פורום אנדוקרינולוגיה והפרעות בגדילה בקרב ילדים

זריקות הורמון גדילה לא נותנהים בישבן אלא מתחת לעור. בזרועות, ברגליים ועוד. התקשרי לחברת הורמון גדילה שאת משתמשת בו וידריכו אותך

קשה לנחש עד כמה הוא ינשור כדאי להתייעץ עם רופא הילדים

אם גיל העצמות מדוייק ונכון והוא 15. הבן הגיע בערך ל 97% מהגובה הסופי שלו. כלומר נותרו כ 4.7 ס"מ לגדול (תחום שגיאה של +\- 2 ס"מ). יש אי דיוקים בדיווח שלך. אם הוא לא גדל שנה, אז הום סיים את גדילתו, אז יתכן שגיל העצמות גדול יותר או שהמדידה שלך לא נכונה. יעילות הטיפול בגיל עצמות 15 היא נמוכה מאד. ספק רב אם יאשרו טיפול בתנאים אלה כי אולי הטיפול יוסיף לו 1-2 ס"מ. אבל אם הוא באמת לא גדל במשך שנה, הטיפול לא יוסיף לו דבר

1)יש הסכמה בינלאומית שאחרי גיל עצמות 16 לא נותנים הורמון גדילה-לא יעיל 2) הוא ממש מסיים את התבגרותו- עיכוב התבגרות לא יעשה דבר 3) תרופה לעיכוב גיל העצמות לא יעילה במצב זה הכל מאוחר מידי

