קיימת תת פעילות סמויה של בלוטת התריס (תפקוד גבולי שלה), טיפול בהורמון גדילה חושף את הליקוי הקיים בבלוטת התריס. זאת כיוון שהגוף גדל בונה רקמות והוא זקוק ליתר חומרים. על כן זה מופיע תוך טיפול. הליקוי הזה גם את לא נותנת הורמון גדילה מתבטא יותר מאוחר. הפסקת הטיפול בהורמון גדילה אינה מחזירה את המצב לאחור.

גיל ההתבגרות הוא מושג פופולרי, לא רפואי אינו אומר הרבה וגורם לטעות בתפישת המצב.. התבגרות תקינה יכולה להתחיל בבן בין גיל 9 לגיל 13.5. הביטוי הגופני להתבגרות בן היא גדילת נפח האשכים. האנדוקרינולוג הבודק את הנער, צריך לציין בסיכום מה נפח האשכים.לא נתת לי שום מידע על כך. יתכן והוא לא החל להתבגר ועל כן אינך רואה שיפור בקצב הגדילה. צריך לראות אתגרף הגובה כדי לדעת במדוייק. בעת ההתבגרות כאשר נפח האשכים גדל מספיק, יצור ההורמון הגברי טסטוסטרון הולך ועולה. הטסטוסטרון גורם לעליה ביצור הורמון גדילה והשילוב של גורמים אלה גורם לעליה בקצב הגדילה. נראה לי שאין לך מידע מספיק על התבגרותו. מידע מלא על ההתבגרות נותנים: נפח אשכים, רמת ההורמונים: LH FSH TESTOSTERONE. (שיעור מיני אינו קנה מידה)