כאשר מדובר בקומה נמוכה ללא חוסר בהורמון גדילה, הורמון גדילה אינו מאושר לטיפול בארץ כטיפול בסל הבריאות. קופות החולים הסכימו לתת את הטיפול לפי כללי הטיפול בארהב שהם בבנות הגובה בתחילת הטיפול לכל היותר באחוזון 3 והגובה הסופי המחושב מתחת ל 150 ס"מ. הסבר על הטיפול קומה נמוכה ללא חוסר בהורמון גדילה-= קומה נמוכה אידיופטית ISS קומה נמוכה מתחת לאחוזון 3, אבחנה זו מוגדרת רק לאחר שנשללו בנבדק\ת מחלה כללית, מחלה הורמונלית או חסר הורמון, בעיה או חסר תזונתי ופגם או שינוי במבנה הכרומוזומים. בילדים אלה נתוני הלידה רגילים ומשקל ואורך הלידה תקינים למשך ההריון והפרשת הורמון גדילה תקינה. רשות התרופות והמזון בארה"ב (FDA) אשרה טיפול בהורמון גדילה לילדים המוגדרים כקומה נמוכה אידיופטית, אם גובהם 2.25 סטיות תקן מתחת לממוצע לגיל ולמין (מתאים לאחוזון1.2) ילדים שלא סביר שקצב גדילתם יגרום לגובהם הסופי להיות בתחום הנורמה כלומר, מעל 160 ס"מ בבנים ומעל 150 ס:מ בבנות. התועלת הצפויה מטיפול זה היא תוספת של 3.5-7.5 ס"מ לגובה הסופי (ממוצע של 5-5.5 ס"מ) בטיפול של 4-7 שנים בממוצע. אירגוני האנדוקרינולוגים לילדים האמריקאי והאירופאי החליטו שבקטגורית הטיפול באבחנה זו יש להכליל ילדים שגובהם מתחת לאחוזון 3 ולהתחיל טיפול מעל גיל 5 שנים. בארץ נכון להיום הטיפול אינו רשום כטיפול רשמי ועל כן לכל ילד שרוצים לתת טיפול בהורמון גדילה באבחנה זו יש להגיש בקשה על גבי טופס של מרשם חריג (טופס 29ג). בלעדיו הטיפול אינו חוקי. ניכר מהטופס שהטיפול הוא על אחריותו של הרופא והטיפול אינו רשום בארץ למטרה זו. מותר לרופא לתת מרשם לתרופה רק לאחר שהטופס 29 ג' נחתם -ניתן אישור של המוסד הרפואי לטיפול זה. למרות שהטיפול אינו רשום בארץ ואינו בסל הבריאות קופות החולים מאפשרות את הטיפול באופן מסובסד לאחר שאישרו את טופס 29ג האישי עבור המטופל\ת 6 חודשים ו 12 חודש לאחר תחילת הטיפול האנדוקרינולוג מעריך את יעילות הטיפול. מקובל שאם קצב הגדילה אינו עולה ב 50% מעל הקצב שהיה לפני תחילת הטיפול, הטיפול אינו יעיל, ובדרך כלל מפסיקים את הטיפול. כאשר קצב הגדילה יורד מתחת ל 2 ס"מ לשנה, מומלץ להפסיק טיפול. כלל נוסף להפסקת הטיפול, שהוא משני בחשיבותו לקצב הגדילה הוא גיל עצמות 16 בבנים וגיל עצמות 14 בבנות. אם מופיעה אי סבילות לסוכר, עליה בהמוגלובין A1C מעל הנורמה ועליה קבועה של הסוכר בצום מעל הנורמה, יש להפסיק טיפול בהורמון גדילה. הפסקת טיפול לפני גמר הגדילה גורמת לירידה בקצב הגדילה ועלולה לגרום לאיבוד כל היתרון בטיפול שהושג בשנים הקודמות וגמר גדילה באותו אחוזון שהיה לפני תחילת הטיפול. מתן הורמון גדילה אין לתת טיפול בהורמון גדילה במצבים הבאים: 1) אין לתת טיפול בהורמון גדילה כאשר יש הוכחה לקיום גידול אקטיבי 2) לא יינתן טיפול בהורמון גדילה בחולים במחלה קריטית כגון סמוך לניתוח לב פתוח, ניתוח בטן, תאונה מרובת פגיעות באברים שונים, אי ספיקה נשימתית ומחלות מסדר גודל זה, עקב דווח על עליה בתמותה תוך טיפול בהורמון גדילה במצבים אלה 3) במטופלים עם מחלת חום מעל 38.5, מכל סיבה שהיא, מומלץ לא לתת טיפול בהורמון גדילה בעת המחלה תופעות לוואי של טיפול בהורמון גדילה (נלקחו מרישומי התרופות ב FDA) תופעות משמעותיות לדיווח מידי לאנדוקרינולוג המטפל: א) כאבי ראש, הקאות ולחץ תוך גולגולתי מוגבר: דווח בשכיחות של 1:1000 מטופלים בהורמון גדילה, יתכן שיתבטא רק בכאב ראש או הפרעת ראיה. הסבה יצור ביתר של הנוזל סביב המוח. הפסקה זמנית בטיפול או הורדת המינון פותרת את הבעיה במקרים רבים. כאשר מופיע אחד מהסימנים, חובה להתייעץ עם האנדוקרינולוג המטפל לפני מתן הזריקה הבאה ב) כאב בפרק הירך, בברך , צליעה. דווח בשכיחות של 1:20000 עד 1:40000 מטופלים. מנגנון הפגיעה החלקת פלטת הגדילה של ראש פרק הירך (Slipped capital femoral Epiphysis ) מנגנון פגיעה אחר נמק מחוסר אספקת דם של ראש פרק הירך (perthes ), כאשר מופיע אחד מהסימנים: כאב בפרק הירך, כאב בפרק הברך , צליעה, חובה לדווח לאנדוקרינולוג המטפל לפני מתן הזריקה הבאה. הטיפול אורטופדי ממושך למספר חודשים לעיתים נדירות כרוך בניתוח תופעות נדירות יותר ומשמעותן אינה גדולה שינוי בחילוף חומרים של סוכרים: תוך טיפול עולים ערכי האינסולין בדם המטופלים. הדבר פורש כירידה ברגישות לאינסולין. ברוב המטופלים אין שינוי במאזן הסוכר. אין דווח על עליה בשכיחות סוכרת מטיפוס 1 (תלויה בשימוש באינסולין) או סוכרת מטיפוס 2 שאינה תלויה באינסולין תוך שימוש בהורמון גדילה. אם יש מגמת עליה של הסוכר בודקים hemoglobin A1C פגיעות בשלד: עקמת (scoliosis ). אין הוכחה שמצבים אלה נגרמים ע"י הורמון גדילה. כנראה שהם יותר שכיחים בחוסר הורמון גדילה. סקוליוזיס (עקמת עמוד השדרה) מוחמרת בעת גדילה מהירה מכל סיבה שהיא. תפיחות השד בבנים (gynecomastia ) נמשכת כשבועיים-שלושה, תופעה חולפת בתחילת הטיפול. צבירת נוזלים (fluid retention) : תיתכן בתחילת טיפול בהורמון גדילה, יותר משמעותית במבוגרים. כאב בשורש כף היד (לחץ על גידים) נדיר ובדרך כלל קל. כאב בפרקים או שרירים בדרך כלל קל. תופעה אלרגית כמו בכל תרופה - די נדיר. דלקת שריר (MYOSITIS) תופעה נדירה ניתן לשייך אותה לחומר השימור METACRESOL. מתבטאת בכאבי שרירים או כאבים במקום ההזרקה. אם מוכחת עוברים לתכשיר בלי נוזל מיהול זה. יצירת נוגדנים נגד הורמון הגדילה קורה בפחות מ- 10% מהמטופלים. באופן נדיר נוגדנים אלה מבטלים את פעולת ההורמון. סיכון להופעת גידול: אין שום הוכחה שטיפול בהורמון גדילה מעלה את הסיכון לממאירות . לאוקמיה: בעלון לצרכן של כל חברות הורמון גדילה מדווח שקיים סיכוי נמוך לחלות בלאוקמיה. סיכון זה דווח לראשונה.ב 1988 על ידי קבוצה יפנית שמצאה לאוקמיה ב - 15 מטופלים בהורמון גדילה. מסתבר שבחלק מהם הייתה נטייה לפיתוח לאוקמיה בגלל שינוי בגנים, שבירות כרומוזומים ותסמונות מסויימות. בעקבות זאת נאסף מידע ביפן על כל מטופלי הורמון גדילה (משנת מ 1975 ועד 31.12.1997 ) איסוף נתונים זה דווח ב .1999 מסקנת סקר אוכלוסייה זה (מעל 32,000 מטופלי הורמון גדילה) הייתה שבילדים שאין להם גורם המביא לסיכוי להתפתחות לאוקמיה, שכיחות הופעת הלאוקמיה אינה גדולה יותר מאשר באוכלוסייה הכללית. כלומר הורמון גדילה אינו מעלה את הסיכון להופעת לאוקמיה. ב 1997 בניתוח מאגר נתוני המטופלים בארה"ב וקנדה, במטופלים שאין להם גורם סיכון להתפתחות לאוקמיה נמצא שאין שכיחות של הופעת לאוקמיה במטופלי הורמון גדילה, יותר מאשר באוכלוסייה הכללית. כעת קיימת הסכמה כללית שאין שכיחות יתר של הופעת לאוקמיה במטופלי הורמון גדילה שאין להם גורם סיכון נוסף להופעת מחלה זו. הסיכון להופעת הלאוקמיה דומה לזה של האוכלוסייה הכללית הבריאה. במידע אותו נותנות החברות יצרניות הורמון גדילה למטופלים שלהן, במידע לצרכן, נכתב שדיווח על לאוקמיה במטופלי הורמון גדילה, נמצא במספר קטן של מטופלים ואין בטחון שניתן ליחס קשר בין הטיפול בהורמון גדילה ללאוקמיה. גורמי סיכון נוספים: באוכלוסיית ילדים רגילה ובריאה שאינה מטופלת ואינה סובלת מכל מחלה שהיא, ידוע שקיימת תמותה של 1% מסיבות שונות. 8 מרכזי מדינות באירופה אספו נתונים של מטופלי הורמון גדילה בין השנים 1985-1996 על מטופלים עם חוסר בהורמון גדילה, על ילדים שנולדו קטנים למשך ההריון ועל ילדים נמוכים ללא חוסר בהורמון גדילה או כל בעיה אחרת (קומה נמוכה אידיופטית) צרפת אחת מ 8 מרכזי המדינות שאספה נתונים על כ-7000 ילדים דווחה ראשונה בשנת 2012 שבניגוד לאוכלוסיית ילדים בריאה ורגילה בה התמותה היא 1% מכלל הילדים הם מצאו במטופלי הורמון גדילה עליה בתמותה בשליש אחוז 0.3%, זאת בגלל שינויים של כלי דם במוח במספר ילדים כמו כן נמצא גידול בעצם ב 3 ילדים. הקשר היה מובהק בילדים שקבלו מינוני הורמון גדילה גבוהים. ב 7 המרכזים האחרים לא היו תופעות כאלה ולא דווחה עליה בתמותה. ההשוואה. רשות המזון והתרופות בארה"ב, ה- FDA לא קבלה את הדווח הצרפתי כהוכחה שהורמון גדילה הוא גורם תמותה. כיוון שזה הדיווח היחידי שמראה זאת, כיוון שההשוואה נעשתה לאוכלוסייה רגילה ובריאה ולא לאוכלוסיית ילדים זהה שאינה מקבלת טיפול. גם ילדים שנולדו קטנים למשך ההריון בהם התחלואה מוגברת וגם קומה נמוכה אידיופטית אינם אוכלוסייה בריאה רגילה. בישראל אספנו את המידע על כל מטופלי הורמון גדילה משנת 1988 ועד 2012 . המסקנה הייתה שבילדים עם חוסר מבודד של הורמון גדילה ללא גורם סיכון נוסף. לא נמצא כל סיכון לתמותה או ללאוקמיה כעת קיימת הסכמה בינלאומית לא לשנות את הקריטריונים הנהוגים לטיפול בהורמון גדילה. . השפעה על מערכות הורמונים אחרות: בלוטת התריס- הורמון גדילה מגביר הפיכת הורמון התירואיד 4T ל- T3 וגורם לחשיפת מחלה סמויה (אם קיימת) של בלוטת התריס. הורמוני מערכת המין: אין הוכחה שלהורמון גדילה השפעה לא רצויה על הורמוני מערכת המין. קורטיזול: הורמון גדילה מעלה את הפיכת הקורטיזול לקורטיזון. לא ידועה משמעות כלשהיא להיפוך זה. כאבי פרקים: תוארו במבוגרים שקיבלו מינון גבוה מהדרוש של הורמון גדילה. כאבי שרירים: יתכן שיופיעו בעת הטיפול התכווצויות ( convulsions): בדרך כלל אין שכיחות יתר בעת טיפול בהורמון גדילה. פרט לקבוצה אחת, לאחר גידולי מוח במטופלים בהורמון גדילה שכיחות ההתכווצויות גבוהה יותר. הורמון גדילה במחלות מסכנות חיים-בטיפול נמרץ: נעשה מחקר על חולים המאושפזים בטיפול נמרץ, וחולים במחלות קשות הגורמות למאזן שלילי הגורם לפרוק רקמות. במחקר זה ניתן הורמון גדילה לחלק מהמטופלים. טיפול בהורמון גדילה העלה את התמותה מ 19 ל- 42% על כן נמנעים מלתת לחולים אלה הורמון גדילה. שמירת התרופה (יש לקרוא את ה package insert של כל תרופה) לאחר המסת החומר הוא יציב בטמפרטורה של 2-8 מעלות למשך 4 שבועות. בחברות המוסרות על יציבות ב"טמפרטורת החדר" (עד 24 מעלות) יש לזכור שבתקופות קיץ חמות יש סיכון בהסתמכות על טמפרטורת החדר. אין להקפיא את הורמון הגדילה ואין להשתמש בו לאחר הפשרה מהקפאה. מינון הורמון הגדילה לפי ההתוויה ( לפי רישום ב FDA) המינון הוא המלצה ראשונית לטיפול. אולם מומלץ שהמינון הראשוני לתחילת הטיפול יהיה נמוך יותר בכ- 15-20% לשבועיים שלושה, כדי למנוע תופעה של צבירת נוזלים בולטת וכאבי ראש. הורמון גדילה גורם בתחילת הטיפול לצבירת מים. התופעה בולטת יותר בילדים עם חוסר קשה בהורמון גדילה השתנות המינון במהלך הטיפול תלויה בעליה במשקל, ככל שהמשקל עולה, המינון עולה. אם קצב הגדילה גבוה מאד, אין סיבה להעלות את המינון. אם קצב הגדילה נמוך מהמצופה לאחר שלילת סיבות לכך כגון טיפול לא סדיר, מחלה נוספת, תזונה גרועה או מחלת מעי מעלים את המינון. גישה נוספת להעלאת המינון היא לפי רמת ה I- IGF. הורמון גדילה גורם לעליה ביצור ה I-IGF. לפי פרסום של כהן וחבריו, אם רמת ה I-IGF נמוכה יש להעלות את מינון הורמון הגדילה. הבעיה בעבודתו זו של כהן שלא נעשה ניתור של התזונה. הגורם העיקרי בילדים לרמת I- IGF נמוכה היא תזונה לקויה. על כן בכל ילד עם בעיית גדילה יש צורך בבדיקת תזונתו על ידי רישום תזונה במשך 3 ימים וניתוח התזונה על ידי דיאטנית. חשובה פעולה זו לפני טיפול בהורמון גדילה גם בילד חסר הורמון גדילה יחול שיפור בגדילה עם השלמת חסרים . גם תוך טיפול בהורמון גדילה תזונה מאוזנת תשפר את התגובה להורמון גדילה. בנוסף לכך תוך טיפול בהורמון גדילה עולה ניצולת המאגרים כגון ברזל. תוך גדילה מהירה צריכת המאגרים עולה ובילד הרגיל לאכול מעט ואין שיפור בתזונתו תוך עליה מהירה של קצב הגדילה, יתפתחו חסרים, כגון חוסר ברזל היכול להתפתח תוך 3 חודשים מתחילת הטיפול. הורמון הגדילה ניתן בזריקה תת עורית כל יום לפני השינה. ההיגיון העומד מאחורי המלצה זו הוא ששיאי הורמון הגדילה גבוהים יותר בלילה מאשר ביום. אולם זריקת הורמון הגדילה גורמת לשיא הורמון הגדילה תוך 4 עד 6 שעות ורמתו חוזרת לנורמה תוך כ 8-10 שעות כך שאין שום דמיון לפיזיולוגיה. בפרסום בודד שבדק את הגדילה של ילדים ב 3 קבוצות, קבוצת בוקר, קבוצת צהרים וקבוצת ערב לא נמצא הבדל בגדילה בין שלושת הקבוצות. התגובה לטיפול בהורמון גדילה התגובה לטיפול תלויה בגורמים רבים: 1) בקצב הגדילה לפני הטיפול – ככל שקצב הגדילה לפני תחילת הטיפול נמוך יותר, קצב הגדילה תוך טיפול גבוה יותר. 2) ברמת הורמון הגדילה לפני טיפול- ככל שרמת הורמון הגדילה לפני טיפול נמוכה יותר קצב הגדילה על הורמון גדילה גבוה יותר. 3) בתזונה- בחוסר: קלוריות , חלבונים, ברזל, אבץ ויטמין A קצב הגדילה לפני טיפול בהורמון גדילה וגם על טיפול בהורמון גדילה נמוך יותר. יש לציין שחוסר באבץ, ברזל וויטמין A גורמים לחוסר תיאבון וגם עקב כך נפגעת האכילה והגדילה בעקבותיה. במשקל ואורך לידה-תגובת הגדילה של תינוקות שנולדו קטנים למשך ההריון פחותה מזו של תינוקות בשלים. בגיל- בינקות ובילדות המוקדמת תגובת הגדילה טובה יותר מאשר בגילאים גבוהים יותר. במינון הורמון גדילה-במינון גבוה יותר, תגובת הגדילה טובה יותר. באבחנה בגללה נותנים טיפול בהורמון גדילה (טבלה מצורפת) צירופים שונים של גורמים אלה עומדים ביסוד בניית המודלים לתחזית התגובה לטיפול. תגובת גדילה ממוצעת בשנה הראשונה של ילד\ה עם ISS היא . 7.3+1.2 ס"מ פורסם ב: Cochrane Database Syst Rev. 2007 Jul 18;(3) מעקב הטיפול בהורמון גדילה מטרות המעקב הן: • לוודא תגובה תקינה של עליה במשקל ובגובה- ביקורת כל 3-4 חודשים אם אין עליה תקינה, לוודא תזונה תקינה ולוודא בעיות נוספות • לוודא טיפול מסודר ועקבי- כאשר יש חשד לטיפול לא סדיר יש לדרוש להביא את כל בקבוקי התרופה הריקים לביקורת, לבדוק מספר הבקבוקים וכמה נוזל נשאר בבקבוקים • בדיקות דם לבטיחות: לבדוק כל 6 חודשים לפחות IGF-I יש לשמור על רמתו בתחום הנורמה. אם הרמה עולה מעל + 2 סטיות תקן להוריד את המינון. דרישת ה FDA היא שרמת I-IGF לא תעלה על 2.5 סטיות תקן מעל הממוצע לגיל ולמין. אם הרמה עלתה מאד מפחיתים מינון ב 15-20%. אם רמת ה I-IGF עלתה מאד ניתן להפסיק טיפול ל 7-10 ימים ולחדשו במינון נמוך ב 15-20%. אם רמת ה I- IGF נמוכה וקצב הגדילה נמוך לבדוק תזונה לקויה, מחלה סמויה, מינון נמוך מידי של הורמון גדילה, ליקוי בטכניקת ההזרקה, טיפול לא סדיר.

אלה לא מספיק נתונים כדי ליעץ 1) צריך לדעת בדיוק גיל מדוייק. משקל וגובה עכשיו ומשקל וגובה בסביבות לפני חצי שנה 2) צריך לדעת . חישוב על ידי הדיאטנית על סמך יומן אכילה של 3 ימים חישוב %DRI של קלוריות, אבות מזון ברזל, חומצה פולית, ויטמין A

אלה לא מספיק נתונים כדי לייעץ. אם לא רואים את כל הבדיקות ואת כל נתוני הגדילה ואת צילומי כף היד ואת חישוב תכולת התזונה לא ניתן לייעץ לך. אתר אינו תחליף לייעוץ מלא ומקצועי. במקרה כזה יש ללכת עם הילד והעתק התיק הרפואי לאנדוקרינולוג ילדים מנוסה. עליה של 300 גרם בחצי שנה היא מועטה, לעיתים צריך גם חוות דעת פסיכולוגית של הילד

1) רמת הטסטוסטרון אינה תלויה בגיל. היא תלויה בדרגת ההתבגרות (נפח האשכים) 2) לא תמיד ישקשר בין רמת הטסטוסטרון לשעור. יש גברים ששעור לא מופיע אפילו עד גיל 24-25 3) אתה לא כותב באילו יחידות מופיע הטסטוסטרון בתשובת המעבדה. אני מניח שהיחידות הן ננומול\ל (nmol/l) 17 ננומול\ל מופיע בדרך כלל בדרגת 3-4 מתוך 5 של ההתבגרותונפח אשכים בסביבות 15 מיליליטר

סימן שאתה קרוב לסוף הגדילה. בגיל עצמות 16 הגעתה ל 98% מהגובה הסופי בגיל עצמות 17 הגעת ל99% מהגובה הסופי. אני מבקש בדיקה מסויימת כדי לעשות עם התוצאה משהו מועיל או לאבחן מצב הדורש טיפול. אם מבנה גופך והתבגרותך הם כמו של מבוגר וגדלת מעט מאד במשך שנה וחצי, נראה לך שצילום כף יד יביא לך תועלת מעשית?

1) "הוא בכודל הזה כמעט מגיל שנה" משפט לא מובן 2)מדידת גובה אחת לא אומרת כלום חשובה מדידה קודמת כדי לוודא האם הוא גדל יותר מהר מהמצופה-עולה על אחוזון גבוה יותר או לא. 3) מעט שעור מותר אחרי גיל 9. כדי להיות בטוח, אנדוקרינולוג צריך לבדוק אם האשכים שלו גדלו והוא מתבגר. לבדוק את קו הגדילה שלו ולהשלים בדיקות

פני לבדיקת אנדוקרינולוג ילדים

התאור אינו מספיק כדי לאבחן

לדווח גובה של נערה בערך- לא סביר לא מדווחים רק גובה. במקרה כזה חשוב מאד גם המשקל הבדיקה היעילה ביותר לתסמונת קושינג היא: איסוף של כל השתן במשך 24 שעות בתוך מיכל. בודקים באיסוף זה: 1)נפח השתן FREE CORTISOL(2 3) CREATININE

1) צילום כף יד אומר לאיזה אחוז מהגובה הסופי הנער הגיע ביום צילום. זאת בתנאי שהגובה נמדד סמוך ליום הצילום. בגיל עצמות 11.5 נער מגיע ל 83% מהגובה הסופי שלו (אם קריאת גיל העצמות נכונה). 2) אם נער גדל בצורה עקבית בתחום הנורמה, ואין לו קומה נמוכה באופן בולט לעומת נתוני הוריו, אין סיבה לבדוק לו הורמון גדילה 3) נער אמור להתבגר בין גיל 9 לגיל 13.5. כך שגם אם לא יהיו סמני התבגרות (גדילת אשכים) בגיל 13, זה עדיין לא יוצא דופן 4) אם אין בעיה מיוחדת והכל תקין בתהליך ההתבגרות בן יכול להוסיף לגובהו עד סוף ההתבגרות כ 28 ס"מ

בגיל עצמות 16 ובגובה 160 ס"מ, בדרך כלל נשארו עוד כ 3 סנטימטר לגדול. בשלב כזה, אין טיפול שיכול לעשות הרבה. בגיל עצמות 16 לא נותנים הורמון גדילה.

1)גבהו של הבן הוא באופן בולט מתחת לאחוזון 3 2) הנתונים הנדרשים להעריך את נתוני הבן הם: גובה ההורים, משקל לידה ומשך ההריון א) אם משקל הלידה היה נמוך ביחס למשך ההריון חלק מילדים אלה אינם גדלים בתחום הנורמה ב) אם משך ההריון היה קצר מהרגיל, הילד פג , אם הוא לא מתקן את גובהו ומשקלו באופן מתמיד יש לבתצע ברור ג) יש צורך בבדיקת אנדוקרינולוג כדי לברר האם יש לו סימנים המחשידים לתסמונת כלשהיא והאם פרופורציות הגוף שונות מהרגיל, לדוגמא רגליים קצרות 3) נקודה בודדת של משקל וגובה אינה מספקת להערכת גדילה. א) האם הוא גדל על אחוזון קבוע בגובה ובמשקל? האם הוא יורד באחוזון המשקל- יתכן שזו בעיה תזונתית או בעית מעי כגון צליאק האם הוא יורד באחוזון הגובה או גם במשקל?- תיתכן מחלה כללית או הורמונלית רופא ילדים צריך לבדוק את הילד לבחון את כל המדדים שהזכרתי ולצייר את כל גרף המשקל והגובה מהלידה ועד היום. קיימת סכנה בהערכת הנתונים על ידי אדם לא מומחה בנושא. חלק מהתשובות תלויות גיל (לא מצויין בטופס בדיקות המעבדה. לחלק מהבדיקות יש צורך בתנאים מיוחדים למשל בדיקת הורמון גדילה-בדיקה בודדת בבוקר אין לה ערךההורמון נבדק בטסט מיוחד המבוצע באשפוז יום. צריך ידע כדי להעריך את תשובות הבדיקות. באופן כלל מתחילים בברור אצל רופא הילדים הבודק אם אין מחלה סמויה: Glucose, urea, creatinine, Na, K, Ca, Phosphor, Alk. Phosphatase, GOT, GPT, Proteins, Albumin, folic Ac. B12, CRP, blood count, Iron, ferritin, IGF-1 , TSH, FT4, 25-OH-VIT D כדי לא ללכת לכיוונים לא נכונים ולהסיק מסקנות לא נכונות בברור, יש להתחיל בבדיקת רופא ילדים.

למדוד משקל וגובה במקום מהימן- לא בבית אין טעם בדיון על מדידות לא מקצועיות.

1) אין שום כוונה להתיחס למדידות ביתיות 2) פני לבדיקת אנדוקרינולוג ילדים עם כל המדידות כדי לבדוק את התקדמות קו הגדילה.

לא סביר בטווח ארוך פגיעה בהתבגרות מינית כתבתי לך על הגדילה בתשובה הקודמת:"לא מצאתי מספיק מידע על טיפול ארוך טווח"

אם בצעת בדיקת דם חד פעמית להורמון גדילה בקופת חולים, אין לה כל ערך. בדיקת הורמון גדילה מתבצעת בצום באשפוז יום לאחר מתן תרופה המגרה הפרשת הורמון גדילה. לאחר מתן התרופה לוקחים בדיקת דם להורמון גדילה כל 30 דקות במשך 2-3 שעות. לשם הערכת בדיקת בלוטת התריס יש צורך בתשובות TSH ו FT4 לא ניתן לתת תשובה על T3 בלבד

מינון הורמון גדילה נקבע לפי המשקל. מינון הורמון גדילה של 0.3 מגר מתאים לילד במשקל 7.5 ק"ג. לא נתת מידע עניני על המטופל: מה תאריך לידה, מה הגובה והמשקל כעת (כולל תאריך מדידה).מה היה תאריך תחילת הטיפול בהורמון גדילה והמשקל והגובה בתחילת הטיפול אם אין לו חוסר בהורמון גדילה ותוך טיפול ערך הסוכר בצום מגיע ל 115 מג\דל לא כדאי לתת הורמון גדילה. חשוב לבדוק בקשר לסוכר גם : HEMOGLOBIN A1C. תסמונת נונאן מחפשים אם מוצאים תוי פנים וסימנים נוספים המופיעים בתסמונת זו- לא בדקתי את הילד, על כן אינני יכול לענות על שאלה זו

המינון של הורמון גדילה כעת הוא נמוך מאד ועל מינון כזה, לא סביר שתהיה גדילה משמעותית בקשר לנונאן- לא בדקתי את הילד ולכן אינני יכול לענות לך אם את רוצה בקשר לטיפול, פני לאנדוקרינולוג ילדים שיבדוק אותו. יראה את כל גרף הגדילה ואת כל הבדיקות ויוכל לתת לך חוות דעת מסודרת ומלאה

1) לא מבין את השאלה 2) במקרה של חזרת זה לא הפורום המתאים, פני לפורום של רפואת ילדים

לאחר קבלת מחזור בנות נמוכות גדלות עוד 4-6 ס"מ. לפי טבלאות בגיל עצמות 13.5 שנים בת מגיעה ל 97.5מהגובה הסופי שתי צורות החישוב אינן מדויקות. זה חישוב ממוצע בשתי השיטות

תואר בתרופות ממשפחה זו האטה בגדילה והתבגרות. לא מצאתי מספיק מידע על טיפול ארוך טווח

החומר שמזריקים גורם לכאב, לא ידוע לי על הבדל בכאב במקומות שונים ההזרקה היא לתוך השריר בדרך כלל בישבן. אך אפשר לתת לתוך שריר במקומות אחרים

זה אתר העוסק בילדים בלבד.

1) לכל מקום יש נוהג אחר לטיפול. אין פרוטוקול קבוע. עליכם לשאול שאלה זו את האנדוקרינולוגים המטפלים בכם 2) השעור נובע ממערכת הורמונים אחרת שאין לדקאפפטיל כל השפעה עליה. טיפול בדקאפפטיל יכול לגרום להקטנת השדיים תוך הטיפול ובדרך כלל לאחר הפסקת הטיפול המשך גדילתן

רמת סידן (CALCIUM) גבוהה בדם תופעה שאינה שכיחה בילדים. לפני שמבצעים ברור יש לחזור על הבדיקה כדי לוודא שאינה טעות. שלושה מקורות עיקריים ומווסתים את רמת הסידן בדם הם: 1) העצמות 2) הכיליה: מפרישה סידן לצינוריות השתן, אך גם סופגת סידן חזרה מהן 3) ספיגת סידן מהמעי. המווסתים העיקריים של רמת הסידן בדם הם: פאראתירואיד הורמון (PTH) וויטמין D. ויטמין D גורם לעלית הסידן בדם כתוצאה מהשפעתו על הכיליה, העצם והמעי. הורמון הקלציטונין גורם לירידת הסידן בדם, אך השפעתו חלשה. תופעות לוואי היכולות להיות כאשר הסידן גבוה, 15 ומעלה: הופעת הסימנים שונה מאדם לאדם - מערכת העצבים- כאבי ראש, שינויי התנהגות, הזיות, חולשה, רגזנות, בלבול - מערכת העיכול- עצירות והפרעות בפעילות המעי, הסתידויות, כולל בלבלב - כליות אבנים בכליות, ריבוי מתן שתן, ופגיעה בתפקוד הכיליה - כאבים בעצמות - -חולשת שרירים הסיבות לסידן גבוה בדם יכולות להיות שונות- יש צורך לפנות לאנדוקרינולוג לברור. חובה להשלים ברור עד החלטה סופית בקשר לאבחנה חלק מהסיבות לסידן גבוה הן: -פגם גנטי תורשתי בו הסידן גבוה בדם אך רק מעט מופרש בשתן -עודף גדול של סידן בתזונה - הרעלת ויטמין D בגלל מינון גבוה מהרגיל - מתן ויטמין A במנות גבוהות -גידול בבלוטת הפאראתירואיד המיצר PTH - מחלות גידוליות בדיקות ראשוניות לביצוע לשם ברור: urea, creatinine, Na, K, Ca, Mg, Phosphor, Alk. Phosphatase, GOT, GPT, Proteins, Albumin, CRP, blood count, , TSH, FT4, 25-OH-VIT D אולטראסאונד כליות, בדיקת רופא עיניים, ECG

אין זה מידע מלא. כשדנים בבלוטת התריס יש לדעת גם את ערכי ה TSH וגם את ערכי FT4 וגם נוגדנים נגד בלוטת התריס. לכן אינני יודע מה באמת הבעיה של הנער על כן אני יכול לתת לכם תשובה עקרונית לגבי שינוי פעילות בלוטת התריס בעת טיפול בהורמון גדילה. הורמון גדילה אינו פוגע בבלוטת התריס. אם קיימת תת פעילות סמויה של בלוטת התריס (תפקוד גבולי שלה), טיפול בהורמון גדילה חושף את הליקוי הקיים בבלוטת התריס. זאת כיוון שהגוף גדל בונה רקמות והוא זקוק ליתר חומרים. על כן זה מופיע תוך טיפול. הליקוי הזה גם את לא נותנת הורמון גדילה מתבטא יותר מאוחר. הפסקת הטיפול בהורמון גדילה אינה מחזירה את המצב לאחור.

גיל ההתבגרות הוא מושג פופולרי, לא רפואי אינו אומר הרבה וגורם לטעות בתפישת המצב.. התבגרות תקינה יכולה להתחיל בבן בין גיל 9 לגיל 13.5. הביטוי הגופני להתבגרות בן היא גדילת נפח האשכים. האנדוקרינולוג הבודק את הנער, צריך לציין בסיכום מה נפח האשכים.לא נתת לי שום מידע על כך. יתכן והוא לא החל להתבגר ועל כן אינך רואה שיפור בקצב הגדילה. צריך לראות אתגרף הגובה כדי לדעת במדוייק. בעת ההתבגרות כאשר נפח האשכים גדל מספיק, יצור ההורמון הגברי טסטוסטרון הולך ועולה. הטסטוסטרון גורם לעליה ביצור הורמון גדילה והשילוב של גורמים אלה גורם לעליה בקצב הגדילה. נראה לי שאין לך מידע מספיק על התבגרותו. מידע מלא על ההתבגרות נותנים: נפח אשכים, רמת ההורמונים: LH FSH TESTOSTERONE. (שיעור מיני אינו קנה מידה)

1) אין דבר כזה 29 גרם.זה מתאים לבן אדם במשקל 730 קילוגרם. 2) חסרים נתונים מעשיים כדי לייעץ לך: מה גיל העצמות שלו? מה כתוב על ההתבגרות שלו?

בגיל עצמות 16 לא נותנים הורמון גדילה, אין תועלת בגיל עצמות 15 נותרו בסביבות %3 להוסיף לגובה כלומר להגיע ל 162 בערך בגיל עצמות 14 נותרו עוד 7% להוסיף לגובה כלומר להגיע ל 167 בערך. אם את אומרת שגיל העצמות מעל 14 אולי יגיע ל 165. מתן הורמון גדילה יתכן ויתן לו תוספת של עוד כ 3 סנטימטר. ההחלטה אם לתת לו היא שלך. הוא לא צריך את ההורמון מסיבה בריאותית, אלא כדי להוסיף גובה

מעט סנטימטרים בשנה זה לא מידע. גם מידת בגדים אינה מדד טוב. יש לפנות לאנדוקרינולוג ילדים שיוודא כמה סנטימטרים הוא גדל בשנה, שיוודא את מצב התבגרותו ויוודא מה גיל העצמות שלומה גיל

כאשר יש בעיית גדילה=הוכיחו שקצב הגדילה מתחת לנורמה, 1) רופא הילדים צריך לבדוק' אותו בדיקה גופנית כללית 2) רופא הילדים בודק האם יש מחלה כללית סמויה ומבצע לשם כך בדיקות: ספירה, CRP, תפקודי כבד, כליות, חלבוני הדם, סידן, זרחן, נתרן, אשלגן, ברזל, בדיקה לצליאק,תפקוד בלוטת התריס, גורם גדילה -IGF,בדיקת שתן ועוד

כאשר יש ירידת אחוזון גובהיש לוודא: 1) האם יש ירידת אחוזון משקל א) תזונה לאר מספקת. ב) מחלת מעי כגון צליאק 2) איזושהיא מחלה כללית סמויה. יש לפנות לרופא ילדים תחילה לבצוע בדיקות אלה

שייקים כאלה מתאימים רק לילדים שאחוזון משקלם נמוך מאד לעומת אחוזון הגובה. כאשר מעריכים את המצב בודקים האם אחוזון הגובה של הילד נמוך מאחוזון הגובה המשפחתי בודקים גם את גיל העצמות ולפי נתונים אלה מחליטים על ההמשך

לא מוכר שום מנגנון של החיסון הפוגע בגדילה. בעולם ממשיכים לתת הורמון גדילה במי שמקבל חיסון. וגם לא הגבילו את מתן החיסון בילדים עם בעיות גדילה

1) זה לא הבדיקה שתחליט על האבחנה. עלייל לפנות עם כל נתוני הגדילה והבדירות לאנדוקרינולוג ילדים 2) התוצאה נמוכה. תוצאה נמוכה בגיל זה יכולה להיות מסיבות שונות למשל חסר בתזונה-דיאטנית יכולה לבדוק זאת 2) הורמון גדילה נמוך 3) בגיל זה הבדיקה לא תמיד אמינה על כן פני לאנדוקרינולוג ילדים

תודה על המילים החמות איחולי בריאות שלמה פרופ' צבי צדיק

כאשר קצב הגדילה גדול מ 2 ס"מ לשנה, אני ממשיך טיפול בהורמון גדילה. הגוף זקוק להורמון גדילה בתקופת הגדילה לשם הכנסת סידן לעצם בנית חלבון ועוד. אמנם כתוב בהוראות הטיפול שתנאי הפסקת הטיפול בהורמון גדילה הם: גיל עצמות 14 וקצב גדילה פחות מ 2 ס"מ לשנה. אך לקופות חולים שונות יש החלטות שונות

שעור כזה יכול להיות גם בילדים (בנים ובנות) שהאם לא קבלה כל טיפול בהריון. צריך לקחת אותה לבדיקת אנדוקרינולוג ילדים. לא ניתן לנחש דרך האינטרנט

1) מותר לא להתחיל להתבגר עד גיל 13.5. לאחר גיל 13.5 אם לא הופיע התבגרות יש צורך בברור ע"י אנדוקרינולוג ילדים 2) אמינות חישוב הגובה הסופי תלויה בכך שלנער אין כל בעיה נוספת. א) אם אחוזון המשקל והגובה מתקדמים באופן עקבי, ניתן לחשב ב) אינני מכיר אף אנדוקרינולוג ילדים מנוסה שמחליט על גיל העצמות והחישובים מבלי שראה את הצילום ממש. ב-50% לפחות התשובה המודפסת אינה נותנת מידע מספק

שחלות פוליציסטיות גורמות לשינויים הורמונליים שונים. חובה להיות במעקב אנדוקרינולוג ילדים עליו לראות את האולטראסאונד שעל סך בדיקה זו נקבעה האבחנה. כמו כן על אנדוקרינולוג לבקש השלמת בדיקות הורמונליות אם אין כל בעיה אחרת , לרוב החזה ממשיך לגדול בגיל מאוחר יותר

צילום כף יד לגיל עצמות

זה אתר של ילדים ונוער ואין כל סיבה לדון בבעיות של מבוגרים עליך לפנות ליעוץ במכון לפוריות הגבר. מכון מעולה מצוי בביהח איכילוב

שני ההורמוני הגדילה המצויים כעת בארץ הם של חברת נובו-נורדיסק, החומר-נורדיפלקס ושל חברת פייזר, החומר גנוטרופין-גו קויק= genotropin-goquick לשני הורמונים אלה הרכב מדוייק וזהה לזה של זומקטון. הפעילות והיעילות של כולם זהה וגם תופעות הלוואי זהות וגם המינון היומי זהה במעבר מתוצרת אחת של הורמון גדילה לתוצרת אחרת. לכל הורמון יש מזרק מיוחד שלו. כיוון שחברת פרינג הודיע שהמזרק שלה מסוכן ויכול לגרום לפציעה, חובה להחליף להומון אחר שלו יש מזרק אחר בהצלחה

1) ממדידה אחת לא מסיקים מסקנות. יש למדוד שוב בצורה נכונה כדי לוודא שאין טעות 2) גיל עצמות קרוב לגיל הוא נורמלי 3) סיום הגדילה לא תלוי בגיל אלא במהירות ההתבגרות. לאחר גיל עצמות 14 אין גדילה רבה

לאחר 10 ימים יצא tsh-50 T3 t4- תקין. אם TSH היה 50 זה לא תקין אלא תת פעילות של בלוטת התריס שאם לא מטפלים בה נגרם נזק למוח שיכול להגיע לפיגור שכלי. את לא משנה מינון ולא מתיעצת באינטרנט, רק אנדוקרינולוג ילדים רשאי להשגיח על כך. מטרת הטיפול לגרום ש FT4 ו TSH יהיו בנורמה. אם הטיפול גורם שהכל הנורמה, סימן שהטיפול מתאים. פלי לאנדוקרינולוג ילדים שמטפל בו ועל תסכני את הילד

תת פעילות של בלוטת התריס בלידה אינה דבר חולף. התערבות של מישהו לא מומחה בנושא מסכנת את הילד המחשבה שלך על מינון טיפול נמוך או לא נמוך נובעת מחוסר ידע. מינון מתאים הוא מינון הגורם ל TSH להיות בתחום הנורמה ואצל ילדים שונים הוא שונה.

פני לאנדוקרינולוג ילדים המידע שלך שגוי וחבל סתם לדון באינטרנט

כאשר IGF גבוה מעל תחום הנורמה, יש להפחית את מינון הורמון גדילה. עלייך להתקשר טלפונית כעת לאנדוקרינולוג שלכם ולדבר איתו אינני יכול לתת הוראות טיפול לנערה שאינני מטפל בה ואינני מכיר את כל הנתונים שלה ואת סיבת הטיפול

מישהוא שלח אותך לבצע את הבדיקות האלה. לא את צריכה לעשות משהו ולא את צריכה לקבל הוראות טיפול. יש חשד לפגם בפעילות יותרת הכיליה. אנדוקרינולוג צריך להשלים את הבדיקות ורק לאחר מכן מחליטים על טיפול. בילד כזה צריך לבדוק את צורת גדילתו,את גיל העצמות, האם יש האצה בגדילה, לבדוק לחץ דם, לבדוק נתרן ואשלגן בדם ואת הקורטיזול בדם ועוד. פ ני בהקדם לאנדוקרינולוג ילדים

מינון הסטרואידים בטיפול בהיפרפלזיה מולדת של האדרנל כאשר ניתן במינון המומלץ הוא אינו גבוה ומתאים למינון שאדם רגיל צריך לייצר. כאשר נותנים מינון מתאים אין כל תופעות לוואי. בקשר לגוש בשד. התופעה שאת מתארת מופיעה גם בנשים ללא כל טיפול. ואינה קשורה לבעיה הרפואית שלך. עלייך להתיעץ עם כירורג שד

כשואלים שאלה חובה לכתוב משפטים מלאים וברורים. כתבת:" עברנו בדיקה שניה בארגנין ואלו התוצאות:" לא כתבת של מה. אם התכונת להורמון גדילה הערכים נמוכים מהנורמה. תוצאת שיא מתחת ל 7.5 מיקרוגרם\ליטר היא נמוכה ומדובר בחוסר בהורמון גדילה

בדיקהשנועדה לבדוק האם יש פגם בפעילות בלוטת יותרת הכיליה מסוג 11 הידרוקסילז. התשובה היא בתחום הנורמה, כלומר, אם זה השיא הכי גבוה של הבדיקה-הוא תקין.

ממש לא נכון זמן 0 הוא החלק הראשון של הבדיקה. בבדיקה בודקים אם השיא הכי גבוה הוא מתחת ל20 ואז השיא של חומר זה הוא תקין. בדרך כלל בטסט זה בודקים גם דברים אחרים שעליהם אין לי מידע אםם יש בהם בעיה

ערך מתחת ל20 של חומר זה בטסט היא תקינה

פנה למעבדת שינה , הם בודקים עד כמה הפרעת השינה היא משמעותית ויתנו תשובה על כך מעבר לגיל הגדילה של ילדים הטיפול הוא תחת פיקוחם בלבד

בגיל חודשיים 8.99 הוא חורג מתחום הנורמה יש לבצע בדיקה חוזרת של TSH+FT4 ולפנות בהקדם לאנדוקרינולוג ילדים. צבע הצואה ובעיות אכילה אינן קשורות לבלוטת התריס

את הדברים הכי חשובים לא הזכרת: 1) נפח האשכים 2) רמת טסטוסטרון ואסטרוגן הסבר התופעה: נפיחות מתחת לפטמה בגלל רקמת שד היא ממצא שכיח בהתבגרות. בתהליך ההתבגרות האשכים הולכים וגדלים. האשכים הם בית החרושת ליצור ההורמון הזכרי של הגבר, הטסטוסטרון. חלק מהטסטוסטרון הופך בכל זכר להורמון הנשי אסטרוגן. האסטרוגן גורם להגדלת רקמת השדיים. לעיתים הגדלת השדיים מופיעה בשני הצדדים ולפעמים מופיעה בצד אחד והגדלת צד שני יכולה להופיע אפילו 6 חודשים לאחר מכן. בהתבגרות הבנים יתכן חוסר איזון בין רמת הטסטוסטרון לרמת האסטרוגן ולכן קיימת התופעה . בחצי מהבנים בתקופת ההתבגרות יש הופעת שדיים לעיתים בצורה בולטת מאד ולעיתים בצורה מינימלית. משך הזמן שנשארת רקמת השד היא בין מספר חודשים ולעיתים יותר נדירות שנתיים. לא כל הבדיקות שבוצעו לבן קשורות להופעת השד. למשל גם TSH וגם IGF אינם קשורים לעניין . נדיר שאני מבצע אולטראסאונד כאשר ממששים הגדלת שד בעת תהליך ההתבגרות. האנדוקרינולוג בצע את הבדיקה כדי לשלול סרטן שד המונח BI-RADS 2 ביראד 2 פירושו שאין רקמה סרטנית בשד. לא בדקתי את הנער ואינני יודע למה עלו חששות האנדוקרינולוג. אם יש משהוא חריג בבדיקה שאין לי מידע עליו, אפשר לפנות לאנדוקרינולוג נוסף לבדיקה

יש כאן הרבה שאלות שאחת לא קשורה לשניה ושאלות מתחומים שונים פני לחוות דעת שניה אצל אנדוקרינולוג ילדים נוסף שיוכל גם לבדוק אותו. הנער בתהליך התבגרות והופעת רקמת שד לרוב היא נורמלית לחלוטין אבל צריך לבדוק

קול גבוה אינו סימן אבחנתי. אשך אחד המצוי בשק האשכים מהלידה, סיכוי גדול שהוא תקין וסיכוי גדול שהוא מספיק לתהליך התבגרות תקין ופוריות בהמשך. אני כותב סיכוי גדול, כי לכל בן אדם שהאשכים שלו מהלידה בשק, אין בטחון שהוא יהיה פורה. בבנים, תחילת ההתבגרות היא תחילת גדילת האשכים. רק מגודל מסויים הם מתחילים לייצר את ההורמון הגברי טסטוסטרון. המונח גיל ההתבגרות הוא מונח מוטעה כיוון שבכל נער ההתבגרות יכולה להופיע בגיל אחר.ההתבגרות בבנים יכולה להתחיל במקדימים בגיל 9 ובמאחרים בגיל 13.5. אין שוםהגיטון ותועלת בבצוע בדיקת טסטוסטרון לפני שיש התבגרות משמעותית. בנער כזה כדאי להיות במעקב אנדוקרינולוג פעם ב 6 חודשים. האנדוקרינולוג בודק את גודל האשכים. אין צורך בבדיקות דם בתחילת המעקב. אם אין הופעת התבגרות עד גיל 13.5, שוקלים רק אז התערבות בהתבגרות

שער תלוי בהורמונים של בלוטת יותרת הכיליה. אין לכך כל קשר לטסטוסטרון

לאחר גיל 9 שנים בבנים, הופעת שעור היא תקינה. הופעת שעור אינה התבגרות התבגרות היא גדילת נפח האשכים וגם היא נורמלית לאחר גיל 9

אם האשך קטן משמעותית מהשני יתכן שכן

צריכים לעבור מספר חודשים מהתסביב כדי להעריך את נפח האשך. בגיל זה ובנפח זה לא ניתן להעריך את תפקוד האשך